מי אשם בכך שהפירות והירקות התייקרו בחדות? ההסבר מאחורי דוח הוועדה

מי אשם בכך שהפירות והירקות התייקרו בחדות? ההסבר מאחורי דוח הוועדה

מחירי הפירות והירקות נסקו בשנים האחרונות. החקלאים לא מתעשרים, רשתות המזון אחראיות רק לנתח קטן מהמחיר לצרכן – אז מי אשם ומה הפתרון?

מחירי הפירות והירקות
תהיו חברים, שתפו את הכתבה

 

נתחיל בעובדות. מחירי הפירות והירקות בישראל גבוהים, והם התייקרו מאוד בשנים האחרונות. ההוצאה על מזון בכלל, ועל ירקות ופירות בפרט, מהווה נתח משמעותי בסל ההוצאות החודשי. האם החקלאים אשמים בכך? האם רשתות המזון? כנראה שלא אלה ולא אלה באופן בלעדי – וזה מה שחשוב להבין מהדוח שפורסם היום לקראת הרפורמה בחקלאות. לפי הדוח, שרשרת התיווך מהחקלאי לצרכן תרמה בשנת 2020 כ-36% בממוצע מהמחיר לצרכן. לכל השאר, 64%, אחראי שהוועדה הגדירה כ"מקטע חקלאי". המקטע הזה זה לא רק החקלאים, אלא גם כל הגורמים האחראים למיון, הובלה, סינון, שטיפה, הבחלה, אריזה והובלה. אם מתרגמים את המסקנה הזאת לעברית, הרי שבשלב השיווק לצרכן לא טמונים פערי תיווך חזיריים שגורפות בעיקר רשתות המזון.

הדוח פורסם ע"י ועדה משותפת שהורכבה מנציגי משרד האוצר, משרד החקלאות, רשות התחרות ומשרד הכלכלה, אך לא כללה נציגים של החקלאים. קצת מוזר, לאור העובדה שהוועדה בחנה את מרכיבי העלות של ירקות ופירות לצרכן. לכן, אפשר להבין מדוע החקלאים טוענים שמטרת הדוח היא לסלול את הדרך לרפורמה שתאפשר ייבוא ירקות במטרה להוזיל אותם לצרכן. במשרד האוצר מבקשים להוציא לדרך את רפורמת ייבוא הירקות בקרוב מאוד, עוד לפני שהוועדה תסיים את עבודתה.

בין אם החקלאים צודקים והדוח מגמתי, ובין אם לאו, חשוב לקרוא אותו בעיון. קל לפרש את המסקנות בצורה שטחית, מפני שבאופן שטחי אפשר לחשוב ש-64% מהרווח מהפירות והירקות מגיע לידי החקלאי. זה ממש לא מדויק – מפני שזה לא מביא בחשבון את עלויות הגידול ואת ההוצאות הנלוות, כמו אריזה, שינוע ועוד. מצד שני, חשוב לא להתעלם מהמסקנות, שלפיהן לרשתות השיווק אין רווח חריג או עודף מירקות ומפירות – וזאת למשל בהשוואה למה שקורה בחו"ל.

אז רגע, הצרכן בישראל הרי משלם ביוקר על פירות וירקות. מאוד ביוקר. אם מצד אחד רשתות השיווק לא גורפות רווחים חריגים, ומצד שני החקלאים בישראל רחוקים מלהיות טייקונים עשירים כקורח – מה הסיבה למחירים הגבוהים? הסיבה היא עלויות הגידול. פשוט יקר לגדל כאן פירות וירקות, ולכן המחיר ההתחלתי הוא גבוה. לכן, התיקון צריך להגיע מתמיכה בחקלאים. אם מדינת ישראל תבחר להציף את השוק בירקות ופירות מיובאים מחו"ל, הצרכנים הישראלים אולי ישלמו פחות, אבל החקלאים הישראלים יסגרו את המשקים, כי פשוט לא ישתלם להם לגדל את התוצרת החקלאית.

אם מדינת ישראל מכירה בערך של החקלאות ומבינה את החשיבות של עצמאות בתחום המזון, ביטחון תזונתי וגם עבודת אדמה, היא צריכה להכניס את היד לכיס ולתמוך בחקלאים הישראלים כדי שישתלם להם להמשיך ולגדל תוצרת חקלאית.

החקלאים מתלוננים: "מופעל עלינו לחץ לא הוגן". הסיטונאים: "החקלאים מווסתים את המחירים"

מהעדויות שהושמעו בפני הועדה, לרבות בסיורי השטח בצמתים בהם מבוצעות העסקאות בפועל, עלו על ידי החקלאים טענות רבות על פרקטיקות שמופעלות כלפי חקלאים המבקשים לשווק את תוצרתם על מנת להוזיל את מחיר התוצרת, ואשר מתוארות על ידם ככוחניות. בפרט עלו טענות מסוג זה כנגד קמעונאים עם מרלו"גים (כמו שופרסל ורמי לוי).

פואנטה בטלגרם

מאידך, הסיטונאים והקמעונאים העלו טענות כי קיים כח רב מדי בידי גופים חקלאיים גדולים אשר מנצלים את הפטור החקלאי מהאיסור על הסדרים כובלים לצורך גביית מחירים גבוהים, ויסות שוק באמצעות תיאום מחירים וכמויות.

בדוח שפרסמה, כתבה הוועדה כי היא זיהתה מספר מאפיינים, מנגנונים ותהליכים בשרשרת התיווך כולה, העשויים להעיד על כשלים תחרותיים. הוועדה תבחן אותם בהמשך עבודתה ותמליץ איך לתקנם.

כאמור, החקלאים טוענים שהדוח מגמתי ומתקוממים על כך שהוועדה לא כללה נציגים מטעמם. הוועדה מצדה טוענת שהיא זימנה מעל ל-20 גורמים במקטעים השונים של שרשרת הערך על מנת שיציגו בפניה בעל-פה את רשמיהם משוק הפירות והירקות. גורמים אלו כללו חקלאים, ארגונים יציגים של חקלאים, סיטונאים, יבואנים, קמעונאים, בעלי פלטפורמות דיגיטליות לשיווק או מכירה של פירות וירקות וכדו'.

כמו כן, הוועדה ערכה סיורי שטח אשר כללו ביקורים בשוק הסיטונאי, במשקים חקלאיים, בבית אריזה ובמרכז לוגיסטי על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי משרשרת האספקה של הפירות וירקות.

פירות וירקות – חלק מהותי מההוצאה על מזון

נכון לשנת 2018 ההוצאה הממוצעת של משק בית בישראל על פירות וירקות, הכוללת את ההוצאה על פירות וירקות טריים ועל פירות וירקות מעובדים – קפואים, משומרים, יבשים ומיצי פירות, עמדה על 556 ש"ח לחודש, מתוכם 403 ש"ח על פירות וירקות טריים והיתר על פירות וירקות מעובדים.

מחירי הפירות והירקות - הוצאה למשק בית לאורך השנים

ההוצאה על פירות וירקות עלתה באופן עקבי בשנים האחרונות, והיא עמדה, נכון לשנת 2018 ,על כרבע מכלל ההוצאות על מזון של משק בית ממוצע בנטרול הוצאות על ארוחות מחוץ לבית. ההוצאה על פירות וירקות טריים בלבד עמדה על כ-18% מהוצאות אלה.

בשני העשורים האחרונים עלו מחירי הפירות והירקות הטריים באופן משמעותי. בעוד שעד לשנת 2005 נרשמו עליות מחירים מתונות במחירי הפירות והירקות הטריים, למן שנה זו ואילך קצב עליית מחירי הפירות והירקות הטריים עלה בהרבה על קצב עליית מדד המחירים לצרכן.

מדדי פירות וירקות טריים לעומת מדדים שונים

מחירי הפירות הטריים האמירו משנת 2000 לשנת 2020 ב-102% ומחירי הירקות הטריים עלו ב-81%. המחיר המשוקלל של פירות וירקות, הכולל את המוצרים הטריים כמו גם את הפירות והירקות המעובדים, עלה בכ-70% בעשרים השנים
האחרונות. לעומת זאת, מדד מחירי המזון ללא פירות וירקות עלה באותה תקופה בכ-50% בלבד, ומדד המחירים
לצרכן ללא פירות, ירקות ודיור עלה באותה התקופה ב-21% בלבד.

מדובר, כפי שאפשר לראות בעלייה חדה שהממשלות הקודמות לא נתנו עליה את הדעת. לאור כל זאת, ברור למה הגיע הזמן שמישהו יטפל בנושא באופן יסודי, וטוב שהממשלה הנוכחית לקחה את זה על עצמה, אך יש לקוות ולצפות שהיא לא תפתור את הבעיה באמצעות יצירת בעיה חדשה, כלומר, לא תוזיל את המחיר לצרכן באמצעות ייבוא מאסיבי שיביא לקריסת החקלאים.


היה לכם מעניין?
לחצו כאן  ופרגנו לנו בלייק. זה קל... 

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...

רוצים לפרסם אצלנו? יש לכם רעיון לשיתוף פעולה? פנו אלינו



 
תגובות: 0

נגישות