למה אנחנו מקבלים ריבית נמוכה על פיקדון בבנק? רשות התחרות חושפת

הממונה על התחרות חושפת שבעוד שעסקים ולקוחות פרטיים שיש להם פקדונות בבנק הרוויחו יפה מעליית ריבית הפריים, משקי הבית הרוויחו הרבה פחות. למעשה, הבנקים לא באמת מתחרים ביניהם

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

בשנה האחרונה ריבית בנק ישראל עולה שוב ושוב – אבל אנחנו הצרכנים לא מרוויחים מספיק על הכסף שיש לנו בבנק. אם היינו עסק גדול או לקוח שהבנק חפץ ביקרו, היינו מרגישים את זה הרבה יותר – וגם משלמים הרבה פחות ריבית על הלוואות. זו לא סתם תחושה, זו עובדה. הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, תיארה בוועדת הכספים של הכנסת את תחום הפיקדונות בבנקים כ"שוק עם מאפיינים של קבוצת ריכוז". בדיקת רשות התחרות מגלה שמשקי הבית הרוויחו הכי פחות מעליית ריבית הפריים מאז מרץ 2022 עד לפברואר 2023: בעוד שהעלייה התגלגלה לפיקדונות של עסקים גדולים בכ-101% וללקוחות של הבנקאות הפרטית בכ-90%, היא התגלגלה למשקי בית בשיעור של כ-68% בלבד – כלומר שכשליש מעליית ריבית הפריים נותר בכיסים של המערכת הבנקאית. אבל בצד ההפוך של משוואת הריבית, כלומר – בצד שמשלם ריבית על הלוואות, משקי הבית דווקא ספגו הכי הרבה את עליית הריבית: בחודשים ינואר ופברואר 2023, גלגול הריבית אל משקי הבית עמד על כ-115%, כ-10% גבוה יותר משיעור הגלגול על העסקים הקטנים והגדולים.

במילים אחרות, מדברי הממונה עולה שהבנקים מפלים לרעה את משקי הבית לעומת העסקים הגדולים באופן מובהק. מבדיקת הרשות עולה כי אילו הבנקים היו משלמים למשקי בית את הריבית שהם משלמים ללקוחות הבנקאות הפרטית, היה מדובר ביותר מ-4 מיליארד שקלים נוספים בשנה שהיו מגיעים לידי הציבור.

עוד הסבירה כהן "מה שמפריע לנו הוא שבנקים לא מתחרים אחד בשני, שלא כל לקוח עו"ש יהיה שבוי בידי הבנק שלו מאוסף של סיבות היוצרים חסמי מעבר, הציבור מתקשה להעביר חשבון בנק מבנק לבנק, עשו הרבה מאוד רפורמות אבל אתה צריך לתת הסכמה כדי שהמידע שלך יעבור, כי הבנקים לא רוצים להתחרות עלייך, וזו החומה שאנחנו רוצים לשבור בכל דרך אפשרית".עכשיו נשאלת השאלה מה רשות התחרות מתכוונת לעשות עם זה – והתשובה לכך בהמשך הכתבה.

הבנקים לא מתחרים על משקי הבית בתחום הפקדונות

לכאורה, יש תחרות בין הבנקים. אנחנו רואים את רותם סלע מפרסמת את בנק דיסקונט, את עמוס תמם מפרסם את בנק הפועלים, את גל תורן מפרסם את בנק לאומי, את דביר בנדק מפרסם את בנק מזרחי טפחות ואת עידו רוזנבלום מפרסם את הבינלאומי – אבל זו לא תחרות אמיתית בתחום הפקדונות. הבנקים מתחרים ביניהם מי ישכנע אותנו להנפיק כרטיס אשראי שלהם ומי ייתן לנו הלוואה, אבל לא בזירת הפקדונות. וזה לא חדש.

>> אתם בטלגרם? גם אנחנו 🙂 והכי נוח לעקוב אחרינו שם. לחצו להצטרפות >

הממונה על התחרות דיווחה כי הרשות בדקה את ענף הפקדונות לאורך תקופה ממושכת של מספר שנים, וזיהתה שמדובר במדיניות של היעדר תחרות.

ככל שזה נוגע למשקי הבית ולעסקים הקטנים התחרות בין הבנקים היא רק בכאילו… לפי נתוני רשות התחרות, מאז ינואר 2017 עד פברואר 2023 הפיקדונות של משקי בית והעסקים הזעירים והקטנים מהווים רק כ-64% מיתרות הפיקדונות שהמערכת הבנקאית מחזיקה. מצד שני, הם אחראים לכ-77% מהכנסות הבנקים מהמרווח מפעילות הפיקדונות. לדברי הממונה, הבנקים ממעטים להתחרות באופן אגרסיבי על לקוחות של בנקים אחרים. הניסוח של הממונה על התחרות חריף ביותר, גם כאשר היא מקפידה להוסיף את המילה "לכאורה": "מדובר בשוק שלכאורה יש לו מאפיינים של קבוצת ריכוז".

משקי הבית מפקידים לתקופה ארוכה, אך מקבלים ריבית נמוכה יותר משל עסקים גדולים

עוד עלה כי לאורך כל תקופת הבדיקה (ינואר 2017 עד פברואר 2023) הריבית שמשולמת למשקי בית על הפיקדונות שלהם בבנקים נמוכה באופן עקבי מהריבית שמשולמת לעסקים גדולים ולקוחות של הבנקאות הפרטית, וזאת למרות שמשקי הבית מפקידים את הכספים שלהם לתקופה ממוצעת ארוכה משמעותית מלקוחות במגזרים האחרים.

>> אל תישארו בחוץ 🙂 הצטרפו לקבוצת הוואטס אפ השקטה שלנו וקבלו גם עדכונים וגם צ'ופרים. לחצו להצטרפות >

מגמה זאת נכונה גם בתקופה האחרונה של הבדיקה: בחינת הנתונים מתחילת עליית ריבית בנק ישראל עד פברואר 2023 מעלה כי הפער בין הריבית שמקבלים משקי בית לבין הריבית שמקבלים עסקים גדולים ולקוחות בנקאות פרטית גדל בכנקודת האחוז.

משמעות הדברים היא שאילו הבנקים היו משלמים למשקי בית את הריבית שהם משלמים ללקוחות הבנקאות הפרטית, היה מדובר בסדר גודל של יותר מ-4 מיליארד שקלים בשנה שהיו מגיעים לידי הציבור. וזאת מבלי להביא בחשבון את העובדה שמשקי בית מפקידים את הכספים לתקופה ארוכה יותר.

"נכריז עליהם כקבוצת ריכוז ונפעל במלוא המרץ"

כאמור, הממונה על התחרות בחרה בניסוח חריף כדי לתאר את המצב, ואמרה שהבנקים מתנהלים כמו קבוצת ריכוז. אם לתרגם את זה למילים שרוב האנשים מבינים קצת יותר, הרי שהיא בעצם אומרת שהבנקים מתנהגים לכאורה כ"קרטל". לכן, אנחנו הצרכנים מצפים שרשות התחרות – שמתפקיד לוודא שתהיה תחרות ולמנע קרטלים ומונופולים – תפעל באופן מיידי ומשמעותי. מה יקרה בפועל? ברשות התחרות רומזים שהם יכריזו על הבנקים רשמית כקבוצת ריכוז: "יש לנו אפשרות להכריז עליהם כקבוצת ריכוז ואז להטיל עליהם הוראות. עדיין לא הכרזנו עליהם כקבוצת ריכוז, ההכרזה תהיה בהתייעצות עם בנק ישראל, אנחנו עובדים על זה במלוא המרץ".

>> תהיו חברים, עקבו אחרינו באינסטגרם. לחצו כאן >

ובינתיים – תתמקחו על הריבית

מה שהלקוחות צריכים לעשות בינתיים הוא להתמקח. להתמקח על הריבית שהם מקבלים על פיקדון ולהתווכח על הריבית שהם משלמים על האשראי.

אפשר לקבל נתונים לגבי הריבית על ההלוואות והריבית על הפקדונות בבנקים באמצעות כלי של בנק ישראל. הכלי לא מעודכן בזמן אמת, אבל הוא כאן מאפשר לבחון מגמה. עוד פרטים על הכלי שמאפשר השוואת ריביות על פקדונות בבנקים אפשר לקרוא בכתבה שפרסמנו ושמתעדכנת באופן קבוע במדור כסף. מומלץ לשים לב לפער בין הריבית הממוצעת המוצגת שם לבין הריבית החציונית המוצגת שם. הפער הזה מספק אינדיקציה להבדלים הגדולים בין הלקוחות השונים ומה שהם מקבלים מהבנק.

אפשר גם לחפש פתרונות אחרים, אחד מהם הוא הפתרון שמציעה כיום פייבוקס. אפליקציית התשלומים PayBox מציעה ריבית על היתרה שיש לכם באפליקציה. מדובר בריבית שנתית יחסית גבוהה של 3%. כל הפרטים בכתבה על ריבית על היתרה בפייבוקס.

> לכל העדכונים על דיגיטל וטכנולוגיה – הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק >

קראו עוד חדשות צרכנות באתר פואנטה

דפנה הראל כפיר

דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...