לקרוא ולהיזהר. אלה חמשת הנוכלים הנאשמים בעוקץ קשישים
צעד חשוב אך לא מספיק במאבק נגד עוקץ הקשישים: כתב אישום נגד שני אלימלך וארבעה נוספים שהוציאו במרמה כ-20 מיליון שקל ממאות קורבנות. זהירות, כך עובדת השיטה
שני אלימלך (30), שלי חזז (37), מירית דבורה (34), אסף דבורה (38) ושמעון קטורזה (27) – חמשת האנשים האלה עומדים מאחורי עוקץ קשישים והשארתם מרוששים ומיואשים. אחרי שנים ארוכות של פגיעה במאות אנשים באמצעות שיווק אגרסיבי, מכירת ציוד יקר ומיותר וגזילת כספים במרמה – כעת מוגש נגדם כתב אישום ע"י פרקליטות מחוז ת"א. לפי כתב האישום – חמשת הנוכלים הוציאו במרמה מהקורבנות – שהם ברובם אנשים מוחלשים או קשישים – קרוב ל-20 מיליון שקל!
חמשת הצעירים האלה, שלא בחלו באמצעים כדי לפגוע באנשים מבוגרים או כאלה שאינם מבינים עברית היטב, הם לא היחידים שפעלו ועדיין פועלים בשיטות מבחילות ובריוניות. ברשות להגנת הצרכן חוקרים לא מעט מקרים, אך החקירות ממושכות ובזמן הזה נפגעים עוד ועוד אנשים.
קבלו עדכונים חמים בטלגרם של פואנטה >
מעבר לפגיעה הקשה באנשים תמימים, הם גם העלימו מס בהיקפים גדולים.
לפי הודעת הרשות להגנת הצרכן, הנאשמים השתמשו במרמה, עורמה ותחבולה, בכוונה להתחמק ממס, ולא דיווחו לרשויות המס על הכנסה כוללת זו:
- שני אלימלך – 7,924,758 ₪
- שלי חזז – 3,002,637 ₪
- מירית דבורה – 3,800,056 ₪
- אסף דבורה – 2,555,799 ₪
- שמעון קטורזה – 440,111 ₪.
כתב האישום כולל עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע, עבירות מס, עבירות על פי החוק לאיסור הלבנת הון, חוק הגנת הצרכן והחוק להגנת הפרטיות. כל זאת, בין השנים 2015 – 2018.
איך עבד עוקץ הקשישים?
לפי כתב האישום, הנאשמים קשרו קשר ופעלו במסגרת תכנית מרמה שיטתית ומאורגנת כלפי ציבור של קורבנות, לרבות קשישים, בכדי להפיק רווח כספי קל על חשבונם.
- הנאשמים פנו לקורבנות בשיחות שיווק יזומות (טלמרקטינג) והציגו בפניהם מצג שווא כי הם חברים רשומים במועדון של חברה כלשהי.
- הקורבנות חשו מבולבלים. הם לא זכרו שהם חברים במועדון כזה, אך חשבו שהם טועים והאמינו לנציג המכירות.
- נציגי המכירות אמרו שכחברי מועדון, הם זכאים לרכישה מוזלת של מוצרים שונים או להנחות שונות, ולאחר תקופת זמן בה קיבלו לכאורה את מנוי החברות בחינם הם נדרשו לשלם עבור המשך החברות, סך חודשי של מאות שקלים למשך השנתיים הנותרות.
- כאמור, בפועל אותם קורבנות כלל לא היו חברים באותם מועדונים ומעולם לא הביעו הסכמתם להצטרף למועדון שכזה.
- על סמך מצג שקרי זה, הקורבנות נדרשו לשלם סך של אלפי שקלים לאותן חברות, לרוב באמצעות סליקת האשראי שלהם.
הנאשמים העסיקו עשרות עובדים כטלפנים ונציגי מכירות, אשר שיווקו לקורבנות את תכנית המרמה בעילות ודרכים שונות, תוך שימוש בתסריט שיחה מובנה. בין היתר, הם הפעילו עליהם לחץ לא סביר באמצעות שכנועים בלתי פוסקים, הפחדה והתקשרויות בלתי פוסקות, עד שקיבלו במרמה מהקורבנות את פרטי האשראי שלהם לצורך ביצוע חיוב בסך אלפי שקלים לקורבן.
מאחורי הקלעים של עוקץ הקשישים – כך סוחרים במידע אישי
אחד הסעיפים החמורים בכתב האישום נוגע לפגיעה בפרטיות, וכאן צריך להידלק אור אדום אצל כל מי שקורא את הכתבה הזאת ומוסר את פרטיו האישיים למאגרי מידע ללא אבחנה, למשל מועדוני לקוחות מסוגים שונים. אותו מידע אישי הופך להיות לפעמים מטבע עובר לסוחר, ונוכלים יכולים לקנות אותו ולסחור בו.
במקרה של של שני אלימלך ושותפיה, כך זה עבד:
- הטלפנים יצרו קשר טלפוני עם הקורבנות על סמך מידע שקיבלו מהנאשמים, שכלל פרטים אישיים, מס' תעודת זהות, טלפונים, כתובות ועוד.
- אלימלך קיבלה את המידע על הקורבנות מתוך מאגרי המידע, ללא הסכמתם ובניגוד למטרה בשבילה מסרו האנשים מידע, ואף סחרה במידע זה עם בעלי עסקים אחרים ובכך השתמשה בידיעה על ענייניהם האישיים שלא למטרה לשמה נמסר המידע.
- אלימלך החזיקה במידע בפילוח לפי גיל מבוגר, יישוב ערבי ואנשים ממוצא רוסי, שהינו מידע אישי ורגיש אשר לא נמסר על ידי האנשים עצמם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה. על כך היא מואשמת בעבירות לפי חוק הגנת הפרטיות.
ישראכרט הפסיקה לסלוק
לאחר תלונות שהתקבלו, חברת האשראי ישראכרט סירבה לסלוק את הנאשמת שני אלימלך. אלימלך לא התייאשה, ועשתה שימוש בשאר הנאשמים כ"אנשי קש". באמצעות אותם אנשי קש, אלימלך הצליחה לקבל במרמה שירותי סליקה וכספים. על בסיס מצג שווא זה סלקה אלימלך באמצעות חברות האשראי סך כולל של 19,802,427.52 ₪ עבור "שירותי" החברות השונות.
באמצעות "אנשי הקש" בנתה אלימלך תשתית לתכנית המרמה ופעלה בניגוד לאיסור על הלבנת הון, הכל על מנת להסוות ולהסתיר את הפעילות העבריינית במסגרת תכנית המרמה, את מקור הכנסתה הנובע מהעבירות ואת כלל הרכוש האסור שעלה מביצוע העבירות.
עוקץ הקשישים והעלמת המס השיטתית
הנאשמים השמיטו שלא כדין הכנסה, בכך שעשו שימוש בחשבוניות פיקטיביות או מזויפות. הם קיזזו את ההוצאות בדו"חות ובספרים של העוסקים המורשים השונים באמצעות שימוש באותן חשבוניות, ובכך לא דיווחו על מלוא ההכנסה מהפעילות העסקית לפי פקודת מס הכנסה בהיקף כולל של מיליוני שקלים.
כמו כן, הנאשמים לא דיווחו על מלוא הכנסותיהם מעסקאות שבוצעו באמצעות מסלקות אשראי תוך ביטול לא אמיתי של עסקאות.
החקירה בוצעה על ידי מחלק הונאה במשטרת מחוז ת"א, פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המיסים, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.
עוקץ קשישים – שיטה בזויה שנמשכת שנים
אתר פואנטה עוקב מקרוב אחר תופעת עוקץ הקשישים הרחבה והמכוערת. למרבה הצער, לא ברור כיצד נוכלים צעירים ולא מאוד מתוחכמים מצליחים לא רק להפיל בפח אזרחים תמימים, אלא לשטות ברשות להגנת הצרכן ובמשטרה כל כך הרבה שנים.
הרשות הטילה בשנים האחרונות מספר קנסות על מספר חברות, אך אותן חברות רשאיות לערער על הקנסות וכתוצאה מכך יש פער עצום בין סכומי העתק שמופיעים בהודעות הרשות לבין הענישה בפועל.
כך למשל, לאורך השנים פרסמנו כאן באתר פואנטה כי הרשות להגנת הצרכן הודיעה על מספר קנסות גבוהים שאמורים להיות מרתיעים, אך ברוב המקרים הקנס הופחת מלכתחילה, והחברות היו רשאיות לערער:
- מאי 2018: קנס של יותר מ-10 מיליון שקל לחברת לירף
- ספטמבר 2018: קנס של 5.2 מיליון שקל לחברת ביג סייל
- נובמבר 2018: קנס של כ-5.3 מיליון לחברת פמילי דיל
- ינואר 2019: הלפ פיסי (HELP PC) נקנסת בכ-5.1 מיליון שקל
- פברואר 2020: קנס של כ-8 מיליון שקל על חברת הום סייל
מי שהובילה מאבק בחברות של עוקץ קשישים בשיטות שונות היא הפעילה החברתית מירב כהן, אשר מונתה לשרה. יש לקוות שכעת המלחמה נגד אותם נוכלים יהיה יעיל יותר.
היה לכם מעניין? איזה יופי, תהיו חברים, פרגנו לנו בלייק!
קראו עוד כתבות באתר פואנטה חדשות צרכנות
- איך תדעו אם אתם בקבוצת סיכון לקורונה?
- בדיקת קורונה פרטית – כמה היא עולה?
- מענק עבודה: האם אתם זכאים לכסף מהמדינה?
- מה ההבדל בין גלקסי A71 לגלקסי A51?
- מאוורר תקרה – כך תבחרו את הדגם המתאים לכם
