ירמה בקאמרי: יש לה הכול, חוץ ממה שהיא הכי רוצה. ביקורת הצגה

אמא… כמעט כל אישה בכל מקום בעולם הופכת מתישהו להיות אמא. אפילו בעידן המודרני, הליברלי, המתירני – רוב הנשים בוחרות להיות אמהות. ירמה לא כזאת. ירמה לא רצתה להיות אמא. היא לא אהבה ילדים ותכננה לחיות חיים מלאים ומאושרים רק עם בעלה ג'ון. אבל בשלב מסוים החל לחלחל בה החשש שהיא עוד תתחרט על הבחירה הזאת. בעצם כן. היא רוצה להיות אמא. היא מאוד רוצה להיות אמא. אלא שמסתבר שזה לא כל כך פשוט. אפילו מסובך מאוד, כואב מאוד ומערער מאוד. בהמשך נרחיב על העלילה, על המשחק, הבימוי והתפאורה, אבל עוד קודם לכן כמה מילים על המחזה. "ירמה" הוא אחד המחזות הכי מוכרים ומומחזים של לורקה.

אם אתם קוראים כעת כאן את ביקורת ירמה בקאמרי, ייתכן שכבר צפיתם בגרסה אחרת של המחזה. עם זאת, במקרה הזה אולי עדיף להגיע להצגה ללא היכרות מוקדמת וללא ציפייה למשהו מוכר, כי ירמה 2024 היא לא ירמה של 1934. לא מדובר במחזה המקורי, אלא בדרמה מאת סיימון סטון על פי המחזה של פדריקו גרסיה לורקה. האישה שבעבר הייתה בת כפר היא כיום בלוגרית עירונית לחלוטין, המערכת הזוגית שונה לחלוטין וכך גם המערכת החברתית – אבל המוטיב המרכזי, התשוקה לאימהות, מוביל כחוט השני.

ביקורת ירמה בקאמרי: לתשוקה לאימהות אין תאריך תפוגה

ירמה בתאטרון הקאמרי הוא מחזה מודרני שנכתב על בסיס מחזה מלפני כ-100 שנה – אבל למרות שהתקופה השתנתה, המהות נותרה בעינה.

הרצון להיות אמא הוא כמעט צורך, יצר. זה כמובן לא נכון לגבי כל הנשים בעולם, אבל מעטות הנשים שמוותרות על האמהות מרצון ומבחירה, ומעטות האמהות שמתחרטות על האמהות. "ירמה" – "עקרה" בספרדית, הוא מחזה כואב על אישה שיש לה הכול, חוץ מאת מה שהיא באמת רוצה – להיות אמא. היא אישה מצליחה, יפה, שמנהלת זוגיות ארוכת שנים עם ג'ון – איש עסקים מצליח. היא עיתונאית מוערכת ופמיניסטית בכל רמ"ח אבריה. יש לה לשון חדה ותפיסת עולם מגובשת.

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎פואנטה – דפנה הראל כפיר‎‏ (@‏‎poentanews‎‏)‎‏

במשך שנים ארוכות ירמה כלל לא רצתה ילדים. כאשר הייתה צעירה אף עשתה הפלה. היא הבהירה לכל הסובבים אותה, ובעיקר לג'ון, שילדים הם לא חלק מההגשמה העצמית שלה כאישה. אבל לאחר שהיא חוצה את גיל 30 ולאחר שהיא וג'ון נכנסים לביתם החדש והיפה, אותה נחישות מתחלפת בחשש להתחרט, והיא מודיעה לבן זוגה המופתע ששינתה את דעתה. ג'ון מופתע אך שמח… דבר לא מכין אותו למהפך שיעברו חייו.

אוהבים סקירות כאלה? עקבו אחרינו בטלגרם ולא תחמיצו כלום. לחצו כאן 🙂

להיכנס להיריון זה טבעי. לכולם מסביבה יש ילדים. זה קורה אפילו בטעות… זה קורה למי שלא מעוניינת בזה, זה קורה לכולן – חוץ מלירמה. לה זה לא קל, לה זה לא קורה בטעות, לה זה לא קורה גם בכוונה. היא ממש רוצה את זה – אבל זה פשוט לא הולך.

השנים חולפות. השעון מתקתק. היא סופרת הימים, היא מנסה לשכב עם בעלה אפילו כשהוא שיכור לחלוטין – ואפילו מדווחת על זה בבלוג שלה. היא כבר לא היא. היא כבר לא אותה אישה מצליחה ומאושרת. רק דבר אחד מעניין אותה. היא מקנאה בכל מי שיש לה או לו ילדים, היא מאושרת כשאחותה עוברת הפלה. היא שומעת עצות מכל עבר. הסביבה הקרובה שלה נעה בין איבוד הסבלנות לבין רחמים כלפיה. היא הולכת ומשתגעת. והיא הורסת את כל מה שהיה טוב בחיים שלה – את הזוגיות היפה, את הקריירה, את העושר, את האושר…

ההצגה ירמה בקאמרי: מיכל עוזיאל ותום אבני בתפקידים סוחפים

ירמה הוא מחזה שסוחף כל אחד ואחת אל הכמיהה להיות הורה – והדבר נעשה בהדרגה ובמלאכת מחשבת. האישה שאנחנו פוגשים בתחילת המחזה היא אישה שאנחנו מתבוננים בה בביקורתיות מסוימת, לא בהכרח מתחברים אליה או מזדהים איתה. משהו בדומיננטיות ובדעתנות שלה מרתיע אותנו. האישה שאנחנו מלווים לאורך המחזה משתנה לנגד עינינו – וכך גם הרגשות שלנו כלפיה, שהופכים להיות רגשות של רחמים, חמלה, הזדהות וצער שאנחנו חשים יחד איתה.

מיכל עוזיאל משחקת כאן תפקיד לא קל, מאתגר, תובעני וטוטאלי. זו הפעם הראשונה שהיא מקבלת תפקיד כזה, והיא עושה את זה בהצלחה גדולה. הדמות שהיא משחקת עוברת תהליך קשה של הידרדרות, ממש אובדן של שפיות. בזמן שחולף מרגע שאנחנו פוגשים אותה ועד שאנחנו נפרדים ממנה, היא עוברת שינוי מורכב ומטלטל – והמשימה המוטלת על כתפיה של עוזיאל אינה פשוטה כלל וכלל, אך היא צולחת אותה בכישרון.

בואו נהיה חברים גם בפייסבוק 🙂 לחצו כאן >

תום אבני, שמגלם את בן זוגה, גם הוא משחק היטב. אבני (שתוכלו לראותו משחק גם בהצגה פוטוגרף 51 ובהצגה "אני סבתא שלך" בקאמרי), הוא שחקן נהדר. הוא נשאב אל דמותו של איש העסקים המצליח ושואב אותנו איתו אל הקושי שבהתמודדות עם פרידה הדרגתית מהאישה שאהב.

לצדם משחקים שרה פון שוורצה בתפקיד שמקליל את האווירה (האם הקרייריסטית שמעולם לא אהבה ילדים ולא שימשה דמות אימהית), רות אסרסאי (האחות שנכנסת להיריון בטעות, ולא פעם אחת… וגם נמצאת בדיכאון לאחר לידה), עלא דקה (בן הזוג הקודם – שהוא כבר מזמן אבא בעצמו) ושרון כהן־רז (העובדת הצעירה שנותנת תזכורת תמידית למה שמצופה מהעיתונאית הבועטת).

כל השחקנים כאן משחקים נהדר. התרגום לעברית של אלי ביז'אווי תורם כמובן תרומה חשובה ליכולת שלנו להזדהות כאן ועכשיו עם מחזה שנכתב באנגלית על בסיס מחזה אחר שנכתב לפני כמאה שנה בספרדית. בהקשר הזה של ביקורת ירמה בקאמרי כדאי לומר מילה על הקצב המהיר של ההצגה, במיוחד בסצנות הראשונות – קצב שהיה כדאי להאט קצת לטובת הצופים המבוגרים יותר, אשר אינם שולטים במונחים של המדיה החברית וגם מתקשים לעקוב אחרי משפטים שנאמרים במהירות – לפעמים כאשר שני השחקנים מדברים במקביל. המחזה המקורי כולל גם שימוש נרחב במילה Fuck, כמו שמקובל מאוד בדיבור בסרטים ובהצגות אמריקאיות או בריטיות. בארץ זה נשמע קצת זר, ונראה שאפשר היה לוותר כל כמה כאלה מבלי לאבד כלום מהזרימה של הטקסט.

ביקורת ירמה בקאמרי מן הסתם לא יכולה שלא לתת מקום לתפאורה המאוד מושקעת במחזה הזה, תפאורה שמתחלפת כמה וכמה פעמים במהלך ההצגה, גם כשהשינוי הנדרש ממש לא פשוט. כמו בכל הצגה, גם כאן התפאורה משחקת תפקיד משלה – ותפקיד משמעותי. יש כל מיני דרכים להחליף תפאורה בהצגה. במקרה הזה, הבחירה באנשי במה הלבושים בטורקיז ומשנים את התפאורה בין הסצנות כאשר האורות דולקים היא בחירה בלתי שגרתית.

המעברים הללו מלווים בקטעים מוזיקליים קלאסיים ועצובים, כאשר עוד בחירה בלתי שגרתית של הבמאי גדי רול היא להקרין על מסכים מעל הבמה טקסטים שלא לגמרי ברור מי אומר אותם, ומעניקים עוד נדבך לדרמה המתחוללת בחיי הזוג.

כך או כך, השורה התחתונה היא – לכו לראות. ירמה בקאמרי הוא מחזה שמחזיר אותנו ליצרים האנושיים הכי טבעיים – הכמיהה לאימהות, הרצון לזוגיות, אהבת אם, מעטפת משפחתית, קנאה, חברות, אהבה… זה מחזה שתצאו ממנו מהורהרים ותחשבו עליו עוד הרבה אחרי שהמסך יירד.

מחיר כרטיס ירמה בקאמרי

מחיר כרטיס לירמה בקאמרי עומד על 220 ש"ח. מחיר מוזל לגולשי פואנטה – 75 ש"ח בלבד, בהזנת קוד קופון 9687 (להזמנה לחצו כאן).

דפנה הראל כפיר

דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...