כך צוברים חברי מועדון שופרסל חיובים של אלפי שקלים ומשלמים ריבית גבוהה - פואנטה
מועדון לקוחות שופרסל

כך צוברים חברי מועדון שופרסל חיובים של אלפי שקלים ומשלמים ריבית גבוהה

לפי בקשה לייצוגית, חברי מועדון שופרסל בעלי כרטיס אשראי של כאל מצורפים למסלול אשראי שבו החיובים שלהם נמרחים על פני חודשים ומחויבים בריבית של יותר מ-9%

לקוח שופרסל, אשר הוא חבר מועדון שופרסל הנוהג לשלם על הקניות שלו בכרטיס אשראי כאל, גילה לאחרונה חיובים של 4,400  שקל בכרטיס האשראי שלו בגין רכישות שביצע בשופרסל. מדובר בסיפור מדהים, ואם אתם חברי מועדון שופרסל ומחזיקים בכרטיס אשראי של כאל – יש סיכוי שגם אתם צוברים חוב לשופרסל ומשלמים על החוב ריבית גבוהה.

הסיבה לחוב, שהלך תפח ככל שחלפו החודשים, היא שיטת פריסת התשלומים של שופרסל וכאל – שיטה שככל הנראה לקוחות רבים אינם מודעים לה, ולכן גם הוגשה בקשה לייצוגית בסכום של כ-65.5 מיליון שקל נגד שתיהן (ת”צ 15231-01-19).

לפני שנרד לפרטים, נספר בקצרה כי הלקוח טוען שהוא הוטעה ע”י שופרסל וכאל במכוון. ההטעיה בוצעה כאשר הצטרף למועדון הלקוחות החדש של שופרסל וכאל, וכך לדבריו מוטעים מאות אלפי בעלי כרטיס אשראי שופרסל-כאל. ההטעיה טמונה בסעיף קטן אך קריטי שמאפשר לכאל לפרוס כל תשלום שנדחה לתשלומים רבים נושאי ריבית גבוהה.



וכעת לפרטים:

לפני כשנה החליפה שופרסל את חברת האשראי שעמה יש לה הסכם, ומועדון הלקוחות של שופרסל עבר מלאומי קארד לכאל. המעבר הזה אמור היה להיות שקוף מבחינת הלקוחות, אלא שמסתבר שבעת המעבר, לקוחות הוחתמו על הסכם שלפיו פריסה לתשלומים בכרטיס האשראי של שופרסל-כאל תהיה בשיטת “עדיף”. שיטת “עדיף” היא שיטה שבה כאשר הלקוח מבקש שהתשלום יידחה בחודש אחד, התשלום בעצם נפרס על פני 6-20 תשלומים – והחוב נושא ריבית. כך, אם למשל לקוח אמור היה לשלם 300 שקל וביקש לדחות את התשלום ממועד התשלום הקרוב למועד שאחריו, הוא לא משלם את אותם 300 שקל בחודש שלאחר מכן, אלא רק חלק מהסכום (למשל 50 שקל). היתרה נפרסת לתשלומים (עד 20 תשלומים!) ונושאת ריבית. כתוצאה מכך, במידה שהלקוח נוהג לדחות את התשלום באופן קבוע, הוא הולך וצובר חוב – וכל זאת מבלי שהוא יודע על כך. הריבית היא ריבית גבוהה ביותר – 9.27%.

מצעים כיתן

יצוין כי קיים בכאל גם סוג תשלום אחר, שנקרא “הסדר שלושים פלוס”, שבו התשלום נדחה בחודש אחד ונושא ריבית בהתאם – אך מסתבר שבאופן מכוון, המצטרפים למועדון הלקוחות של כאל עם שופרסל מוחתמים על סעיף שמגדיר את ברירת המחדל של הסדר התשלום כ”עדיף”.

לקוח שלא רוצה למרוח את התשלומים שלו לחצי שנה ויותר קדימה – צריך לבקש באופן אקטיבי מהקופאית לשלם בשיטת 30 פלוס – וסביר להניח שמעטים הלקוחות שבכלל יודעים כי קיימות שתי שיטות.

למעשה, הלקוח, שכאמור הגיש בקשה לייצוגית נגד שופרסל ונגד כאל, הוא עורך דין במקצועו – ואף על פי שהוא מורגל בחוזים, הסעיף המהותי הזה לא היה ידוע לו. יש להניח, אם כך, שרובם המכריע של המצטרפים למועדון הלקוחות של שופרסל וכאל לא יודעים זאת גם הם.

התובע: “החתימו אותי על כרטיס תוך כדי הקניות”

התובע מספר בתביעה כי בעת ששילם על הקניות בסניף שופרסל בעיר מגוריו, נציג מועדון הלקוחות הציע לו להחליף את כרטיס לאומי קארד שברשותו לכרטיס של כאל למועדון. הנציג אמר כי הוא יהיה פטור מדמי חבר במשך שנה וכי יקבל הטבה של 180 שקל כבר באותה קנייה. התובע הסכים, והנציג החתים אותו על הטפסים בטאבלט ואמר כי הכרטיס יישלח אליו בדואר.

הנציג לא נתן לו העתקים מההסכם וגם לא עדכן אותו לגבי שיעורי ריבית, מסלולי אשראי וכו’.

את הטפסים הוא קיבל רק במייל – וגם את כדי לפתוח אותם הוא היה צריך לבקש סיסמה. מאחר שהתובע נתן אמון בשופרסל ובכאל – מתוך הנחה שמדובר בשתי חברות מהימנות – הוא ויתר על התהליך המסורבל של בקשת סיסמה.

התובע מספר כי הוא הצטרף אל המועדון של שופרסל וכאל בינואר 2018, ואף אחת משתיהן לא שלחה לו דף חשבון במשך חודשים. בחודש יולי 2018 הוא נכנס לאתר האינטרנט של כאל וגילה סכום עסקה של כ-2,270 שקל, שממנה ירד סכום של כ-134 שקל. סכום העסקה נראה לו חריג, והוא פנה לשירות הלקוחות של כאל – אז נודע לו לראשונה כי הוא הצטרף למסלול “עדיף” שבו חיובי הרכישות מצטברים ל”סל”, ולפי השיעור המצטבר יש הורדה חודשית בגינן. פריסה זו היא לפי קביעת שופרסל וכאל, לתקופה שבין 6 ל-20 חודשים.

נציגת השירות הדהימה את הלקוח – כי לפי בדיקתה, נכון לאותו רגע הצטברו סך החיובים שלו במסגרת “עדיף” לכ-4,400 שקל – וזאת בחלוף 4 חודשים בלבד! הריבית שכאל ושופרסל גבו על דחיית התשלומים הגיעה לשיעור של 9.27%.
במילים אחרות, שופרסל וכאל הכניסו את הלקוח הזה – וכנראה לקוחות רבים אחרים – להסדר אשראי שהוא לא ידע עליו בריבית שהוא לא ידע עליה!

שיא החוצפה: כאל מציעה הלוואה לסגירת החוב

אחרי שהתאושש מהתדהמה הראשונית, זכה הלקוח להצעה מדהימה לא פחות: נציגת כאל הציעה לו הלוואה לסגירת החוב. ההלוואה לסילוק החוב תינתן לו בריבית של פריים + 3% (4.6% שנתי).

כלומר, אפילו בגרסה זו של “הרצחת וגם ירשת”, כאל בעצמה הציעה ללקוח הלוואה בריבית שהיא נמוכה יותר מזו שהיא עצמה גבתה על דחיית התשלומים.

כאמור, התובע, המיוצג ע”י עו”ד אסף רזיאל, העמיד את סכום התביעה על כ-65.5 מיליון שקל, ובנוסף הוא דורש ששופרסל וכאל יפסיקו לאלתר את נוהג ברירת המחדל של מסלול “עדיף”. עוד הוא דורש כי שתי החברות יפרסמו מודעות בתקשורת ובהן יבהירו את ההבדלים בין מסלול “עדיף” למסלול “פלוס שלושים”. בנוסף, הוא דורש כי השתיים ינחו את הקופאים והקופאיות כיצד להסביר ללקוחות את ההבדלים בין שתי החלופות.

תגובת שופרסל: ״חברת שופרסל תגיב לתביעה בבית המשפט״.

תגובת כאל: “אנו דוחים את הטענות ונגיב בערכאות המוסמכות”.

 



 

תגובות: 5
  1. כל סניף שופרסל כל היום נציג מחברת כאל עם עובדת של שופרסל ולא מפסיקים להלביש את הכרטיס ללקוחות…

    1. משכנעים-מחתימים לקוחות במהלך הקניה בקופה, יוצרים עומס מלאכותי, מעכבים מחזיקים את יתר הלקוחות העומדים בתור.

  2. יש לי כשנתיים כרטיס אשראי שופרסל ואין פעם שאני לא מתקדרת למוקד השרות של חא6מי קארד בעבר וויזה כאל בהווה והנציגים לא מציעים לי לעשות חיוב קבוע , על מנת שלא אופתע בסוף כל חודש…הם לא מגלים בהתחחה ששאר התשלומים שנדחו נושא ריבית…את זה צריך להוציא מהם בכוח. הטעית צרכנים !!

  3. היי דפנה,
    מאוד מעניין. יש לך את כתב התביעה במקרה?
    כא״ל היא חברה מאוד חלקלקה בכל תוכניות האשראי, ועדיין, חשוב להסביר כמה דברים:
    גם אם הכרטיס משויך להסדר ״עדיף״ (לסוגיו), מחזיק הכרטיס צריך לבקש באופן יזום שהרכישה תבוצע במסלול זה. אחרת, החיוב יהיה כרגיל (עסקה שוטפת) – בדומה לעסקת קרדיט.
    אפשרויות אחרות להשתמש בהסדר הזה הוא בקשה (יזומה) לפרוס את החיוב החודשי או חלקו למסלול הזה או להגדיר אותו באופן אוטומטי לגבי פעולות מסוימות: משיכות מזומן בארץ או חיובים (עסקאות ומשיכות) בחו״ל – באופן גורף.
    ״עדיף״ הוא הסדר אשראי בריבית משתנה – מסלול שהוא קצת פחות משתלם היום, משהתחילה הריבית במשק לעלות. במילים אחרות, מרגע שהריבית עולה (או יורדת), השינוי בריבית יהיה תקף באופן אוטומטי על היתרה שטרם שולמה במסלול הזה.
    זה מביא לעוד נקודה – במסלול הזה כל העסקאות (או המשיכות או הפריסות) נצברות לסל אחד, והתשלום החודשי הוא יחיד ביחס ליתרה הכוללת בסל. אי-אפשר לעקוב אחרי התנועות במקור שמרכיבות את היתרה מידי מועד חיוב, בניגוד לעסקאות תשלומים או קרדיט.
    מצד שני, כא״ל היא החברה היחידה כיום שמציעה בחירה (ברירה) בין שני מסלולים של אשראי בריבית משתנה (ואפילו שלוש), לפחות לחלק מלקוחותיה. גם חופש הבחירה הוא משהו. אז יש אפשרות לבחור ב-״30+״ (שדוחה את יתרת הסל בחודש ואז פורעת את כולו באופן מלא) ויש את ״עדיף״, שפורעת אותו בתשלומים.
    גם הפירעון הזה בתשלומים יכול להתבצע בשתי צורות – הוותיקה יותר (והזולה יותר אך מובנת פחות) היא ״ויזה עדיף״: בכל חודש נפרע אחוז מהיתרה בסל, בכפוף למינימום מסוים (ברירת המחדל היא 7.5% מהחוב, מינימום 50 ₪). זה מייצר בהגדרה שורה של תשלומים משתנים שנגמרים בזנב ארוך של תשלומים בגובה המינימום. בנוסף, הריבית מחויבת בנפרד ובנוסף – אחת לרבעון. התוכנית הזו דומה לישראקרדיט או לאמקס קרדיט (ישראכרט/אמריקן אקספרס), אם כי שם היא מוצלחת וגמישה יותר (ומאפשרת, בין היתר, לקבוע תשלום חודשי קבוע ולא משתנה לפי אחוז מיתרת הסל). גם לאומי קארד הציעה בעבר אופציה דומה שחסומה למצטרפים חדשים – סל מועדף.
    הצורה השניה קרויה ״תשלום עדיף״ והיא מנסה להתמודד עם הקשיים בהבנה של הצורה הוותיקה יותר, תוך שהיא יקרה יותר ללקוח ומשתלמת יותר לחברה, כמובן. בתשלום עדיף ההחזר החודשי כבר כולל ריבית, והוא נקבע באופן מדורג לפי גובה היתרה בסל, כאשר ההחזר החודשי יכול רק לעלות כתוצאה מיתרת סל שגדלה, אך לא לרדת כתוצאה מהמצב ההפוך. אתה (כביכול) יודע כמה אתה משלם מידי חודש, אבל עדיין לא תדע בוודאות כמה תשלומים תחזיר (שכן הם מגלמים ריבית ששיעורה יכול להשתנות ולהשפיע על סכום הריבית בתוך ההחזר החודשי), ובכלל – כשהריבית חודשית וריבית רבעונית יוצאים לדרך מאותה נק׳ מוצא – תהיי בטוחה שריבית החודשית תניב ריבית דריבית גבוהה יותר.
    כן הייתי מציע לעו״ד לשים לב לפרקטיקות שגויות מצד כא״ל כמו האם צורף אוטומטית לתכנית, האם צירוף אוטומטי הוא בהכרח להסדר שנושא את הריבית הנמוכה ביותר מבין החלופות, האם שיעור הריבית הוא בהתאם ללוח הגילוי הנאות של טבלת הריביות – כא״ל נוטה לחפף בכל אלה והפיקוח על הבנקים מעלים עין. בנוסף, כא״ל החלה לאחרונה בכרטיסים חוץ-בנקאיים לחשב ולחייב ריבית בעסקאות אשראי מיום קליטת העסקה ולא ממועד החיוב החודשי הסמוך לה – בהנחה ולקוח מקבל אשראי שוטף בחינם על עסקה רגילה עד מועד החיוב, זו פרקטיקה מגעילה מצד כא״ל לגבות ריבית על תקופת זמן זו. גם לאומי קארד פוסעת בכיוון זה.

נגישות