האם אתם ״נפגעי נשיקה״?
מהי מחלת הנשיקה, אילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה וכמה זמן היא נמשכת?
(תוכן מקודם)
מחלת הנשיקה, הנושאת את אחד השמות הסקסיים ביותר בעולם הרפואה, היא מחלה נגיפית (ויראלית) שתסמיניה הרבה פחות סקסיים ממה שניתן לדמיין, ושלא באמת ניתן לטפל בה אלא באמצעות זמן וסבלנות.
מחלת הנשיקה, או בשמה המדעי קדחת הבלוטות (מונונוקלאוזיס זיהומי – Infectious mononucleosis) היא מחלה נגיפית הנגרמת על-ידי הנגיפים EBV (Epstein-Barr virus) ו- CMV (Cytomegalovirus), הנמנים עם משפחת נגיפי השלבקת (הרפס).
נשיקה מדבקת
נגיפי מחלת הנשיקה מופרשים בנוזלי הגוף. כך, ההדבקה עשויה להתרחש בעקבות חשיפה לרוק (דרך אכילה או שתייה מאותם הכלים ובפרט דרך נשיקה – מכאן שם המחלה), בעקבות חשיפה לטיפות המופרשות כתוצאה משיעול או התעטשות, ואף בעקבות קיום יחסי מין. לפי המחקרים, כ-90% מאוכלוסיית כדור הארץ נחשפו לנגיף ה-EBV, המהווה את הגורם השכיח ביותר להידבקות במחלת הנשיקה.
מתי נחשוד שמדובר במחלת הנשיקה?
תסמיני מחלת הנשיקה יופיעו ברמות חומרה שונות אצל אנשים שונים. לעתים לא יופיעו תסמינים כלל, לעתים יופיעו רק חלקם, ולעתים אף יופיעו כל התסמינים: חום גבוה (37.5 מעלות צלסיוס ומעלה), כאב גרון והתנפחות השקדים (לרבות תפליט בצבע לבן על השקדים), עייפות, חולשה, כאבי שרירים, כאבי ראש, התנפחות בלוטות הלימפה בעיקר באזור הצוואר, נפיחות בטחול, פריחה בעור וחוסר תיאבון.
איך נדע שזו לא שפעת?
מכיוון שתסמיני מחלת הנשיקה דומים מאוד לאלו של השפעת, לא נוכל לדעת בוודאות אם מדובר במחלת הנשיקה אלא אם נבצע בדיקות דם ייעודיות שתוצאותיהן יבהירו לנו אם אכן נדבקנו באחד הנגיפים הגורמים למחלה.
כמו כן, בבדיקה גופנית אצל רופא, כבד או טחול מוגדלים יוכלו להעיד על אפשרות שאכן מדובר במחלת הנשיקה. לעתים, בשל התפליט הלבן על השקדים, האבחנה עלולה להיות שגויה בשל הדמיון לסטרפטוקוקוס (שהוא זיהום חיידקי הדורש טיפול שונה).
איך אפשר להקל על הגוף?
מחלת הנשיקה היא כאמור נגיפית, והדרך היחידה לטפל בה היא לתת לגוף את הזמן שהוא זקוק לו כדי להתאושש. לעתים מדובר בשבועות ספורים ולעתים בחודשים.
עם זאת, ניתן להקל על התסמינים ולתמוך בגוף בתהליך ההחלמה על-ידי שתיית נוזלים מספקת, נטילת משככי כאבים להקלה על הכאבים ונטילת תרופות להורדת חום.
נשיקה מעייפת
במקרים רבים מחלת הנשיקה גורמת לעייפות ולתשישות, שעלולות ללוות את הגוף לאורך זמן, לא רק במהלך השלב האקוטי של הזיהום אלא גם הרבה אחריו. כמו כן, אחד התסמינים העשויים להופיע כתוצאה מהמחלה הוא הגדלה של הטחול, המהווה איבר בעל חשיבות רבה במערכת החיסונית.
לכן, יש להקפיד לחזור לשגרה באופן הדרגתי ומאוזן, תוך כדי הקשבה לצרכים של הגוף. ראשית, חשוב להתאושש מבחינת התזונה, שלעתים עלולה להיפגע בשל קושי לבלוע במקרים של כאבי גרון חריפים, ולאחר מכן להתחיל לשוב בהדרגה לפעילות גופנית תוך הימנעות ממאמצים מיותרים.
