צרכנים נוטים לחשוב שאם הם קונים מחברה ותיקה ומוכרת, הם יכולים להיות רגועים שמדובר גם בחברה אמינה. מותג חזק נהנה מתדמית של מותג שאפשר לסמוך עליו, אבל לפעמים זה בדיוק להפך – המותג החזק מנצל את תדמיתו כדי להטעות את הצרכנים. כך עשתה חברת באדג’ט (חברת דומיקאר בע”מ), שחוטפת עכשיו קנס גבוה בסך של כ-5,600,000 ₪. הקנס הוטל ע”י הרשות להגנת הצרכן בגין הטעיית הצרכנים בנסיבות מחמירות. באדג’ט יכולה לערער על גובה הקנס במשך 45 יום, ואם ערעורה ללא יתקבל – תידרש לשלם את הסכום במלואו.
קנס לבאדג’ט על הטעיית צרכנים – מכרה רכב השכרה כרכב ליסינג
כידוע, יש הבדל גדול בין רכב שהיה רכב ליסינג לבין רכב שהיה רכב מושכר. ברכב ליסינג נהג אדם אחד אשר הרכב הזה שימש אותו לנסיעותיו לעבודה ולנסיעות פרטיות. ייתכן שהוא נסע הרבה, אבל השימוש היה שגרתי. רכב שהיה מושכר עבר בין אלפי נהגים, חלקם לא בהכרח הנהגים הטובים בעולם, הוא ככל הנראה עבר קילומטראז’ הרבה יותר גדול ונשחק הרבה יותר מרכב ליסינג. לכן גם המחיר שלו אמור להיות נמוך יותר.
מה שבאדג’ט עשתה, כך מדווחת הרשות להגנת הצרכן, הוא הטעיה חמורה. החברה מכרה ל-93 צרכנים 93 רכבים ששימשו כרכבי השכרה, אשר היא הציגה כרכבי ליסינג.
נציגי החברה הציגו בפני הצרכנים את הרכבים כרכבי ליסינג, בעוד שרכבים אלו שימשו גם כרכבי השכרה. בנוסף לכך, בטופה הגילוי שניתן לרכן היה כתוב כי מקוריות הרכב היא ליסינג. ברישיון הרכב נרשם בשדה “רישום מקורי” – “השכרה/החכר”. שני אלו תרמו והוסיפו להצגת המצג המטעה בפני הצרכנים לפיו שימש הרכב שהוצג בפניהם על ידי נציגי החברה כרכב ליסינג, ולא כרכב השכרה.
תהליך המכירה התקיים בסניפי החברה. נציגי המכירות הציגו בפני צרכנים שהגיעו לקנות רכב, החברה רכבים אשר לדבריהם שימשו כרכבי ליסינג. חלק מהצרכנים שאלו אם מדובר ברכב השכרה כי ביקשו לרכוש רכב ליסינג בלבד. נאמר להם שאלה רכבים מליסינג. הצרכנים חתמו על ההסכם, אך דו”ח התנועות של כל רכב הראה כי היו תקופות בהן הרכב שימש גם כרכב השכרה, ולא ליסינג בלבד (ישנם רכבים אשר שימשו כרכבי השכרה בלבד).
מן הסתם, עברו של הרכב, שימושו והעובדה ששימש כרכב השכרה, ולא רק כרכב ליסינג, הם פרטים מהותיים בעסקה, שכן הם עשויים להעיד על מצבו של הרכב, איכותו, בלייתו, ועל גורמים נוספים המשפיעים על החלטתו של צרכן באם לרכוש את הרכב או לא.
החברה פרסמה רכבים נוספים כרכבי ליסינג
בנוסף, בשנת 2021 החברה פרסמה 28 רכבים באתר החברה ובאתר פוקוס, תוך הצגתם כרכבי “ליסינג”. בפועל הם שימשו כרכבי השכרה, ולעיתים אף כרכבי ליסינג. הרכבים פורסמו באתר החברה ובאתר “פוקוס”. באתר החברה ציינה החברה לגבי הרכבים שפורסמו: “מקוריות – ליסינג”. באתר פוקוס ציינה החברה לגבי הרכבים שפורסמו: “בעלות נוכחית – ליסינג”. אולם, דו”ח התנועות הראה כי רכבים אלו שימשו לרוב כרכבי השכרה, ולעיתים כרכבי ליסינג והשכרה.
מן הסתם, גם כאן יש פוטנציאל להטעיית צרכנים באמצעות הסתרת פרט מהותי בפרסום. “רכישת רכב היא מסוג העסקאות היקרות יותר והמורכבות יותר שמבצע צרכן. חשוב להבין שלצרכן אין דרך לבדוק את המידע בעצמו”, אומרת אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין. “זוהי הטעיה חמורה במיוחד כיוון שפרטים אלה משפיעים על ההחלטה אם לרכוש את הרכב”.
