מבקר המדינה: מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-51% מבאיחוד האירופי

​זה לא נדמה לכם – יקר פה בטירוף. הכול. הדירות, המכוניות (במיוחד אחרי עליית מס הקנייה), וכמובן, האוכל. מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי וב-37% מהממוצע ב-OECD. בכלל הענפים – לא רק מזון, רמת המחירים בישראל במונחי כוח קנייה גבוהה ב-27% בממוצע לעומת מדינות ה-OECD. את המידע המקומם הזה מפרסם מבקר המדינה בדוח מיוחד על יוקר המחיה. הוא מפנה אצבע מאשימה ישירות לממשלת ישראל, שאותה האשים ממש לא מזמן גם בכשלים מסמרי שיער בנוגע לטיפול בעורף מיד לאחר פרוץ המלחמה.

"ניתן לראות כשלים רבים אשר שרי הממשלה לא פעלו לתיקונם: רמת השירות ויעילות נמלי ישראל נמוכה – הנזק הכלכלי לאזרחים עצום, וזה עוד לפני תחילת תקיפות החות'ים; למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה להתפרצות אינפלציה; לאחר עליית ריבית בנק ישראל הבנקים הגדילו את רווחיהם ולא "גלגלו" באופן מלא את הריבית לפיקדונות האזרחים ואלה נאנקים תחת העול הכלכלי; ירידה של למעלה מ- 90% באכיפת הפיקוח על המחירים במזון; אין מספיק תחרות בשוק האשראי" – כותב המבקר בדוח שלו.

חברים, אתם בטלגרם? גם אנחנו, ונשמח אם תעקבו אחרינו שם 🙂 לחצו להצטרפות

הלחם בישראל הרבה יותר יקר

כל נתון בדוח הזה מרתיח. כך למשל, הנה הצצה לפרק על מחירי המזון. נזכיר כי ההוצאה של משק בית ממוצע בישראל על מזון היא ההוצאה השלישית בגודלה בסל הצריכה של משק בית ממוצע (כ-18%):

לחם מלא עולה בישראל 9.30 ש"ח ל-100 גרם, לעומת 5.10 ש"ח בארה"ב, אנגליה, ניו-זילנד וספרד – פער של 82%. משום מה, במדינת ישראל יש לחם בפיקוח – אבל רק לחם לבן רגיל, ולא לחם מלא. בעוד שלחם מלא עולה 2.17 ש"ח ל-100 גרם, לחם רגיל עולה 0.84 ש"ח ל-100 גרם – פער של 253%.

מעט מוצרים תחת פיקוח מחירים – ללא אכיפה

בכלל, יש רק מעט מאוד מוצרי מזון בפיקוח מחירים, כמו חלב רגיל בקרטון, ביצים וגבינה צהובה במשקל. למרות מחירי המזון הגבוהים, בשנים 2018–2022 לא נוספו מוצרי מזון לפיקוח מחירים.

פיקוח מחירים הוא כלי אפקטיבי למניעת העלאת מחירים – ואת ההוכחה קיבלנו כאשר המדינה החליטה להוציא מפיקוח את הקוטג', שמחירו זינק. הוכחה נוספת יש לנו בקטגוריית הגבינה הצהובה. תנובה הזניקה את מחיר הגבינה הצהובה הארוזה ברגע שהיא יצאה מפיקוח, וכיום רק הגבינה הצהובה במשקל נמצאת בפיקוח מחירים.

למרות שיש רק מעט מוצרי מזון בפיקוח – האכיפה רופפת. חלה ירידה במספר תיקי האכיפה שנפתחו בשנת 2021 (127 תיקים) לעומת מספר התיקים שנפתחו בשנים 2019-2018 (1,574). כמו כן, רק 27% מתוך מקרי ההפרות הבשילו לכדי צעדי ענישה. נתונים אלו עשויים להעיד על היעדר אפקטיביות באכיפה.

המבקר מותח ביקורת על כך שמחירי חמאה מפיקוח "הדוק". מאז הסרת הפיקוח "ההדוק" (קביעת מחיר) בסוף שנת 2021 ועד לסוף שנת 2022, עלה המחיר הממוצע של החמאה המיובאת ב-60%. זאת, בהשוואה להתייקרות מתונה במחיר המחאה המקומית של כ-5.7% בלבד

אחת הסיבות ליוקר המחיה – עדיין אין תחרות

10 ספקים חולשים על 50% מהמוצרים

משרד מבקר המדינה מצא שמחיריהם של מוצרי מזון רבים בישראל, לרבות מוצרי מזון חיוניים, גבוהים בהשוואה למדינות אחרות בעולם, וכי פער המחירים נובע, בחלקו לפחות, מרווחיות חריגה כתוצאה מהיעדר תחרות מספקת (כך לדוגמה בקרב יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים בישראל), ולא רק בשל תנאים ייחודיים של המשק הישראלי כגון גודל המשק ומיקומו הגיאוגרפי. יש פערי מחירים גדולים בענף המזון בהשוואה למחירים במדינות המפותחות ובמדינות האיחוד האירופי (37%, 51% בהתאמה).

בואו נהיה חברים גם בפייסבוק 🙂 לחצו כאן

12 שנה אחרי מחאת הקוטג' התחרות בישראל עדיין עלובה, וספקים קטנים מתקשים להתחרות. עשרת הספקים הגדולים (כמו תנובה ושטראוס) חולשים על נתח שוק של יותר מ-50% מענף המזון ומוצרי הצריכה. את הכסף גורפים יבואני המזון והטואלטיקה. מסקירות משרד האוצר עולה כי יש רווחיות חריגה של יבואני המזון והטואלטיקה בישראל, ובייחוד בקרב עשרת היבואנים הגדולים.

לאור העובדה שיש כל כך מעט תחרות, מה הפלא שהספקים הגדולים לא נרתעים מהעלאת מחירים ועושים זאת בתדירות גבוהה, כמו העלאת המחירים בתנובה בשנה שעברה, העלאת המחירים באסם ועוד.

תזכורת – הכול עלה, אבל גמלת הביטוח הסיעודי ירדה

חשוב להבין שיוקר המחיה לא מתבטא רק במחירי המוצרים, אלא ביכולת הקנייה. יכולת הקנייה כמובן מושפעת מהשכר וגם מגובה קצבאות ביטוח לאומי – שעלו רק בחלקן ורק בשקלים בודדים (ראו כתבה על גובה קצבאות ביטוח לאומי 2024). אחד הדברים הכי מקוממים שקרו לאחרונה – ולא זכו לסיקור – הוא ההפחתה הדרסטית בגמלת ביטוח סיעודי למבוטחי קופת חולים.

מדובר בהפחתה של 1100 ש"ח תוך חודשים ספורים, מ-6100 ש"ח ל-5000 ש"ח עבור מטופל סיעודי השוהה בביתו. הקיצוץ הזה בוצע תוך כדי מלחמה, כאשר הוא פוגע באוכלוסייה הפגיעה ביותר, שאינה מסוכלת למחות.

דפנה הראל כפיר

דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...