ביקורת איש הגשם בקאמרי: כשדביר בנדק נכנס לנעלי דסטין הופמן

לפני 30 שנה היו אלה דסטין הופמן וטום קרוז שריגשו אותנו בקולנוע, בסרט Rain Man שהפך לקלאסיקה, זכה ב-4 פרסי אוסקר ועשה שירות אדיר לאוטיסטים ברחבי העולם. היום אלה דביר בנדק ודן שפירא שמבקשים לעשות זאת שוב, אך בעברית, בהצגה איש הגשם בקאמרי. כמובן, ביקורת איש הגשם היא ביקורת מורכבת מבחינה זו, מפני שהיא אינה ביקורת על ההצגה איש הגשם באופן בלעדי, אלא נגזרת במידת מה גם מההשוואה לסרט המקורי.

הסיפור, שנכתב ע”י בארי מורו והפך לסרט שובר קופות בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, שבה את לבם של מיליונים בעולם. מצד אחד, מבחינת הקאמרי, לכאורה מדובר במתכון בטוח להצלחה. מצד שני, זהו אתגר לא פשוט שהקאמרי לקח על עצמו, כי מדובר בנעליים גדולות להיכנס אליהן, אפילו ענקיות. האם הוא מצליח? לטעמי כן.

ביקורת איש הגשם בקאמרי: סיפור העלילה

צ’רלי בביט הוא איש עסקים כושל, מנותק רגשית וגס רוח מלוס אנג’לס. ריימונד בביט הוא אוטיסט גאון, מנותק רגשית מסיבות אחרות, החי במוסד בסינסנטי. כאשר אביו של צ’רלי הולך לעולמו ומוריש לו רק את הביואיק הישנה, הוא נחוש לגלות מיהו המוטב המסתורי שזכה לקבל את שלושת מיליון הדולרים של אביו.

רק אז הוא מגלה לראשונה את דבר קיומו של אחיו האוטיסט, וקשה לומר שנשפכת ממנו אהבה או חמלה. הוא חוטף את האח האוטיסט מן המוסד ולוקח אותו ל-LA, כשהוא נחוש בדעתו לקבל את חלקו בירושה, גם אם זה כרוך במאבק משפטי.

לאורך המסע הוא מגלה שאחיו האוטיסט הוא גם גאון עם זיכרון פנומנלי, ומיד מבין איך יוכל לנצל זאת לצרכיו. אך המסע הזה מחולל בו שינוי, וגם פוקח את עיניו לגבי עברו ומגלה לו מי היה החבר המסתורי שהרגיע אותו כשהיה קטן. את כל המהפך הזה אנחנו חווים איתו ב”איש הגשם”.

איש הגשם בקאמרי – דביק בנדק כמו שאף פעם לא ראיתם

קשה שלא להתפעל מהמשחק של דביר בנדק, שאותו אנחנו מכירים בדרך כלל בדמויות דומיננטיות, חזקות, אנרגטיות מאוד. את דמותו של ריימונד הוא מגלם ברגישות נוגעת ללב, כאשר כל אבר בגופו וכל תנועה בפניו הם חלק מההוויה של הדמות. חוסר הביטחון של ריימונד, חוסר היכולת ליצור קשר עין, הצורך לחזור על עצמו שוב ושוב, הבהלה שהוא חש כשהוא יוצא מהסביבה המוכרת, הרתיעה ממגע, התמימות… בנדק מדויק מאוד ויוצר בקרב כל אדם שיושב בקהל רצון לבוא ולחבק אותו.

דן שפירא, שמגלם את האח צ’רלי, משדר גם הוא בדיוק את האווירה הלא נעימה שמייצר צ’רלי בביט (טום קרוז), זה שלא רואה בעיניים שום דבר ואף אחד. יש רגעים שממש מתחשק לקום מהכיסא ולתת לו סטירה. הוא חפיפניק, שקרן, רשלן ובריון, ואנו עוברים איתו תהליך של שינוי, התרככות, התבגרות והפנמה שכסף זה ממש לא הכול.

לצד שניהם, גם ירדן ניקפהמה, שמגלמת את חברתו של צ’רלי, משחקת נהדר גם היא, ומוסיפה בטבעיות את הרוך והחמלה שחסרה לנו כל כך בדמותו של צ’רלי.

אי אפשר בלי לומר מילה על התפאורה המושקעת של שני טור, שלוקחת אותנו בצורה טבעית לחלוטין מסצנה לסצנה, מאזור לאזור, מהמוסד הטיפולי אל הקזינו ומהמשרד, דרך המלון אל המרחבים ואל שדה התעופה.

>> אתם בטלגרם? גם אנחנו, והכי נוח לעקוב אחרינו שם. לחצו להצטרפות 🙂

התפאורה במחזה כזה היא אתגר לא פשוט, כי בעוד שבסרט קל לעבור מהבית לחוץ, מהמוסד לבית הקפה ומשם אל המלון ואל המכונית, על הבמה המעברים הללו צריכים להיעשות במהירות ובטבעיות תוך שינויים מהירים על הבמה.

ובהצגה זה קורה בדיוק כך, במהירות ובטבעיות, בלי להחמיץ אף פרט.

לכל אלה מתלווה המוזיקה המקורית המצוינת של דניאל סלומון. תחת הבימוי של דפנה זילברג, כל חלק הפאזל מתחברים לתמונה שלמה וטובה.

ביקורת הצגה – איש הגשם: בשורה התחתונה

בשנת 1988 מדובר היה בסרט פורץ דרך שעבור הרבה מאוד אנשים פתח לראשונה חלון לעולמם של האוטיסטים. דסטין הופמן גילם את ריימונד בצורה שאי אפשר היה לא להתאהב בו, עם משחק פנומנלי שהנגיש את האוטיזם לכלל הציבור. זו גם הייתה הפעם הראשונה שהגאונות של חלק מהאוטיסטים קיבלו ביטוי בקולנוע.

>> עוד הצגות מומלצות בקאמרי:

• מי שלא נולד מפסיד > לחובבי חנוך לוין
• אדיפוס > אם במקרה עוד לא ראיתם
• הקומדיה על שוד הבנק > אם אתם מחפשים קומדיה מצוינת

הבורות שהייתה רווחת ביחס לאוטיסטים מגולמת היטב כאשר במפגש הראשון של צ’רלי עם הרופא של אחיו, הוא שואל – “הוא מפגר?”, והיא עונה לו בפשטות: “לא, יש לו קשיים חברתיים וקשיים לבטא את עצמו, ויש לו גם יכולות מיוחדות”.

כיום, כמה עשורים אחרי שהסרט יצא, יש הרבה יותר מודעות, הבנה והכלה לאוטיזם, ועדיין יש המון במה להשתפר, והצגה כזו ללא ספק תתרום את תרומתה גם בהיבט הזה.

בשורה התחתונה, גם “נטו”, כהצגה בפני עצמה, וגם “ברוטו”, כשהיא נושאת על גבה את הסרט האלמותי, ההצגה איש הגשם בקאמרי היא הצגה מומלצת.

דביר בנדק ודן שפירא מגלמים בצורה נהדרת את התפקידים שגילמו דסטין הופמן וטום קרוז, והקהל נסחף אל הדרמה הרגישה הזאת כשהוא מתמלא ברגשות מעורבים של אמפתיה, סלידה, חמלה וגם צחוק.

מי שראה את הסרט Rain Man לראשונה לפני שלושים שנה כנראה לא יוכל לחוות את אותן עוצמות של התפעלות כפיש חש אז – וזה הגיוני. ברגע שמכירים את הסיפור וזוכרים את העלילה, הצפייה מתחילה מנקודת מוצא אחרת (בהצגה, אגב, הרופא של צ’רלי הוא רופאה).

גם החשיפה של הציבור כיום לכל נושא האוטיזם היא הרבה יותר גדולה, וההצגה לא חושפת בפניכם עולם שלא הכרתם (במיוחד אם צפיתם בסדרה “הרופא הטוב” או “פלפלים צהובים”).

כאמור, לאורך כל כתיבת ביקורת איש הגשם בקאמרי הובאה הנקודה הזאת בחשבון, ובהחלט כדאי שאם ראיתם את הסרט – תבואו בכל זאת נקיים ככל האפשר מציפיות כאלה או אחרות, ותתנו לשחקנים הנהדרים ולתפאורה המושקעת לעשות את העבודה.

בעיניי, איש הגשם היא הצגה מומלצת בקאמרי שתעורר בכם לא מעט רגשות ומחשבות גם הרבה אחרי שתצאו מהאולם.

מחיר כרטיס איש הגשם

מחיר מלא להצגה איש הגשם בקאמרי הוא 220 ₪ (או 180 ש”ח בעלייה), אך אל תשלמו מחיר מלא. לגולשי פואנטה יש הנחה. ניתן לקנות כרטיסים מוזלים לקאמרי באמצעות קוד קופון 9687. לחצו כאן והזינו את קוד הקופון, ושלמו 75 ש”ח בלבד.

אם אהבתם את הכתבה הזאת, אנחנו ממליצים ש:

• תצטרפו לטלגרם שלנו ולא תפספסו כלום 🙂 לחצו כאן >
• תהיו חברים שלנו בפייסבוק 🙂 לחצו כאן >
• תעקבו אחרינו באינסטגרם 🙂 לחצו כאן >