ביקורת יומן חוף ברייטון בבית ליסין: הצגה מצחיקה ומלאת רגישות
בחוץ שפל כלכלי בארה"ב ומלחמה באירופה, אבל את יוג'ין בן ה-15 מטרידות צרות הרבה יותר גדולות. יומן חוף ברייטון בבית ליסין – הצגה שחייבת להיכנס ללו"ז שלכם. ביקורת
יוג'ין בן ה-15 הוא בנם הצעיר והחנון של ג'ק וקייט. בבית הקטן והצפוף הוא חי לא רק עם הוריו ועם אחיו סטן, אלא גם עם דודתו ובנותיה. בזמן שהוא מתאמן בדמיונו להיות אלוף בייסבול וחולם להיות סופר, הוא מדווח לנו בלשונו השנונה על הצרות של אבא ואמא, של אחיו ושל דודתו, כשההורמונים המשתוללים מסיחים את דעתו לא פעם לעבר בת דודתו נורה.
מיד בהמשך ביקורת יומן חוף ברייטון בבית ליסין נצלול לפרטי העלילה, אך לפני כן מילה של הוקרה ותודה. את המחזה, שנכתב ע"י ניל סיימון, תרגמה עדנה מזי"א שהלכה לעולמה לאחרונה. קשה להמעיט בערכו של התרגום המשובח, שבלעדיו ההצגה המצוינת הזאת לא הייתה כזו.
יומן חוף ברייטון בבית ליסין:
הומור ורגישות עם קריצה לאמא הפולניה
משפחה היא כנראה המקור הטוב ביותר לכל סוג של סיפור – עצוב, מצחיק או מרגש, בטח ובטח מעורר הזדהות. משפחתו של יוג'ין (טל גרושקה) היא משפחה שיש בה מהכול: יש בה את המתחים שלה, את ההתמודדות עם קשיי הפרנסה, את ארוחות הערב המשותפות, את הכעס, את המריבות, ובעיקר – את האהבה.
הימים הם ימי השפל הכלכלי בארה"ב, והמשפחה היהודית של יוג'ין, המתגוררת בברוקלין, עוברת תקופה מאתגרת. חוט השני בהצגה "יומן חוף ברייטון" הוא חוט האהבה שמחברת בין כל בני המשפחה – גם כשהמתח ביניהם בשיאו. את הימים המתוחים שעוברים על כל אחד מבני המשפחה מתאר לנו יוג'ין מנקודת מבטו התמימה.
אנחנו מתאהבים בנער הזה, אשר טל גרושקה מגלם בצורה כל כך מדויקת. אמא לא מפסיקה להטיל עליו משימות כי בת הדודה הצעירה שלו לורי סובלת מרשרוש בלב וכל פעולה עלולה להתיש אותה. הוא מודע למשחק המעצבן שמשחקת לורי, אבל בכל זאת עושה כל מה שמבקשים ממנו, גם כשהוא ממש רוצה שמשהו יקרה לה.
הוא אומר את הדברים הכי מדויקים בלי שמץ של צביעות או הסתרה, והוא מצליח לפלס את דרכו בין כל בני הבית במיומנות מדהימה (את גרושקה, אגב, תוכלו לראות בימים אלה בתפקיד אחר לגמרי במחזמר בלוז לחופש הגדול בבית ליסין).
אמא קייט (יונה אליאן) היא אמא פולנייה קלאסית. טובת לב אך קצת טרחנית, רואה הכול גם כשנדמה שהיא לא שמה לב, רעיה אוהבת, אחות מסורה, אמא קצת מסנג'רת, לא בדיוק אלופה בבישולים, אחת כזאת שתמיד תמצא מקום בבית ובלב לבני המשפחה – גם כשהפרנסה בדוחק והבית צר מלהכיל.
לאורך ההצגה אנחנו קצת מתעצבנים עליה, קצת צוחקים עליה, ובעיקר מתאהבים גם בה. היא עמוד התווך של הבית – מנקה ומבשלת, מחלקת הוראות ולא נחה לרגע. הרגשות שלנו כלפיה מעורבים, כי נדמה שבתוך ים הדאגות והמשימות שלה, דבר אחד חשוב היא שוכחת: להעניק תשומת לב ואהבה ליוג'ין הצעיר.
אחותה בלאנש (מיה דגן) היא טיפוס הרבה יותר כנוע, חולת אסטמה שמשתדלת לא להטריח, קורסת תחת ייסורי מצפון וסובלת מדימוי עצמי נמוך.
אנחנו קצת מרחמים עליה וקצת כועסים עליה על החולשה הזו שלה, ומלווים אותה בתהליך שבו היא לומדת לקבל החלטות ומתחילה לעמוד על רגליה.
אבא ג'ק (יורם טולדנו) הוא איש קשה יום, עובד בשתי עבודות ושובר את הראש איך להאכיל שבעה פיות. כולם מחכים למוצא פיו – והוא, למרות שהוא עייף ומודאג, מוצא זמן ומקום לתת עצות וגם מוצא עבודה אחרת כאשר הבוס שלו פושט רגל.
הוא עוקב בדאגה אחר המלחמה באירופה – ודבר אחד ברור לו: אם בני משפחתו יצליחו לברוח מפולין, הוא יפתח גם עבורם את ביתו הקטן. לבו הטוב בשלב מסוים מתקשה לעמוד במעמסה.
לעוד סקירות על הצגות בית ליסין – לחצו כאן 🙂
לאורך ההצגה נפרסים בפנינו היחסים בין ההורים, בין האחים סטן ויוג'ין, בין האחיות לורי ונורה ובין האם קייט לאחותה בלאנש. מארג של מערכות יחסים מורכבות – כמו שלכל אחד מאיתנו יש בחייו הפרטיים.
התיאורים השנונים של יוג'ין בן ה-15 והאופן הנאיבי שבו הוא חווה את התקופה המורכבת בבית לא משאירים אף אחד בקהל אדיש. בסופו של דבר, הדאגות שמטרידות אותו יותר מכל הן איך לא להיאלץ לבלוע את הכבד הלא טעים שאמא בישלה לארוחת הערב, ואיך להציץ בבת הדודה שלו עירומה באמבטיה.
ביקורת יומן חוף ברייטון בבית ליסין:
החיים עצמם
הגדולה של המחזה היא בחינניות שבה המאקרו והמיקרו מתערבבים. יש כאן הכול – תמורות גלובליות שמשפיעות ישירות על חייה של משפחה אחת ועל חייו של נער יהודי אמריקאי אחד בשנות ה-30 של המאה הקודמת: השפל הכלכלי בארה"ב, גלי ההדף של שואת יהודי אירופה, חלומות לקריירה, התבגרות מינית ומערכות יחסית מורכבות במשפחה.
בואו נהיה חברים בפייסבוק, לחצו כאן 🙂
השורה התחתונה של ביקורת יומן חוף ברייטון בבית ליסין היא פשוט "לכו לראות". לכו לראות כי זו דרמה קומית עשויה היטב, עם משחק נהדר של כל אחד ואחת מהשחקנים, בימוי מצוין של רועי שגב, תרגום משובח, תפאורה מושקעת, וכאמור, תרגום מצוין שהופך את הטקסט לקולח ומשעשע בדיוק כפי שהוא בשפת המקור.
משתתפים: יונה אליאן-קשת, מיה דגן, יורם טולדנו, אבירם אביטן, טל גרושקה, דין הפנר, נאיה פדרמן
