חוק שקיות הניילון הוא הצלחה. מהן הסיבות?

חוק שקיות הניילון הוא הצלחה. מהן הסיבות?

ברשתות השיווק השימוש בשימוש בשקיות ירד מ-80%, ובסקר חדש של בנק ישראל בודקים את הסיבות ליעילות החוק

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

צריכת השקיות במרכולים שבהם גובים תשלום על שקית פחתה ב-80% בהשוואה לצריכת השקיות לפני שנחקק חוק השקיות – מה שמעיד על היעילות הגבוהה של החוק. עם זאת, מחקר שהיצע בנק ישראל מגלה גם שהצרכנים הגבירו את צריכת השקיות בחנויות שבהן כן מחלקים אותן חינם, וכן שהצרכנים לוקחים שקיות ללא ידיות (שאינן בתשלום) ממחלקת הירשות והפירות.

בבנק ישראל לא הסתפקו בבדיקת הנתונים, אלא גם ביצעו סקר בקרב 1,200 אזרחים. המטרה הייתה לבדוק איך ייתכן שתשלום כה זעום כמו 10 אגורות חולל כזה שינוי גדול.

חוק השקיות: בדיקת בנק ישראל

מהסקר עולה שהמעבר מחלוקה חינם למכירת שקיות בתשלום גרמה ללקוחות לא רק להימנע מלהוציא כסף, אלא לא פחות מזה, גרמה להם להשקיע מחשבה בשקית שהם לוקחים. הצרכנים, למעשה, מקבלים תזכורת יומיומית לנזק הסביבתי באמצעות הדרישה לשלם על השקית – וחלקם הגדול מחליטים שלא לקחת שקית לא בגלל הקושי לשלם 10 אגורות, אלא פשוט מתוך הבנה שכל שקית גורמת נזק גודל לסביבה.

בבנק ישראל מציינים לטובה את קמפיין ההסברה למניעת השימוש בשקיות ניילון, שהוביל המשרד להגנת הסביבה בסמוך לחקיקת החוק.

לאור העובדה שהחוק כה אפקטיבי בנקודות שבהן הוא רלבנטי – כלומר ברשתות השיווק, בבנק ישראל סבורים שיש להרחיבו. זאת, במיוחד לאור העובדה שחלק גדול מהשקיות שמזהמות את הסביבה מחולקות חינם מחוץ לרשתות השיווק, ברשתות ובחנויות שונות (למעשה, אפילו בסופר-פארם החוק הזה לא חל, ושם נעשה שימוש רב מאוד בשקיות).

מסקנה נוספת שמגיעים אליה בבנק היא שלחלק ניכר מהציבור אכפת מאיכות הסביבה – ולכן יש טעם לקדם עוד מהלכים שיש בהם תועלת לסביבה באמצעות שילוב בין הסברה מצד אחד ותזכורת דרך הארנק מצד שני.


היה לכם מעניין?
לחצו כאן  ופרגנו לנו בלייק. זה קל... 

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות