כריך לבית ספר: באיזה לחם ומה תמרחו בפנים? המדריך לכריך

מי מההורים לא שובר את הראש לגבי כריך לבית ספר? החופש הגדול נגמר ומבחינת רוב ההורים זו הקלה, אבל מצד שני, החזרה לשגרת הכריכים קצת מעיקה… אז מה שולחים עם הילדים ליום לימודים? לחם, לחמניות, פיתות, חומוס, שוקולד, גבינה? הכול מהכול?

כריך לבית ספר: לא על הלחם לבדו. מה מורחים?

הקווים המנחים בהכנת כריך צריכים להיות שהוא יהיה טעים, מזין ומשביע. לא תמיד קל לשלב בין שלושת המרכיבים, אבל כדאי להרגיל את הילד בהדרגה לגוון את הממרחים ולהתרגל לטעמים נוספים.

גבינות

בקטגוריית הגבינות, כאשר מורחים קוטג’ וגבינה לבנה, עדיף לבחור בגבינות 5% וכששמים גבינה צהובה, עדיף 9% וללא חומרים משמרים.

חומוס

בקטגוריית החומוס, עדיף כמובן ללכת על חומוס ביתי, אבל רוב הצרכנים לא ממש יושבים להכין חומוס, כך שבעת הקנייה עדיף לבחור בחומוס 9% ללא חומרים משמרים.

חביתה

אחת ההמלצות של משרד הבריאות היא לכריך עם חביתה (בלי הרבה שמן), ואפשר אף להוסיף מעט מיונז.

טונה

המלצה אחרת היא לטונה, משום שמדובר בכריך משביע עם ערכים תזונתיים.

נקניק

נקניקים ממש אינם מומלצים, משום שמדובר בבשר מעובד והם מכילים ניטרטים ופוספטים.

ומה לגבי ממרח מתוק?

ומה בגזרת המתוק? משוקולד למריחה עדיף להימנע, לא רק בגלל המתיקות אלא בגלל הכמות הגבוהה של השומן הרווי. כמובן שאם הילד מאוד אוהב שוקולד (ומי לא?), אפשר להחליט על מינון נמוך וקבוע, למשל, פעם בשבוע.

כריך לבית ספר – באיזה לחם?

בעידן שבו השמנה בקרב ילדים מוגדרת כמגפה וגם השכיחות ממחלת הסוכרת בקרב ילדים הולכת וגדלה, כבר לא צריך להסביר על החשיבות של תזונה בריאה.

חלק משמעותי של היום עובר על הילדים בכיתה, אז כריך לבית ספר חייב להיות גם טעים וגם מזין. ילדים אוכלים לפחות כריך אחד ביום, אם לא שניים או שלושה, כך שלבחירת הלחם יש משמעות גדולה. למרות זאת, הלחמים הבריאים הם יקרים ומחירם לא מפוקח על ידי המדינה (ראו בהמשך).

את הפרק הראשון ב”מדעי הכריך” אתם בטח מכירים: לא כל הלחמים אותו דבר. לפני שאתם מתלבטים בין פיתה ללחם, שימו לב לסוג הפיתה ולסוג הלחם.

המודעות התזונתית עלתה עם השנים, וכיום יותר ויותר הורים מבינים שעליהם להעדיף לחם מקמח מלא, אבל המדפים מלאים בלחמים שמתהדרים בגוון חום ולא תמיד באמת מכילים קמח מלא.

למה בכלל לחם מלא?

ללחם מלא יש ערכים תזונתיים גבוהים יותר, משום שהקמח נטחן מכל רכיבי גרעין החיטה. צריכתו מקטינה את הסיכון לתמותה ולתחלואה ממחלות לב, סרטן, סוכרת ,יתר לחץ דם והשמנה.

בתקן הישראלי, לחם מלא מוגדר כלחם שבו שיעור הקמח המלא, מכלל מיני הקמחים, עומד על לפחות 80%.

כאשר אוכלים לחם מלא, תחושת השובע נשמרת לאורך זמן רב יותר. הפחמימות בלחם מלא משתחררות לאט יותר, וזה משפיע על רמת הריכוז והעירנות. אלה נקודות חשובות, משום שהילדים צריכים להתבסס על הארוחה ולהישאר שבעים ומרוכזים לאורך שעות בבית הספר.

לשם השוואה, כריך של לחם מלא עם גבינה ישפר את הריכוז לשעה וחצי, בעוד שקוביית שוקולד תשפר את הריכוז לחצי שעה בלבד.

לחם קל: בדרך כלל פחות בריא ופחות משביע

אם אתם שוקלים להכין כריך מלחם שמוגדר “לחם קל”, כדאי לדעת שהערך האנרגטי המופחת של “לחם קל” נובע בעיקרו מספיגת המים על ידי הסיבים המוספים ללחם ולאו דווקא משימוש בקמח מלא.

לחם קל הוא פחות משביע ולעתים מכיל ממתיקים מלאכותיים, ובכלל, במשרד הבריאות מבהירים שלילדים במשקל ומצב בריאותי תקינים אין צורך להגיש לחם קל.

הורים? לחצו להצטרפות לקבוצת ההורים שלנו בפייסבוק >> 

על מה מעיד תו “אפשריבריא” על הלחם?

“אפשריבריא” הוא שמה של התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים. תו “אפשרי בריא” הוא תו סימון ייחודי ללחם, לחמניות ופיתות בריאים יותר. על התו נכתב “מוצר זה עומד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה יותר”, והוא מופיע על מוצרים ספציפיים של מאפיות, יצרנים ורשתות שהמוצרים שלהם עומדים בתנאים הבאים:

• לפחות 80% מהקמחים במוצר הם מדגנים מלאים
• תכולת הנתרן המרבית בלחם היא 400 מ”ג ל-100 גרם מוצר
• הערך הקלורי המרבי הוא 250 קק”ל ל-100 גרם מוצר.

אם אתם מתלבטים בין כמה לחמים, הצעד הראשון בבחירת לחם הוא לחפש את התו הזה.

אגב, מעבר לנושא הקמח המלא שיש עליו דגש נרחב, ניתן לראות שגם נושא הנתרן (מלח) בלחם הוא נושא משמעותי.

במשרד הבריאות מציינים כי חלק ניכר מהנתרן שאנחנו צורכים מגיע דרך לחם, ולכן הוחלט לקדם את נושא תו “אפשריבריא” דווקא בקטגוריית הלחם, מתוך הבנה שצריכה נכונה של לחם תביא באופן אוטומטי גם להפחתת צריכת יתר של נתרן.

תו אפשריבריא מופיע על יותר מ-100 מוצרים (לחמים, לחמניות ופיתות) של יצרנים גדולים, בינוניים וקטנים, רשתות בתי קפה ומרכולים, המהווים כ-40% מהקטגוריה – כך שלא קשה למצוא אותו ולהעדיף את המוצרים הללו על פני לחמים שאין להם תו.

הורים יכולים גם לדרוש מהצהרונים להעדיף את הלחמים הללו. מדובר בכל המאפיות הגדולות, כמו אנג’ל, דגנית עין הבר, ברמן וכו’, ובמגוון רחב של לחמים ולחמניות.

את הרשימה המלאה אפשר למצוא בקישור לאתר אפשריבריא.

לחם לא בריא עולה 5 ש”ח, לחם בריא – 20 ש”ח

הבעיה היא שאם אתם רוצים כריך לבית ספר שיהיה מלחם בריא – תשלמו עליו הרבה יותר מאשר כריך מלחם לבן. יש מגוון גדול של לחם בריא, אבל אין לחם בריא זול… מומלץ להתעדכן מדי פעם בכתבה השוואת מחירי אוכל בריא שאנחנו מפרסמים כאן בפואנטה.

מדינת ישראל משום מה בוחרת שלא להכניס את הלחם המלא לפיקוח מחירים, והוא יקר וממש לא נגיש לאוכלוסיות רבות.

לחם בפיקוח עולה כ-5 ש”ח, אבל עבור הלחמים הבריאים באמת, אלא שיש להם תו אפשרי בריא, הישראלים יכולים רק לחלום לשלם 5 שקלים.

הם עולים פי שלושה, ויש פערי מחירים גבוהים בין רשתות המזון.

היה לכם מעניין? תהיו נחמדים, פרגנו לנו בלייק כאן למטה. זה קל…