הצגה מעולה היא פאזל שבו השלם גדול מסך חלקיו, וזו התחושה כשיוצאים מ”טרטיף”. בפאזל הזה כל החלקים משתלבים בדיוק במקום – התרגום, המשחק, הבימוי, התלבושות, התפאורה, וכמובן, הטוויסט המוזיקלי, ויוצרים עיבוד מופלא. השורה התחתונה של ביקורת טרטיף בקאמרי היא רוצו לראות. לא משנה אם כבר צפיתם בעיבוד אחר של המחזה המבריק הזה של מולייר. העיבוד הזה שונה, חדשני ומפתיע. ייתכן שיידרשו לכם כמה דקות לעכל את הקצב ואת הסגנון, אבל כעבור זמן קצר תתמסרו לעיבוד הזה לחלוטין.
האנשים המוכשרים שנמצאים מאחורי הקלעים, החל מהבמאית ועד המוזיקאים, הצליחו לקחת יצירה מוכרת שנכתבה בזמן אחר, בארץ אחרת, בשפה אחרת ולקהל אחר – ולהביא אותה לתקופתנו, לארצנו, לשפתנו ולקהל שלנו – מבלי לפגום ולו פגם קל שבקלים במחזה המקורי, ומבלי לחזור אפילו בפסיק על העיבודים הקודמים. זהו אתגר קשה לביצוע כאשר מדובר בקלאסיקה שעובדה כבר אלפי פעמים, ומגיעות לתיאטרון הקאמרי כל התשבוחות על כך.
טרטיף של מולייר – אז והיום
מה שהופך מחזה לאלמותי הוא היכולת לגעת בסוג של אמת אבסולוטית, שנכונה תמיד, גם מאות שנים אחרי שנכתב. מולייר של שנת 1667 ודאי לא העלה על דעתו שכ-400 שנה אחרי שכתב את הקומדיה שלו בצרפת, מילותיו תהיינה כל כך מדויקות במדינה קטנה ושמה ישראל.
כאמור יש כאן תרגום מודרני ומבריק – בשפה שמצליחה להיות קולחת ועכשווית ולגשר על פערי לשון וזמן בצורה מופלאה. זה לא מובן מאליו, במיוחד לאור אתגר החריזה.
מולייר שיגר חיצי ביקורת מושחזים לעבר אנשי דת שמנצלים את האמונה של אחרים כדי לצבור כוח והון. החצים האלה מדלגים על פני מאות שנים ואלפי קילומטרים – ונוחתים במציאות שונה אך דומה. כמה אומץ נדרש ממולייר להציב את המראה מול החברה שבה הוא. וכמוהו אז, גם היום אלו שמציבים מראה כואבת נתקלים בתגובה לא פחות כואבת.
אבל נראה שאמת היא אמת היא אמת. היא תמיד נכונה ותמיד יש מי שלא רואה אותה. בסופו של דבר, מולייר כתב על טבע האדם, על העיוורון שאוחז באנשים בכל מקום ובכל זמן, ועל התסכול שחשים אלו שרואים את האמת ולא מצליחים לשכנע בצדקתם.
מחפשים המלצות צפייה? אל תפספסו את…
- ביקורת: הקומדיה על שוד הבנק בקאמרי
- ביקורת: מלצרית בקאמרי
- ביקורת: אנה קרנינה בתיאטרון גשר
- ביקורת: בלוז לחופש הגדול בבית ליסין
הבימוי של רוני ברודצקי נוגע בדיוק באלמותיות הזאת – כי הוא לא לוקח אותנו לאחוזה מפוארת בצרפת, עם מערכות יחסים שמרניות, תלבושות תקופתית ומוזיקה קלאסית – אלא בדיוק להפך. וזה עובד. עובד פשוט מעולה.
אחת הסיבות שבגלל זה עובד כל כך טוב היא “התבלין הסודי”, שמגיע מכיוון בלתי צפוי: קטעי ראפ שנכתבו ע”י מיכאל מושונוב והמוזיקאי עומר ג’ו נוה (צמד “קריסטלים”). התעוזה של הקאמרי לקחת את הקלאסיקה של מולייר ו”לתרגם” אותה לראפ עם מילים בעלות הקשרים פוליטיים עכשווים ראויה להערכה.
ביקורת טרטיף בקאמרי
סיפור העלילה
אורגון הוא איש אמיד בעל משפחה אוהבת, אבל בשלב כלשהו הוא חש ריקנות מסוימת. הוא מכניס לביתו את טרטיף, אדם שהוא לא יודע עליו כלום אבל אדיקותו הדתית מהלכת עליו קסם. טרטיף הוא אדם חסר כל, שלכאורה לא מתעניין בהבלי העולם הזה. כל דבר קטן נתפס בעיניו כחטא, הוא מטיף לכל בני הבית והופך להיות חצי אלוהים מבחינת אורגון.
אמו של אורגון סבורה גם היא שטרטיף הוא התגלמות החיים הנכונים, אך שאר בני הבית רואים את פרצופו האמיתי והצבוע. הם מנסים בכך דרך להביא את אבי המשפחה לראות האמת, אך ללא הועיל.
איש אינו מצליח לפקוח את עיניו של אורגון ולגרום לו לראות שמדובר בנוכל צבוע תאב בצע החושק באשתו. הוא הולך אחריו בעיניים עצומות, באש ובמים, ואף נוקט צעדים בלתי נתפסים כדי להוכיח לטרטיף את נאמנותו אליו – על חשבון אשתו, בנו ובתו.
את הסוף לא נגלה, אבל נרמוז: אחת הסיבות לכך שביקורת טרטיף בקאמרי עתירת תשבחות, היא הסיום הנוקב של המחזה.
דרור קרן מופלא כתמיד, אלעד אטרקצ’י ליהוק מבריק
את דמותו של אורגון משחק דרור קרן, שהוא אחד השחקנים המוכשרים בארץ. אורגון הוא דמות קצת נלעגת, טיפוס מעצבן שגורם לכל מי שבסביבה לרצות להחטיף לו סטירה מצלצלת כדי שיתעורר ויראה את האמת הזועקת לשמיים. קרן מגלם אותו נפלא. כל מילה שהוא מוציא גורמת לנו להבין שאורגון פשוט שבוי בקסמו של הנוכל. כל תנועה, כל צעד ריקוד, כל חרוז שהוא מוציא מפיו גורם לנו לנוע באי נוחות על הכיסא, כאילו אנו רואים לנגד עינינו את הקרחון שהוא עומד להתנגש בו – ואילו לו אין מושג שהאסון בפתח. כדרכו, דרור קרן מצליח להפנט אותנו לדמות שהוא מגלם.
>> חברים, אתם בטלגרם? עקבו אחרינו שם ותקבלו גם עדכונים שלא עולים לאתר 🙂
מי שעוקב אחרי הצגות הקאמרי, מכיר ודאי כבר את אלעד אטרקצ’י המוכשר (שמשחק גם ב”מלאכים באמריקה חלק א’ ומלאכים באמריקה חלק ב‘”). כאן בטרטיף הוא משחק את דורין, המשרתת – והבחירה הזאת מתגלה כבר בשנייה הראשונה שלו על הבמה כהברקה. אמנם לא צריך אתנתחא קומית בקומדיה, אבל הוא לגמרי מייצר רגעים קומיים למכביר – הן בטקסט והן בשפת הגוף שלו. אטרקצ’י שחקן ורסטילי שתענוג לצפות בו בהצגות מצחיקות כמו זו ובדרמות מטלטלות כמו מלאכים באמריקה.
נדב נייטס, שמשחק את טרטיף – התברך בפנים יפים ותמימים שמתיישבים על הדמות המתחסדת של הנוכל בצורה מושלמת, והוא מדויק כל כך בתנועותיו ובהבעות פניו, עד כי לרגע נדמה שהוא עצמו גדל במנזר.
את גיסו של אורגון מגלם דויד בילנקה, שמתגלה כבעל כישרון נוסף שלא הכרנו אצלו – ראפר שיורה בקצב מסחרר את כל האמת בפנים.
את דמותה הקלולסית של מריאן, בתו של אורגון, משחקת חן גרטי בחינניות קלילה שמתאימה היטב לדמותץ את אשתו הממולחת, שמבינה כי עליה להסתכן ולהשתמש במיניותה כדי לפקוח את עיני בעלה, משחקת אולה שור סלקטר – גם היא שחקנית מצוינת שפגשנו כבר ב”ימים טובים פי אלף” וב”נרות יום הולדת“.
מחיר כרטיס להצגה טרטיף בקאמרי
מחיר מלא להצגה טרטיף בקאמרי עומד על 220 ש”ח, אבל אם אתם גולשי פואנטה, נצלו את ההטבה: קופון שמקנה הנחה גדולה ומאפשר רכישת כרטיס ב-85 ש”ח בלבד. היכנסו לאתר הקאמרי והזינו קוד קופון 9687.
משתתפים: דרור קרן, אולה שור סלקטר, נדב נייטס, אלעד אטרקצ’י, איה גרניט שבא, דויד בילנקה, גלעד שמואלי, חן גרטי, גלעד מרחבי.
