אחת הסיבות ליוקר המחיה בישראל היא השוק הריכוזי. יש בישראל מונופולים שמנצלים את כוחם וגובים מחיר מופרז על מוצרים שיכולים לעלות לנו הרבה פחות. אבל אם בקבוק קולה קולה עולה לצרכן הישראלי באופן קבוע עשרות אחוזים יותר מאשר בקבוק קולה לצרכן צרפתי – האם מותר לתבוע את יצרנית קוקה קולה? הבשורה הטובה לצרכנים היא שכן. השבוע בית המשפט העליון אישר את האפשרות של צרכנים להגיש תביעה ייצוגית נגד מונופולים בגין מחיר מופרז ולא הוגן. זה כמובן לא אומר שתזכו בתביעה. ייתכן שהחברה הנתבעת תוכיח שהמחיר לא מופרז וכן הוגן, אבל העובדה שמדובר בסוגייה שניתן להגיש בגינה תביעה ייצוגית היא חשובה מאין כמותה.
מדהים שלוקח כל כך הרבה שנים להגיע לתובנה כזאת, ובינתיים המחירים בארץ מרקיעי שחקים, אבל אם נשים רגע בצד את האיטיות – כדאי ליהנות ולו לכמה רגעים מחשיבות ההחלטה עצמה.
ייצוגית נגד מונופול בגין מחיר מופרז – חשיבות החלטת העליון
שופטת העליון ענת ברון הבהירה באופן תקדימי שאפשר להגיש תביעה ייצוגית נגד מונופול שגובה מחיר מופרז בעבור מוצר או שירות שהוא מספק, זאת, אחרי שבמשך שנים הייתה התחבטות בשאלה האם תביעה כזאת עולה בקנה אחד עם חוק התחרות. באופן עקרוני, החוק ברור לגמרי כאשר מדובר במונופול שמנצל את כוחו לרעה וגובה מחיר נמוך מדי כדי לפגוע במתחרים ולדחוק אותם החוצה מהשוק. לעומת זאת, לגבי השאלה אם בית המשפט יכול להתערב כאשר מונופול גובה מחיר מופרז לא הייתה תמימות דעים. השופטת ברון קבעה כי גם התנהלות כזאת ראויה להיות מטופלת במסגרת תביעה ייצוגית, משם שהשוק בישראל קטן וריכוזי והפועל היוצא של התנהלות כזאת היא פגיעה בתחרות.
באשר לתביעה הייצוגית נגד קוקה קולה בגין גביית מחיר מופרז על בקבוק 1.5 ליטר, הקביעה הזאת היא פרק משמעותי בתהליך ארוך. את דבר הגשת הייצוגית פרסמנו כאן באתר פואנטה בפרסום ראשון בשנת 2016. במהלך התקופה הזאת, התביעה אושרה כייצוגית במחוזי ע”י השופט גרוסקופף. החברה המרכזית ערערה לעליון – אך כאמור העליון החזיר אותה למחוזי תוך נזיפה בבית המשפט על כך שהוא לא חייב את החברה המרכזית לחשוף את הנתונים שהתובע ביקש כדי לבסס את טענתו שהמחיר מופרז. עקרונית, התביעה הייצוגית התבססה על חוות דעת כלכלית של היועץ הכלכלי סלע קולקר, אשר נאלץ להסתמך על הנחות יסוד באשר לעלויות הייצור מבלי שהיו לו את הנתונים האמיתיים.
כדי לקבוע אם המחיר הוא מחיר מופרז, אחד המבחנים שמתבססים עליהם הוא עלויות הייצור. על כן הדרישה של התביעה לקבל מיצרנית קוקה קולה את המספרים היא מתבקשת ובית המשפט העליון הבהיר כי לא ייתכן שבית המשפט המחוזי הותיר בידי הנתבעת (החברה המרכזית לייצור משקאות) את ההחלטה אם למסור את המידע.
כעת, לאחר שהשופטת ברון מחייבת את קוקה קולה לחשוף את הנתונים המצביעים על העלויות שלה והרווחיות שלה, בית המשפט יקבע אם אכן החברה המרכזית ניצלה את כוחה לרעה כמונופול וגבתה מחיר בלתי הוגן על קוקה קולה בבקבוק ליטר וחצי. העובדה שהחברה היא מונופול היא ברורה והיא שולטת בכ-90% ממכירות בקבוקי קוקה קולה, אולם כדי להוכיח שנעשה ניצול לרעה של כוחה כמונופול, יש צורך לעמוד בכמה מבחנים.
ההחלטה שתתקבל תהיה משמעותית מאוד גם לתביעות אחרות בעילה דומה של תביעות ייצוגיות בגין מחיר בלתי הוגן. בשנים האחרונות פרסמנו כאן כי הוגשו מספר תביעות ייצוגיות נגד החברות המובילות בישראל, כמו ייצוגית נגד אסם בגין מחיר מופרז של פתיתים, ייצוגית נגד תנובה בגין מחיר שמנת ועוד, ייצוגית נגד יוניליוור בגין מחיר מופרז של מרגרינה בלו בנד, ייצוגית נגד ארקיע בגין מכירת כרטיסי טיסה לאילת במחיר מופרז ועוד.
