ביקורת הצגה: להעיר אריות – דרמה מרתקת על מוסר ומוסר כפול

צילום: שמחה ברבירו

ד"ר איתן גרין הוא אדם נורמטיבי. הוא יכול להיות אני, אתם, השכן. הוא עובד קשה, הוא מוערך, הוא נשוי באושר, אב לילדה קטנה. בסיומה של משמרת עמוסה בבית החולים, בשעת לילה מאוחרת, הוא נוהג הביתה בכביש חשוך ודורס מישהו בטעות. כאשר הוא יוצא בבהלה מהאוטו, הוא מגלה שהאדם הזה הוא פליט אריתראי. בהחלטה של רגע, הוא בורח מהמקום. ברגע אחד מתהפכים חייו. הרגע הזה הוא לב ביקורת להעיר אריות – הצגה שמציפה בכל אחד מאיתנו שאלות כבדות משקל – אישיות וחברתיות.

ביקורת להעיר אריות

הצגה על האנשים שאנחנו רוצים ולא רוצים להיות

כאמור, ד"ר איתן גרין (עוז זהבי) הוא לא אדם רע. מצפונו מייסר אותו. כשהוא חוזר הביתה לאשתו (מיכל עוזיאל) – הוא נסער, אך לא מגלה לה מה עולל. בימים הבאים, הוא יעשה מאמץ לאתר את אשתו של הקורבן ולפצות אותה – מבלי לגלות לה שהוא הנהג הדורס, אך השקר מתגלה.

האלמנה, סירקיט (רות אסרסאי), שבעולם אחר עם צבע עור אחר כנראה הייתה יכולה להיות רופאה מוצלחת או אשת עסקים ממולחת, מבינה מהר מאוד שזו ההזדמנות בשבילה להפוך את הלימון ללימונדה. היא מתחילה לסחוט אותו ולדרוש שיעניק טיפול רפואי לפליטים בתמורה לשתיקתה.

עד מהרה מערכת היחסים שבה הוא הגבר הלבן החזק והיא האישה השחורה החלשה עוברת מהפך – מהפך שבא לידי ביטוי גם במראה החיצוני של שתי הדמויות, אשר משוחקות טוב כל כך ע"י זהבי ואסרסאי.

ד"ר גרין, הרופא המוערך שמתמודד על ניהול המחלקה מול עמיתו הערבי ד"ר שחאדה – עובר לנגד עינינו תהליך מורכב. הוא מנסה לתמרן בין חובותיו כרופא בכיר ואיש משפחה, לבין החיים הסודיים שסירקיט כופה עליו, אלא שהאמת הולכת וסוגרת עליו.

אנחנו מלווים אותו ומיטלטלים מצד אל צד בין ספקטרום של רגשות, לעתים סותרים – חמלה, רחמים, הזדהות, כעס, זלזול, שמחה לאיד – כל אחד ורגשותיו.

רגשות עזים צפים בנו גם ביחס לסירקיט, האישה האריתראית מוכת הגורל, שהחיים לא חייכו אליה ויצר ההישרדות שלה כנראה חזק ויעיל יותר מכל תואר ד"ר שמקבלים באוניברסיטה. כבוגרת האוניברסיטה של החיים, אנחנו מצדיעים לה.

במקביל, אשתו של גרין, עורכת דין שאפתנית ושוחרת צדק, מקבלת תיק שמבחינתה הוא תיק חשוב במיוחד. מיכל עוזיאל – שאותה אנחנו מכירים מההצגה ירמה שבה היא גם משחקת מצוין – מגלמת אותה בצורה מדויקת ומשכנעת. הצלחתה בתיק לא רק תקדם את הקריירה שלה, אלא גם תתקן עוול גדול שנגרם לאדם חף מפשע.

גם היא, כמו איתן, אישה נורמטיבית לחלוטין, וגם היא בנקודה מסוימת מקבלת החלטה גורלית שכל אחד צריך להשיב לעצמו בכנות אם הוא לא היה מקבל בעצמו.

> לעוד סקירות על הצגות הקאמרי – לחצו כאן >

ביקורת להעיר אריות, מבחינה זו, היא הרבה מעבר לסקירה רגילה של דרמה פסיכולוגית משוחקת היטב, אלא מעין חשבון נפש.

דקה אחר דקה, אנחנו מובלים אל סיומה של ההצגה – שקשה לנו להחליט אם הוא סוף טוב. האם זו ההגדרה המודרנית של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"? האם יש כאן צדיקים ורשעים? האם כל אחד מקבל כגמולו? האם אי צדק חברתי הוא גזרת גורל?

כשאנשים שקופים מקבלים פנים ושמות

ביקורת להעיר אריות: משחק משובח עם תבלין מוזיקלי סודי

ההצגה להעיר אריות בקאמרי מפגישה אותנו עם שולי החברה הישראלית – העובדים הזרים השקופים והערבים הישראלים, מקבלים בהצגה הזאת במה שאנחנו לא רואים כמעט בשום מקום אף פעם. מערכות היחסים של ד"ר גרין עם כל אלה משקפות את מערכות היחסים של החברה כולה עם האוכלוסיות הללו, והרצון שלנו לטאטא את המורכבויות מתחת לשטיח מתנפץ אל קיר המציאות.

> חברים, אתם בטלגרם? גם אנחנו 🙂 ויש שם עדכונים שלא עולים לאתר, אז שווה להצטרף >

80 דקות של הצגה מזמנות לנו עוד ועוד שאלות שאנחנו שואלים את עצמנו – ועל חלקן קשה לנו לענות בכנות, גם אם אף אחד מלבדנו לא שומע את התשובה.

מה היינו עושים אילו היינו שם במקומו של ד"ר גרין? האם הוא היה מעז להפקיר את הנפגע גם אם היה אדם לבן? האם קידומו של ד"ר שחאדה לתפקיד מנהל המחלקה חסר סיכוי רק בשל היותו ערבי? עד כמה אנחנו שקועים בתוך דעות קדומות גם כאשר נדמה לנו שאנחנו נאורים? מה קורה כאשר יש התנגשות חזיתית בין האנשים שיש להם הכל, לבין האנשים שנמאס להם להיות שקופים, ובאיזה צד אנחנו רוצים להיות?

ההצגה "להעיר אריות" בקאמרי היא עיבוד של יואב שוטן גושן לספרה המצליח וזוכה הפרסים של איילת גונדר גושן, שתורגם ל-17 שפות.

העלילה כתובה היטב, והעיבוד הבימתי מקפיץ את הספר עוד קומה בזכות יתרונותיה של אמנות הבמה והיכולת להשתמש בכלים נוספים, כמו מוזיקה, ריקוד ותפאורה.

כך, את ההיכרות שלנו עם הבחור שנדרס (מתן און ימי) אנחנו עושים בעקיפין. הוא אמנם נהרג, אבל הוא איתנו. הוא רוקד ברקע לצלילי מוזיקה וקולות שלוקחים אותנו מיד אל שורשיו האפריקניים. למוזיקה ולכוריאוגרפיה יש נוכחות משמעותית בהצגה, שבוימה ברגישות רבה ע"י שירילי דשא.

• שחקנים: עוז זהבי, מיכל עוזיאל, מוראד חסן, מתן און ימי, טובית סמאי, אדם קנדה, יוסף יצחק, אסתר דרר / רחל איילו, אליאור דמסה.
• תנועה: רננה רז.
• מוזיקה: איתמר גרוס.

ההצגה להעיר אריות בקאמרי: מחיר

מחיר מלא להצגה "להעיר אריות בקאמרי" עומד על 220 ש"ח. במסגרת שיתוף פעולה בין התאטרון הקאמרי לאתר פואנטה, ניתן לקבל הטבה ולרכוש כרטיס בהנחה. לחצו כאן והקישו קוד קופון 9687.

> הצצתם כבר בסטורי שלנו? לחצו כאן >

דפנה הראל כפיר

דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...