הים הוא לא חד פעמי - האם הישראלים יפסיקו לזהם אותו בכלים חד-פעמיים מפלסטיק?

לא רק בניו יורק ובלונדון. האם הישראלים ייענו לקריאה לצמצם שימוש בפלסטיק, בעיקר בכלים חד-פעמיים?

הישראלים אלופים בבית נקי , אבל לא מהססים להשאיר כלים חד פעמיים ופסולת בטבע, בפרט בחוף הים. שימו לב לשיא הישראלי המביך. הגיע הזמן לעבור לכלים רב פעמיים

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

הנה שיא שאין לנו מה להתגאות בו: ריכוז המיקרו פלסטיק בים הישראלי הוא פי 10 ממערב ים תיכון וגבוה מהממוצע העולמי.

מצד שני, זה לא מפתיע. כל מי שמטייל מעט בארץ, רואה את כמות הפסולת ואת הכלים החד-פעמיים שמעטרים, או ליתר דיוק – מכערים – את מסלולי הטיול בישראל, את חופיה ואת הים עצמו.

הפסולת הזאת לא רק הורסת את חוויית הביקור, אלא גם פוגעת אנושות בסביבה ובבעלי החיים. שקיות ניילון וחלקי פלסטיק צפים במים או מצטברים בקרקעית הים, ופוגעים ביצורים ימיים בצורות שונות, למשל על ידי היכרכות סביב סנפירים, כיסוי פיזי של בעלי חיים צמודי קרקעית, חנק או חסימות מעיים של בעלי חיים הטועים לחשוב שמדובר במזון.

במהלך הזמן הפלסטיק מתפרק במים לחלקיקים קטנטנים המכונים "מיקרו פלסטיק", ואלו חודרים לגופם של בעלי החיים ופוגעים בהם. כשבעלי החיים הקטנים נטרפים, אותם חלקיקים מועברים  הלאה במעלה מארג המזון, וכאשר אנו ניזונים מדגה שניזונה בעצמה בחומרים אלו, גם בריאותנו עלולה להיפגע.

כאן בפואנטה פרסמתי לאחרונה מספר כתבות על המלחמה בפלסטיק במקומות שונים בעולם, בין היתר בכתבה על האיסור על שימוש בקשיות פלסטיק חד פעמיות בניו יורק, ובכתבה על הודעת מקדונלדס כי תפסיק את השימוש בקשיות פלסטיק בבריטניה.

ישראל רחוקה מאוד ממה שקורה בעולם. צרפת הודיעה כבר ב-2016 כי החל משנת 2020 ייאסר שימוש בכלים-חד פעמיים מפלסטיק – כוסות פלסטיק, צלחות וסכו"ם. המבורג, העיר השנייה בגודלה בגרמניה, אסרה שימוש בקפסולות קפה ואריזות חד פעמיות בשנת 2016. המדינה ההודית מהרשטרה (המדינה השנייה המאוכלסת ביותר בהודו עם 114 מיליון תושבים) החליטה לאסור שימוש בכלי פלסטיק, סכו"ם חד פעמי, כוסות, כמו כן גם מיכלי פלסטיק ואריזות. שאר הודו צפויה לאכוף את האיסור על ידי 2022.

מהלכים מדהימים מתרחשים בכל מיני מקומות בעולם, ואילו בישראל אפילו חוק הפיקדון שמטרתו עידוד מיחזור של בקבוקי פלסטיק גדולים הוקפא על-ידי השר להגנת הסביבה זאב אלקין, וגם חוק השקיות לא יורחב במתכונתו הנוכחית אל חנויות נוספות.

הנתונים המדאיגים הם שמעל 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק מושלכת אל הסביבה הימית מדי שנה (שווה ערך למשאית אשפה כל דקה). בשנת 2050 מי הים יהיו עשירים יותר בשאריות פלסטיק מאשר בדגים, ו-99% מהעופות הימיים יכילו פלסטיק בגופם.

עד 90% מהפסולת הימית בארץ – פלסטיק לא מתכלה

לפחות  60% מהפסולת בים ובחופים מקורה במקורות יבשתיים – ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך: בקבוקי שתייה, כלים חד פעמיים, קשיות שתייה, שקיות ניילון, בדלי סיגריות, שאריות מזון ועוד. פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים או מפלט ים, שכולל במקרים רבים פסולות שנשטפו מחופים אחרים ונסחפו בזרמי הים, לעתים למרחקים ארוכים.

כאמור, מדובר גם במפגע אסתטי ובריאותי, אבל מעבר לזה, הנפגעים הם בעלי החיים וגם בני האדם הניזונים בסופו של דבר מהדגה. שקיות ניילון וחלקי פלסטיק צפים במים או מצטברים בקרקעית הים, ופוגעים ביצורים ימיים שונים.

לכן, כל מהלך של גוף ממשלתי או מסחרי, וכל צמצום שלהשימוש בפלסטיק על-ידי בני האדם, גם אם הוא רק טיפה בים הפלסטיק שמסביב, עדיף על פני אדישות והמשך הזיהום.

למרבה הצער, הישראלים יודעים להקפיד על ניקיון הבית, אך רחוקים מאוד מלהקפיד להשאיר אחריהם סביבה נקייה. שליש מהפסולת בחופים הוא הכלים החד-פעמיים והאריזות שמושארות בחוף על ידי ציבור המתרחצים. על פי המחקרים בעולם ובישראל, חופי ישראל מובילים לרעה בכמות הפלסטיק גם בהשוואה לים תיכון, וגם לממוצע העולמי.

כעת גם אזרחי ישראל יזכו לקמפיין שאמור להעלות את המודעות לבעיית הפלסטיק, שנובעת, בין היתר, מהשימוש בכלים חד-פעמיים והשלכתם בטבע. המשרד להגנת הסביבה ועמותת אקואושן יוצאים בפעילות הסברה: "חד פעמי – לא בים שלי", שמטרתה לעודד את הציבור לעבור לשימוש בכלים רב-פעמיים בחופי הים. במסגרת קמפיין הקיץ ייערכו אירועים בערי החוף, ביקור על ספינת המחקר MedEx של אקואושן, ניקיון הים באמצעות צוללנים ומבצעי ניקוי חופים בשיתוף הציבור.

הקמפיין, שאותו מוביל גבי עמרני, הוא אמנם קמפיין הומוריסטי – אך מאחוריו מסתתר מסר רציני. בישראל השימוש בכלים חד-פעמיים נפוץ מאוד, בין היתר בשל שמירה על הלכות אוכל "בשרי" ו"חלבי", ובשל ריבוי האירועים שמתקיימים בפארקים ובטבע, כמו מסיבות יום הולדת, מסיבות סיום של בתי ספר וכו'.

במסגרת הפעילויות תתארח ספינת המחקר של עמותת אקואושן, MedEx, בערי החוף השונות, ותהיה פתוחה לסיורים קצרים. בחופים יעמדו דוכני הסברה עם מידע סביבתי כגון: החלופות האפשריות לכלים חד פעמיים לים, הבדל בין פלט ים טבעי למלאכותי, הסברים מהיכן מגיע החול הלבן, מידע על מבצעי ניקיון משותפים ורישום ליוזמת "אנשי הים התיכון", הפועלת להכרזה על שמורות טבע ימיות בים התיכון.

האירועים לקהל הרחב יתקיימו ברשויות הבאות: נתניה (26.7), חוף כרמל (3.8), אשקלון (30.8) ואירוע הסיום בעיר תל אביב ב- 22.9.

עוד הצצה למה שקורה בעולם. ישראל בפיגור

הנה כמה נתונים שמספק המשרד להגנת הסביבה:

בסיישל, בחודש יולי 2017 נכנס לתוקף איסור על יבוא, מכירה ושימוש מסחרי של שקיות ניילון, כוסות, צלחות וסכו"ם חד פעמי.

החל ב -1 ביוני 2018, העיר מליבו בקליפורניה, אסרה על שימוש, מכירה והפצה של קשי שתיה מפלסטיק, וסכו"ם חד פעמי בכל החנויות והמסעדות. מספר ערים נוספות בקליפורניה אסרו גם על שימוש בחד-פעמי מפלסטיק.

נכון ליום 22 באפריל 2018, העיר כרמל ליד הים דורשת כלי פלסטיק מתכלים או ניתנים למיחזור. ערי דיוויס ואלמדה דורשות מכל המסעדות לספק קשי שתיה רק על פי דרישה. באוקלנד, קליפורניה נאסר לספקי מזון להשתמש בקצף פוליסטירן.

בסיאטל, וושינגטון נאסר שימוש בקשי שתיה מפלסטיק, כלים ומערבבי קוקטיילים. פקודה לאסור את השימוש בקשי שתיה מפלסטיק בעיר פורט מאיירס, פלורידה הועברה ב 6 בנובמבר, 2017.

ערים רבות ומדינות נוספות, ואפילו האיחוד האירופי בכללותו שוקלים בימים אלו איסור על סכו"ם וקשי שתיה חד פעמיים מפלסטיק.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות