ביקורת הורים איומים – הצגה בבית ליסין על משפחה שלא הייתם רוצים

צילום: ישעיה פיינברג

משפחה היא חומר גלם אינסופי להצגות, חלקן טובות וחלקן פחות. כבר בשורות הראשונות של ביקורת הורים איומים בבית ליסין, נחסוך לכם את ההתלבטות. ההצגה הורים איומים נמנית עם ההצגות הטובות, אפילו טובות מאוד. המשפחה שעומדת במרכזה היא משפחה מתוסבכת וחריגה, כזו שמרתקת את הצופים ומעוררת בהם אנחת רווחה שהם לא חלק ממנה. אורח החיים הלא שגרתי של המשפחה יוצר מערכות יחסים בעייתיות, והדמויות המוזרות שמרכיבות את המשפחה הזאת מייצרות תחושה מעורבת של חמלה ורתיעה. המשחק משובח, מדויק וסוחף, והתרגום טבעי וקולח, בדיוק כמו שצריך במחזה מתורגם.

ביקורת הורים איומים בבית ליסין

תארו לכם סיטואציה מזוויעה שבה בן מתארס לאישה שעד לא מכבר ניהלה רומן עם… אבא שלו – מבלי שאף אחד במשולש הזה יודע על כך. ותארו לכם שהאמא במשפחה הזאת היא לא אישה לגמרי שפויה, ובמידה מסוימת היא עצמה קצת מאוהבת בבנה ולא מסוגלת לדמיין אותו עם אישה אחרת. ותארו לכם שאותה משפחה לא חיה לבד, אלא עם אחותה של האם – שהייתה (ועודנה) מאוהבת באבי המשפחה ואף הייתה בת זוגו לפני שבחר באחותה. האם אפשר להתיר את הסבך הזה של מערכות היחסים? האם יכול להיות סוף טוב?

ההצגה "הורים איומים" נכתבה בשנת 1938 בצרפתית ע"י המחזאי ז'אן קוקטו (Jean Cocteau). אל ביז'אווי המוכשר תרגם אותה נהדר לעברית, והטקסט קולח בטבעיות מפי השחקנים, כאילו אין פערי שפה ואין פערי זמן.

על קאסט השחקנים המשובח מנצח הבמאי גדי רול, והתוצאה היא דרמה מרתקת. העלילה מתפתחת בהדרגה ובאופן שהצופה מופתע שוב ושוב. בדקות הראשונות הצופים עסוקים בניסיון לפענח מיהם בני הזוג ומיהי הדודה, ולאחר שהתמונה מתבהרת, העלילה הולכת ומסתבכת.

איבון היא לא אישה בריאה, לא פיזית ולא נפשית, והאהבה שלה לבנה מישל חולנית וחונקת. למעשה, מרגע שהוא נולד, הוא הופך להיות מרכז חייה – על חשבון בעלה ז'ורז' (יורם טולדנו). מישל מחזיר לה אהבה קורא לה בשמה הפרטי ובשם חיבה ורואה בה את החבר הכי טוב שלו. ז'ורז', שמרגיש נטוש, הולך לחפש אהבה במקום אחר ומוצא את האושר בחברת נערה צעירה. גם בנו, שמרגיש חנוק, מוצא לראשונה אהבה. הטרגדיה היא שמדובר באותה אישה – מדלן (כרמל בין).

ואם כל זה נשמע כמו משפחה לא נורמלית, יש נדבך נוסף. אחותה של איבון, ליאו (שירי גולן), מתגוררת בבית המשפחה. לא באופן זמני, באופן קבוע. ולא במקרה, אלא משום שהיא הייתה בת זוגו של ז'ורז' ואף הייתה אמורה להינשא לו.

מאז נישואי אחותה לאהובה, היא חולקת איתם את הבית, ולמעשה היחידה שדואגת לסדר ולניקיון במשפחה המאוד מבולגנת הזאת (תרתי משמע).

כל אחד מהשחקנים על הבמה סוחף את הצופים אל עולם פנימי מורכב ומלא רבדים. הדמויות עמוקות, מסקרנות, לא שטחיות או פלקטיות. במהלך למעלה משעה וחצי הצופים מנסים לפצח אותן, לאהוב אותן, להזדהות איתן, ולא פעם גם כועסים עליהן. המשחק פשוט מעולה, והשחקנים מצליחים להגיע אל עוצמות רגשיות מטלטלות.

לספר את הסיפור לא רק במשחק

כמובן, כמו כל ביקורת על הצגה, גם ביקורת "הורים איומים" בבית ליסין חייבת לתת ביטוי גם לתפאורה, למוזיקה ולתלבושות. כל אחד מהמרכיבים האלה תורם חלק חשוב לחוויה הכוללת של ההצגה.

כך למשל, הבית הצפוף והמבולגן של המשפחה אל מול הבית המסודר של מדלן מודגש היטב באמצעות התפאורה. כך גם הלבוש הפיג'מתי של איבון אל מול הלבוש האלגטי של אחותה מדגיש את הפער בין שתי האחיות.

הביצועים המרגשים של השירים הצרפתיים הקלאסיים במעבר בין הסצנות זורק אותנו באחת אל צרפת ומטעינים עוד קצת את בלוטות הרגש.

מחיר הורים איומים בבית ליסין

קופון לגולשי פואנטה

מחיר מלא להצגה הורים איומים עומד על 220 ש"ח, אבל אל תשלמו מחיר מלא.

לאתר פואנטה יש שיתוף פעולה מעולה עם בית ליסין, וכאן בקישור תוכלו לרכוש כרטיסים ב-75 ש"ח בלבד.

אפשר גם להזמין ישירות באתר בית ליסין באמצעות קוד קופון 5774 או לקנות בקופות בהנחה עם קוד הקופון 5774.

>> לעוד סקירות והנחות על הצגות בית ליסין לחצו כאן >

דפנה הראל כפיר

דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...