אומרים שטחנות הצדק טוחנות לאט, וזה נכון. בישראל נוכל יכול לעקוץ אנשים, במיוחד קשישים, במשך שנים ארוכות עד שייתפס וייענש. זה מקומם, אבל לפחות במקרה של בת שבע מחלוף נראה שהצדק יוצא לאור. כפי שפרסמנו בעבר כאן באתר פואנטה, בת שבע מחלוף הפכה את עוקץ הקשישים לאמנות וגלגלה הון תועפות שהוציאה במרמה מכיסיהם של אותם חסרי ישע. לאחר חקירה ממושכת, הרשות להגנת הצרכן הטילה עליה קנס עצום בגובה יותר מ-8.3 מיליון שקל. הגברת מחלוף ניצלה את זכותה לערער, אך למרבה ההקלה, שופטת בית המשפט השלום בראשון לציון כרמית בן אליעזר דחתה את הערעור.
איך הגיעה בת שבע מחלוף לקנס של 8.3 מיליון שקל?
בת שבע מחלוף מכרה ללקוחות קשישים מוצרים שונים בעסקת מכר מרחוק הידועות גם כ”טלמרקטינג”. היא שכנעה אותם לרכוש מוצרים מיותרים ויקרים באמצעות שימוש בשיטות מכירה אגרסיביות, ניצול מוגבלות הצרכנים, ויצירת רושם מוטעה כאילו מדובר בהטבה או זכייה בהגרלה. במקרים שבהם ביקשו הלקוחות לבטל את העסקה, ביטול זה היה כמעט בלתי אפשרי. כל אחת מהשיטות הללו היא הפרה של החוק – וזו הסיבה שהקנס הצטבר לסכום עתק של יותר מ-8.3 מיליון שקל.
המנגנון שלפיו מחושב הקנס של הרשות להגנת הצרכן הוא מנגנון שבו מתחשבים בכל הפרה והפרה, וכך הולך הקנס וגדל ככל שיש יותר הפרות. המטרה היא כמובן הרתעה, משום שאם נוכל כלשהו יידע שהוא יכול להפר שורה של חוקים אבל להיענש רק בגין הפרה אחת, ייתכן שיהיה לו משתלם להפר עוד ועוד פעמים את החוק.
מחלוף: “העיצום גבוה ויביא אותי לפשיטת רגל”
אותה בת שבע מחלוף שלא היססה לגזול את כספם של קשישים במרמה, ערערה לבית המשפט בטענה שמדובר בעיצום גבוה מדי על אדם פרטי. במסגרת הערעור, מחלוף טענה בין היתר שהטלת עיצום כספי גבוה כל כך על אדם פרטי הוא שימוש לא ראוי בכוח שיוביל אותה לפשיטת רגל וכי יש להורות על ביטולו, או לחילופין יש להפחית את העיצום הכספי לשיעור שלא יעלה על אחוז מסוים ממחזור עסקיה.
מחלוף ציינה כי אפשרות זו לא נבחנה על ידי הממונה. היא ביקשה שאם העיצום הגבוה לא יבוטל, הוא יחושב בצורה אחרת לפי מנגנון של “צרכן אחד-הפרה אחת״. זאת, בניגוד למנגנון שקבע הממונה על הגנת הצרכן, אשר מחשב מאות הפרות שביצעה מחלוף כנגד הצרכנים.
בשלב הזה, בית המשפט עדיין לא דחה את בקשתה אלא החזיר את הכדור למגרש של הממונה. מחלוף התבקשה להציג אסמכתאות להיקף מחזור עסקיה, אך לא חשפה את המידע. להפך, היא הציגה מצג חלקי ומטעה שלא אפשר לקיים דיון ענייני בבקשתה להפחתה.
>> לחצו כאן כדי לקרוא עוד על שיטות ההונאה של בת שבע מחלוף >>
בשלב הזה, בית המשפט דחה את ערעורה וקבע: “אין חולק כי סכום העיצום הכספי שהוטל על המערערת הוא עצום, אך אין מקום להתערב בהחלטת הממונה לדחות את הבקשה, שהיא סבירה ואף מתחייבת בנסיבות העניין. המערערת לא הותירה כל ברירה אלא לדחות את בקשתה להפחתה”.
בית המשפט ציין עוד כי העיצום הכספי ואופן חישובו תואמים את מטרות החקיקה ליצירת הרתעה כלכלית. מאידך, קבלת טענותיה של מחלוף עשויים ליצור תמריץ שלילי, ולהציג מצג כי משתלם לבצע הפרות רבות כנגד כל לקוח כי יוטל עליו עיצום כספי בודד בגין כל ההפרות ולכן הורה על דחיית טענתה זו.
כאמור, בית המשפט הורה על דחיית הערעור, והטיל על המערערת הוצאות בסך 15,000 ₪.
הכסף לא יוחזר לקשישים
אין ספק שיש תחושת נקמה מתוקה על כך שעוקצת קשישים צפויה לשלם ביוקר רב על מעשיה. עם זאת, מתסכל לדעת שאותם קשישים לא ייהנו מהכסף שתשלם מחלוף. הכסף הזה הוא קנס שיגיע לקופת המדינה – ואילו הנפגעים צריכים להגיש נגדה תביעה אישית כדי לקבל את כספם.
הגיע הזמן לייצר מנגנון שבו צרכנים שנפגעים יוכלו לקבל את כספם חזרה כאשר עבריינים נתפסים ומשלמים קנס.
