דוח האינטרנט של בזק 😊 לדבר ם אפשר לשלוח סמיילי?

למה לדבר אם אפשר לשלוח סמיילי :-) ?

בזכות האינטרנט אנחנו מחוברים. בגלל האינטרנט אנחנו מנותקים. בזק מציינת עשור לדוח האינטרנט, וחושפת נתונים מרתקים גם על מה שנדמה לנו שאנחנו יודעים

דוח האינטרנט של בזק

לפני עשר שנים היו לנו 6 קבוצות וואטס-אפ, היום הממוצע הוא 6. לפני 10 שנים ילד קיבל את הסמארטפון הראשון שלו בגיל 11, היום בגיל 6. יותר ממחצית בני הנוער מרגישים שחייהם של אחרים מאושרים ומושלמים יותר משלהם בגלל הרשתות החברתיות. גברים משתמשים בכלי בינה מלאכותית יותר מנשים. כמחצית מהישראלים משלמים בנייד וכ-70% משתמשים באפליקציות תשלום… ואלה הם רק חלק מהנתונים שמפרסמת בזק כחלק מדוח האינטרנט השנתי שלה, אשר חוגג עשור.

הסקר בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי, שנערך ע"י מכון המחקר KANTAR ובמדגם ארצי ומייצג של 4,500 מרואיינים.
המחקר הקיף את ציבור הבוגרים בישראל (גילאי 18 ומעלה), בני נוער (גילאי 13-17), ילדים (גילאי 8-12), והמגזר הערבי.

המהפכה ששינתה את האנושות

אז האם הדיגיטל שיפר אותנו כבני אדם, או דרדר אותנו? קשה לקבוע, אבל מה שבטוח – הוא שינה אותנו מאוד. אנחנו מבלים יותר מ-12 שעות מול מסך, כאשר חלק מן השעות האלה מוקדשות לפעילות שבעבר ביצענו בדרכים אחרות, כמו צריכת חדשות אונליין, לימודים או קניות. כמעט חצי מהילדים צורכים כיום חדשות באינטרנט.


אם אתם קוראים את הכתבה הזאת, בטח יש לכם טלגרם.
אז עקבו אחרי פואנטה 🙂 לחצו כאן >


בכלל, כבר כיום 60% מבני הנוער מודים שהם מכורים לרשתות חברתיות ו-57% מהישראלים מעדיפים שלא לענות לטלפון ולהשיב בהודעה. למעשה, חלק ניכר מהאנשים מעדיפים לא לענות באופן מילולי, אלא באימוג'י. כאשר שואלים בני נוער מדוע הם מעדיפים לתקשר בהודעות, הם מסבירים שזה פשוט מלחיץ אותם. אחרים אומרים שהם מעדיפים הודעות כי כך הם יכולים לתקן את עצמם.

את כל מה שאנחנו קוראים בדוח הזה, אנחנו רואים אצלנו ואצל הסובבים אותנו – כך שרוב הנתונים אינם חדשים לנו. עם זאת, החשיבות בדוח הוא הפרספקטיבה. מאחר שמדובר בדוח שנתי, הוא מאפשר לבחון את ההתנהגויות הדיגיטליות לאורך שנים ולזהות מגמות. הפעם הוא מגיע כאשר האינטרנט נמצא בפתחה של מהפכה חדשה, מהפכת ה-AI, שקשה לדמיין איך היא תשנה את האנושות.

אמנם טלגרם וטיקטוק צומחות, אבל מעמדה של פייסבוק איתן

פייסבוק היא רשת חברתית "מבוגרת", אבל למרות שהיא חוגגת 20 שנה ולמרות שהיא הוספדה לא פעם, מאז 2016 ועד היום חלה ירידה של 2% בלבד במספר חשבונות הפייסבוק של הישראלים. ל-76% מהישראלים הבוגרים (18+) יש פרופיל פייסבוק ב-2023.


עדיין לא חברים של פואנטה בפייסבוק? בואו נשנה את זה, לחצו כאן 🙂


אינסטגרם ממוקמת במקום השני, עם 58% מהישראלים הבוגרים שמחזיקים חשבון (לעומת 19% ב-2014). ההפתעה הגדולה היא טלגרם – שכיום כבר מתוקנת אצל 40% מהישראלים (חלק מהזינוק נרשם מאז 7.10).

טיקטוק אמנם נחשבת לרשת הצומחת ביותר, אך בשלב זה עדיין בעיקר בקרב ילדים ובני נוער. בקרב הבוגרים (מעל גיל 18), לכרבע מהישראלים הבוגרים יש חשבון טיקטוק (26%). מאז המלחמה כמות השימוש של הילדים בטיקטוק עלתה. הילדים עושים בטיקטוק שימוש גם לצריכת חדשות וללימודים. כ-10% משתמשים בפיד לימוד (STEMFeed). כלל המשתמשים בישראל מבלים 71 דקות ביום בממוצע בטיקטוק, לעומת 91 דקות באירופה ו-94 דקות בארה"ב.

טוויטר (כיום X) מדשדשת עם 13% מהישראלים, ולינדקאין רק עם כ-16% מהישראלים הבוגרים שמחזיקים חשבון (עלייה קלה מאוד לעומת 14% שהחזיקו חשבון לינקדאין ב-2014).

לבני הנוער יש חיים כפולים, לכמחצית מהם יש פרופיל נוסף תחת שם בדוי, ו-67% משתפים תכנים שונים לקהלים שונים.

משאירים את הארנק בבית

ישראל נמצאת לפני העולם מבחינת תשלומים דיגיטליים. שימו לב לנתונים: 50% מהישראלים מחזיקים פחות מזומן ומשלמים באפליקציות. 63% מסתובבים פחות עם ארנק. 81% מעבירים תשלומים באפליקציה. 51% משלמים בנייד. 39% מבעלי השעון החכם משלמים בנייד (ל-29% מהישראלים יש שעון חכם, 17% מהם משאירים את הנייד בבית).

מה שבולט בסקר הוא שפרטי האשראי של ההורים משויכים לילדים (45% מהנוער ו-30% מהילדים), ורבע מבני נוער מחזקים את הארנק של גוגל או של אפל של הוריהם בנייד שלהם.

את מסע הקניות אונליין, חלק ניכר מהצרכנים מתחילים ברשתות חברתיות, במיוחד באינסטגרם.

המלחמה הגדילה את הקניות באתרים ישראלים והפחיתה את הקניות של הישראלים באתרים אסוס ו-SHEIN. 46% מחקו את אסוס, 56% מחקו את שיין. 72% מהישראלים קנו באתרים ישראלים בתקופת המלחמה.

גברים מאמצים יותר מהר את הבינה המלאכותית

כאמור, אנחנו רק בראשיתה של מהפכת הבינה המלאכותית, אבל מעניין לבדוק את החדירה שלה לקהלים לפי מגדר וגיל. בישראל האימוץ של chatGPT מהיר יותר מאשר בארה"ב, אך יש פער בין נשים לגברים. פחות נשים מעידות על עצמן שהן מכירות AI, ורק 47% מתמצאות לעומת 83% מהגברים. 70% מכירות לעומת 83% שמכירים. בקרב ילדים וילדות יש פער קטן יותר.

בכל מקרה, כאן בישראל 63% מהבוגרים משתמשים בטכנולוגיית AI ו-82% מגילאי 13-18, בעיקר ב-CHAT GPT. למעשה, 34% מבני הנוער משתמשים ב-AI לפחות פעמיים בשבוע.

השבוע גוגל הכריזה על GEMINI – המתחרה של chatGPT שמחליף את בארד, אז ייתכן שבדוח של השנה הבאה הנתונים ישתנו.

בכל מקרה, אחוז השימוש בישראל גבוה יותר מארה"ב שם הוא עומד על 51% בלבד – וכבר עכשיו 78% מהמשתמשים מחליפים במידה מסוימת את החיפוש בגוגל בחיפוש באמצעות AI. 8% אפילו משלמים כבר על chat GPT או על שירות AI אחר.

השימושים העיקריים בצ'אט בוט AI בקרב מבוגרים (18+) הם ליצירת טקסט (46%), בניית מצגת (15%), שכתוב טקסט (28%), תרגום (21%), עיצוב תמונות (19%), ויצירת סרטונים (9%).

לטכנולוגיית ה-AI יש גם צדדים פחות יפים: 48% מאמינים כי השימוש ב AI מגדיל את כמויות הפייק ניוז, ואחוז זהה חושבים שהשימוש בכלי AI יפגע בעובדים. למרות זאת, 71% לא חוששים שהתפקיד שלהם ישתנה מהותית או יהפוך למיותר – וכאן יש לקוות שהם לא סתם תמימים אופטימיים מדי.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות