השיטה של איכילוב: תתייבש במיון, שלם 76 שקל על חניה ו-100 שקל על אוכל
חניה באיכילוב

השיטה של איכילוב: תתייבש במיון, שלם 76 שקל על חניה ו-100 שקל על אוכל

אם אתם נאלצים להגיע לחדר מיון באיכילוב, תקבלו כנראה התקף לב דווקא כשתצאו ותגלו כמה עלתה לכם החניה




בית חולים הוא לא מקום שמגיעים אליו בשביל הכיף… על אחת כמה וכמה, כשמדובר בחדר מיון. אדם לא מגיע לחדר מיון כי מתחשק לו, אלא כי הוא חייב להגיע לשם. מן הסתם, מי שמגיע לבית חולים, ובפרט לחדר מיון, גם לא נמצא במצב פיזי מיטבי ויעדיף להגיע ברכב ולא בתחבורה ציבורית (שכידוע אינה מן המשובחות). את כל זה יודעים היטב בבית חולים איכילוב, וגם מנצלים היטב. מה יותר טוב מקהל שבוי?

לצערי היה לי העונג המפוקפק להגיע לחדר מיון באיכילוב השבוע עם הרכב הפרטי שלי. יצאתי מבית החולים כעבור לא פחות מ-8 שעות, ונזק כלכלי של כ-180 ש"ח. מדובר בהוצאה בלתי סבירה שתגרום לי לחשוב פעמיים אם לבחור להגיע לבית החולים הזה שוב – וכל זה בלי לומר מילה על הטיפול האיטי להחריד בחדר המיון עצמו.

חניה באיכילוב – אין הנחות לבאי חדר המיון

לפני כמה שנים קמה מחאה נגד עושק החניה בבתי החולים בארץ, ולאחר לחץ ציבורי משרד הבריאות קבע תעריף מירבי של 25 ש"ח ל-24 שעות חניה בבתי החולים הכלליים. אולם, מי שמגיע לבית החולים איכילוב חונה בחניון של מרכז ויצמן – שהוא למעשה חניון פרטי. רק אוכלוסיות מסוימות זכאיות להנחה או לפטור מתשלום בחניון הזה. באופן הזוי, המאושפזים בבית החולים זכאים לחניה בעלות של 28 ש"ח מחצות עד חצות (לרכב אחד בלבד) – אבל מי שמגיע לחדר מיון אינו פטור מתשלום ואפילו אינו זכאי להנחה!

כאמור, מי שמגיע לחדר המיון בבית חולים איכילוב מוצא את עצמו ממתין וממתין וממתין. שעה חולפת, ועוד שעה ועוד שעה ועוד שעה. בינתיים המונה בחניה דופק… בזמן שהחולים המיואשים ממתינים לראות רופא ולהיבדק, הקופה בחניון איכילוב רושמת אלפי שקלים בשעה. במהלך השעות הממושכות שבילינו שם, שוחחנו עם אנשים שהיו בחדר המיון יותר מ-10 שעות. אנחנו שילמנו על חניה באיכילוב 76 ש"ח כשיצאנו כעבור 8 שעות – אני לא רוצה לדמיין כמה שילמו אחרים.

רעבים? הכינו את המזומנים

הטיפול בחדר המיון באיכילוב איטי להחריד, ואנשים נאלצים "לבלות" שם שעות ארוכות, ארוכות מאוד. כאמור, נאלצתי להגיע לשם עם בתי והתקבלנו סביב השעה 13:00. שעות ארוכות של המתנה לרופא, לבדיקות, ושוב לרופא, אילצו אותנו ללכת פעמיים לרכוש אוכל – ולא מדובר בארוחות פאר, אלא בסלט, מאפים וקפה. כל התענוג הזה הסתכם בכ-100 שקל, מחיר גבוה ולא מוצדק, ובוודאי לא שווה לכל נפש. מצד שני, כאשר אדם תקוע בחדר מיון, אין לו הרבה ברירות והוא גם לא יודע כמה זמן עוד יחלוף עד שיוכל להגיע הביתה ולאכול.

פואנטה בטלגרם

חדר מיון באיכילוב – למי שיכול להרשות לעצמו

בשורה התחתונה, ומבלי להתייחס לטיפול בחדר המיון – שעליו נרחיב בפוסט נפרד, ביקור בחדר מיון באיכילוב הוא תענוג מפוקפק ויקר מאוד. המטופלים הם קהל שבוי, האיטיות המחרידה של הטיפול מייצרת שהות ממושכת שכרוכה בהוצאה גבוהה גם על אוכל וגם על חניה באיכילוב – שני שירותים שהם לא מותרות.

מקומם שהופכים אנשים במצוקה לפרה חולבת.

 

היה לכם מעניין? תהיו נחמדים, פרגנו לנו בלייק כאן למטה. זה קל… 


מעוניינים לפרסם בפואנטה?

השאירו פרטים וקבלו דרך קיצור ללקוחות שלכם!



     
    דפנה הראל כפיר
    דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
    תגובות: 0

    נגישות