קרטל המעליות: כך גרמו לכם לשלם ביוקר על דמי תחזוקה. בקשה לייצוגית

קרטל המעליות: כך גרמו לכם לשלם ביוקר על דמי תחזוקה. בקשה לייצוגית

אולי גם אתם שילמתם דמי תחזוקה גבוהים מדי על המעלית? לפי תביעה ייצוגית בעניין קרטל המעליות, הצרכנים בזבזו כסף וזמן על השוואת מחירים פיקטיבית והפסידו מיליונים

תהיו חברים, שתפו את הכתבה




לפני מספר חודשים סיקרנו כאן באתר פואנטה את קרטל המעליות, שבמרכזו עומדות 6 חברות המעליות הגדולות בארץ: שינדלר נחושתן מעליות, KONE ישראל (ישראליפט לשעבר), אלקטרה, א. צום מעליות, כפיר שירותי מעליות ועל-רד. הקרטל הזה גרם למיליוני לקוחות בישראל להאמין שיש תחרות בין חברות המעליות, אבל בפועל דאג שהמחירים יישארו גבוהים ושהחברות לא ייכנסו זו לשטחה של זו. רשות התחרות קנסה לאחרונה את החברות הללו, וכעת מוגשת גם בקשה לייצוגית בגין קרטל המעליות. הבקשה מוגשת על-ידי המועצה לצרכנות והאגודה לתרבות הדיור, ובה מתגלים ממדי הנזק לצרכנים: 1-1.5 מיליארד שקל לאורך 5 שנים (ת"צ 9508-06-20). למעשה, אם אתם לקוחות של אחת משש החברות הללו, שילמתן להן דמי תחזוקה גבוהים בממוצע ב-40% ממה שילמו לקוחות אחרים לחברות מעליות אחרות.

קרטל המעליות – בבניין ממול משלמים פחות על דמי תחזוקה?

דמי תחזוקה למעלית בבית משותף או בבניין משרדים זה עסק יקר. קרטל המעליות גרם לכך ששנים דאגו חברות המעליות הגדולות לא להוזיל את דמי התחזוקה ללקוחותיהן – וזאת באמצעות שיתוף מידע ותחרות מדומה, שבה הצרכן רק חשב שהוא משווה מחירים ועושה סקר שוק.

הבקשה לייצוגית מתבססת על חוות דעת של היועץ הכלכלי סלע קולקר. מהנתונים ניתן ללמוד כמה מקיף וגדול היה הנזק שגרם קרטל המעליות למאות אלפי או מיליוני ישראלים.

בחישוב שמרני, גובה הנזק ללקוחות הפרטיים מוערך בכ-136 מיליון ש"ח בשנה.

קבלו את כל העדכונים החמים גם בטלגרם של פואנטה >

עקבו אחרינו באינסטגרם > 

בחישוב פחות שמרני, הכולל גם את פלח השוק המוסדי וגם את שוק מכירת החלפים, ניתן להעריך את הנזק לכלל לקוחות חברות אחזקת המעליות, בטווח של כ-200-300 מיליון ש"ח לכל שנה שבה התקיים הקרטל. לפיכך, הנזק למשך 5 שנות קיומו של קרטל מוערך בכ-1-1.5 מיליארד ש"ח.

לפי חוות הדעת, מספר המעליות המותקנות בישראל מוערך בכ- 90,000 מעליות בשנת 2020, מהן כ- 70% מיוחס לשוק הפרטי וכ- 30% לשוק המוסדי. החברות המובילות: אלקטרה, קונה ושינדלר, מספקות שירותי תחזוקה לכ- 20 אלף מעליות כל אחת. בנוסף להן פועלות החברות: כפיר, על-רד, א. צום, טיסנקרופ, ועוד כ-20 חברות קטנות.

 

מחוות הדעת הכלכלית עולה שלקוחות 6 החברות הללו משלמים בממוצע דמי תחזוקה בגובה 1,024 ש"ח בחודש, בעוד שהמחיר אותו משלמים הלקוחות לשאר חברות המעליות, שאינן חלק מהקרטל, נאמד בכ-700 ש"ח בלבד. כאשר מחשבים את הפער תוך שקלול מספר הדיירים בבניין, מגלים שהפער במחיר שמשלם כל דייר לחברות הקרטל לבין המחיר שמשלם כל דייר לחברות אחרות עומד על כ-40%.

פער של כ-70% בין העלות האמיתית לבין המחיר לצרכן

המחיר הממוצע לצרכן עבור אחזקה חודשית של מעלית מוערך בכ- 1,000 ש"ח.

עלות אחזקה חודשית למעלית ליצרן נאמדת בכ-410-500 ש"ח.

התוצאה המתקבלת ממבחן הפער היא, שהמחיר לצרכן גבוה מהעלות ליצרן בשיעור של כ-68%. "פער זה מהווה אינדיקציה מובהקת לכך, שהמחיר שהצרכנים משלמים כולל פרמיה קרטליסטית בשיעור של עשרות אחוזים", קובע קולקר בחוות הדעת.

פואנטה

קרטל המעליות – כך פעלה השיטה

זו אינה הפעם הראשונה שמוגשת בקשה לייצוגית לגבי קרטל המעליות. כפי שפרסמנו כאן במדור תביעות ומשפטים באתר החדשות פואנטה, בסוף ינואר כבר הוגשה בקשה ליצוגית בגין הפגיעה בצרכנים.

אפשר ללמוד על השיטה שנקטו חברות המעליות מכתב החשדות שהגישה רשות התחרות.

בין היתר, מנהלים בחברות אלה דיברו זה עם זה ותיאמו לא "לקחת" זה לזה מעליות בבניינים שונים.

בנוסף, כאשר ועד בית בבניין שבו מותקנת מעלית של קונה (לשעבר ישראליפט) ביקש הצעה מתחרה מעל-רד, נציג של על-רד יצר קשר עם חברת קונה ודיווח לה על כך. הוא היה מברר כמה משלמים באותו בניין ומגיש צעת מחיר גבוהה יותר, כדי שלוויד לא ישתם להחליף את הספק.

לעתים התשובה שניתנה לוועד הבית הייתה שאותה חברה לא יודעת לטפל במעליות המותקנות בבניין.

בשורה התחתונה, כאמור, ועד הבניין היה מקבל תחושה שהוא ביצע השוואת מחירים, אבל קיבל מידע שקרי שגרם לו להמשיך לשלם ביוקר.

כזכור, בינואר 2020 רשות התחרות הודיעה כי היא מזמינה לשימוע לפני הגשת כתב אישום את המנכ"לים של החברות קונה, אלקטרה מעליות, כפיר ועלרד ואת המנכ"ל הקודם של חברת שינדלר. בנוסף, הוזמנו לשימוע גם סמנכ"לים שונים בחברות ונושאי משרה נוספים.

לפי חקירת הרשות, ההסדרים האסורים נמשכו בין החברות לאורך שנים ארוכות. כך לדוגמה, ההסדר בין קונה לחברת עלרד נמשך כבר משנת 2013. וההסדר בין עלרד לאלקטרה נמשך לכל המאוחר משנת 2015. הסדרים אלו לא נפסקו לכל הפחות עד לפתיחה בחקירה בשנת 2019.

העונשים בחוק לעברות של פגיעה בתחרות מגיעים עד 5 שנות מאסר.

היה לכם מעניין? איזה יופי, פרגנו לנו בלייק – זה ממש חשוב לנו!

היה לכם מעניין?
לחצו כאן  ופרגנו לנו בלייק. זה קל... 

קראו עוד חדשות צרכנות באתר פואנטה






דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות