נתניהו וסמוטריץ’ ניצלו את העיתוי הרגיש שבו המדינה כולה עסוקה בשחרור החטופים, והביאו לאישור הממשלה את התקציב שמשקף את סדרי העדיפויות שלהם: כמעט שליש מהכספים הקואליציוניים לא יוסט לטובת צרכי המלחמה. יותר מזה, בממשלה שיש בה כבר כמעט 40 שרים, ראש הממשלה נתניהו לא סוגר אף משרד ממשלתי מבין כעשרה משרדי ממשלה שאינם נחוצים לתפקודה השואף של המדינה, אף כי כל אחד מהם מתוקצב בעשרות מיליוני שקלים (משרד המורשת, משרד המסורת, משרד התפוצות, המשרד למעמד האישה, משרד המשימות הלאומיות ועוד). אז מנין יימצא הכסף למימון המלחמה, חיזוק הצבא ושיקום העורף? נראה שמהכיס שלנו, באמצעות העלאת מיסים. >> אתם בטלגרם? גם אנחנו, ושם הכי נוח לעקוב אחרינו. לחצו כאן להצטרפות 🙂
חוץ משר הכלכלה ניר ברקת שהתנגד, השר אופיר אקוניס שנמנע ושרי המחנה הממלכתי שהתנגדו, כל שרי הקואליציה הצביעו בעד התקציב החדש – שכולל כמיליארד שקל למטרות קואליציוניות. מדובר בעשרות מיליוני שקלים שישמשו למתן תוספת הכנסה של 1000 ש”ח לכל אברך, משכורות למורים בחינוך החרדי גם במוסדות שלא מלמדים לימודי ליבה, עשרות מיליוני שקלים למניעת נשירה מישיבות, עשרות מיליוני שקלים לגרעינים תורניים ועוד. אישור התקציב החדש מנוגד לחלוטין להמלצות נגיד בנק ישראל, שהבהיר כמה שעות קודם לכן (בעת ההכרזה על ריבית בנק ישראל), שהוצאות המלחמה צפויות להיות כבדות ולפגוע משמעותית בצמיחה, ולכן יש להעביר כבר כעת את כל המקורות התקציביים הזמינים לחיזוק המשק.
ניר ברקת: “הממשלה מקצצת דווקא במנועי הצמיחה”
שר הכלכלה ניר ברקת, שהוא בין הבודדים שמבינים בכלכלה בממשלה, היה כאמר היחיד מבין שרי הליכוד שהצביע נגד התקציב. את ההתנגדות הוא לא נימק בכך שיש כספים קואליציוניים, אלא בקיצוץ שנעשה. להלן ההודעה שפרסם ברקת:
״הצבעתי הערב נגד חלוקת תקציב הממשלה לחודש הקרוב. ממשלה שמקצצת דווקא במגזר הייצרני, במנועי הצמיחה, בפריפריה, בעסקים הקטנים והבינוניים ובהשקעות הון – מעבירה מסר של אנטי צמיחה כלכלית. אני מקווה שעד להצבעה בכנסת יחשבו מסלול מחדש. אסור להפסיד את המערכה הכלכלית.
״אני חבר בממשלה ותומך במדיניות שלה כל עוד יש היגיון. אין היגיון בלקצץ 500 מיליון ש״ח למקומות תעסוקה בפריפריה – בקרית שמונה, בשדרות, באופקים, בעוטף ובגליל. יותר מזה, לקחת את הקיצוץ בפריפריה ולתת אותו להייטק? לא במשמרת שלי. אני מאמין שיש להם את הרצון לפתור את זה וזה פתיר״.
נתניהו מצפצף על גנץ
יממה לפני הישיבה, השר בני גנץ הודיע לנתניהו כי המחנה הממלכתי יתנגד לחלוקת כספים קואליציוניים או כל תקציב נוסף שאינו קשור במאמץ המלחמתי או מקדם צמיחה במשק. הוא דרש לבטל את ישיבת הממשלה על תקציב המדינה המתוקן ל-2023 המתוכננת – אבל זה לא קרה.
בהודעת גנץ נכתב: “סיעתי ואני נתנגד לחלוקת כספים קואליציוניים או כל תקציב נוסף שאינו קשור במאמץ המלחמתי או מקדם צמיחה במשק. העברת כספים קואליציוניים וכספים לשימושים שאינם קשורים למלחמה כפי שמבקש שר האוצר לקדם בימים אלה תפגע בחוסן הישראלי ובלכידות הקיימת בחברה הישראלית. במידה שהישיבה תתקיים והתקציב יישאר על כנו, סיעת המחנה הממלהכתי תצביע נגד התקציב המוצע ותשקול את צעדי ההמשך שלה”.
ההודעה של גנץ לא גיעה בחלל ריק. בשבועות האחרונים הודיעו שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות בעולם – מודי’ס, S&P ופיץ’ – כי הן בוחנות הורדת דירוג למדינת ישראל.
>> בואו נהיה חברים גם בפייסבוק. לחצו כאן להצטרפות 🙂
נתניהו: “יש מספיק כסף”
אבל נתניהו, באופן לא מפתיע, התייחס בביטול לגנץ ודחה את מכתבו. לטענתו, התקציב עונה על צרכי המלחמה: “כבר נעשה קיצוץ של למעלה מ-70% בכספים הקואליציוניים”. המשמעות היא שיועברו מאות מיליוני שקלים לקצבאות האברכים, למורות החרדיות, לתרבות חרדית, למשרד למשימות לאומיות בראשות אורית סטרוק ועוד. כל הכסף הזה הוא כמובן לא כסף שגדל על העצים, אלא כסף שאזרחי ישראל משלמים בקושי רב מכיסם במסגרת מסים – שצפויים לעלות.
מדובר בלא פחות מזריית חול בעיני הציבור, שכנראה שוב מבין הרבה יותר מהממשלה עצמה מהם צרכי מדינת ישראל כעת ומה יהיו הצרכים מיד לאחר סיום המלחמה. אמנם חלפו פחות מחודשיים, אבל נראה שזכרונם של סמוטריץ’ ונתניהו קצר, או ליתר דיוק, נראה שהם סומכים על זה שהזיכרון של הציבור קצר. אז נזכיר להם:
ב-7 באוקטובר פרצה מלחמה. 1400 ישראלים נטבחו. 240 איש נחטפו. מאות בתים הושחתו ונשרפו. עשרות אלפי אנשים פונו מבתיהם. כל מדינת ישראל שותקה. המשק נעצר למשך כמה שבועות. 350,000 מילואימניקים גויסו. תפיסת הביטחון השערורייתית של הממשלה קרסה, הצבא כשל, שב”כ כשל. הממשלה עצמה התגלתה במלוא חדלונה ולא תפקדה כלל במשך מספר שבועות.
“לא עושים פוליטיקה”, גרסת נתניהו
לכאורה, מיד לאחר פרוץ המלחמה היה ברור – סדר העדיפויות של מדינת ישראל חייב להשתנות, וזה חייב לבוא לידי ביטוי גם בהפניית תקציבי עתק ללחימה, לרכישת תחמושת, לשיקום, לפיצוי. היה ברור? תלוי למי. מסתבר שלראש הממשלה ולשר האוצר – שלפי כל הסקרים איבדו מזמן את תמיכת הציבור – היה ברור שצריך למשוך זמן. היה ברור להם שצריך להמשיך ולנצל כל שקל שאפשר לטובת ההסכמים הקואליציוניים השנויים במחלוקת, כדי להמשיך ולהחזיק את הקואליציה.
בימים הראשונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ פיזר הבטחות שכל הכספים יופנו לטובת הלחימה. זה היה שקר. כעבור כמה שבועות ארוכים מדי, שבהם הוא טען שאנשי משרדו סורקים את התקציב ובודקים מה אפשר לקצץ, יצא המרצע מן השק.
באחד מימי החמישי האחרונים, בשעת ערב מאוחרת, סמוטריץ’ פרסם את החלטתו כי רק 70% מהכספים הקואליציוניים יקוצצו. זאת, בניגוד להמלצתם של מאות בכירי הכלכלנים בישראל (היכנסו לכתבה על מכתב הכלכלנים) ובניגוד לחוות הדעת של בנק ישראל.
כאמור, במקביל, ממשלת ישראל עתירת המשרדים המומצאים – כמו משרד המסורת, משרד המורשת, המשרד לקידום מעמד האישה וכו’ – לא סגרה ולא מתכוונת לסגור אף משרד ממשלתי מיותר. המשרד היחידי שנסגר הוא משרד ההסברה של השרה המתפטרת גלית דיסטל אטבריאן.
גנץ: “בעת הזו, כל כסף פנוי חייב ללכת לצרכי המלחמה ולהם בלבד”
השר גנץ, שנכנס עם סיעתו ל”ממשלת חירום”, יזם כאמור פנייה ארוכה ומנומקת לראש הממשלה: “בעת הזו על כלל החברה הישראלית להיכנס תחת האלונקה, הציבור כולו יודע זאת ומן הראוי שגם ממלשת ישראל תנהג כך. אנו עומדים בפני אתגרים כלכליים וחברתיים אדירים גם בהמשך הדרך, וגירעון שצפוי לגדול משמעותית ולהשפיע על המשק. בעת הזו כל כסף פנוי חייב ללכת לצורכי המלחמה ולהם בלבד. אני שב על דרישתי להסיט את כל המשאבים והכספים הקואליציוניים האפשריים שטרם מוצו לשנת הכספים 2023 ובהתאם גם לשנת 2024 באופן מיידי לצורכי המלחמה ונגזרותיה”.
נתניהו בתגובה טוען שהתקציב שמובא לאישור הממשלה לשנת 2023 (שתכף מסתיימת) מביא בחשבון את כל הצרכים הקשורים בלחימה ובשיקום.
נכון לעכשיו, גנץ לא פורש מהממשלה – ונראה שלאור זאת, מכתבו לא עושה רושם על נתניהו.
