נחשף בייצוגית: הביטוח הלאומי גבה במשך 3 שנים דמי בריאות כפולים מנכים

נחשף בייצוגית: הביטוח הלאומי גבה במשך 3 שנים דמי בריאות כפולים מנכים

הגבייה בוצעה פעם מהפנסיה שלהם ופעם מקצבת הנכות שהם מקבלים, בסכום מצטבר של כ-25 מיליון שקל

הנה עוד דוגמה לתביעה ייצוגית שחשפה עוולה מקוממת ולכן היא בעלת תרומה חשובה לציבור: המוסד לביטוח לאומי גבה במשך שנים דמי ביטוח בריאות כפולים מנכים שמקבלים קצבת נכות – פעם מהפנסיה שלהם ופעם מקצבת הנכות שהם מקבלים. הסכום שגבה הביטוח הלאומי ביתר בלתי נתפס: כ-25 מיליון שקל בשלוש שנים (מ-1.1.2013 עד 29.2.2016). כתוצאה מהתביעה, לא רק שהכספים יושבו ולא רק שהתופעה תיפסק, אלא שהביטוח הלאומי פיתח תוכנה לגביית מס בריאות כדין. אמנם בביטוח הלאומי טענו שממילא תכננו לפתח את התוכנה הזאת, אלא שהשופטת הדס עובדיה לא השתכנעה בכך ואמרה שאילו התביעה לא הייתה מוגשת, גביית היתר הייתה נמשכת.

כתוצאה מהתביעה, בנוסף להשבת הכספים, גילו בביטוח הלאומי כי בכל שנה משולמות למבוטחים קצבאות בסכום הנאמד בכ-40 מיליון שקל מבלי שהם זכאים להן. בנוסף, בעקבות התביעה שולמו לציבור כ-5 מיליון שקל בגין קצבאות.

כל ההתנהלות הזאת הביאה את השופטת לנזוף בביטוח הלאומי: "חוששתני כי גילוי המידע והאופן האגבי בו התגלה לביטוח הלאומי, מצביע לכאורה על התנהלותו הכוללת שתוצאתה עלולה להצטייר כגילוי של אדישות הן ביחס לנטילת כספי הנכים שלא כדין והן בפזרנותו בתשלום כספי הציבור למי שאינו זכאי לכך".

תחילת הפרשה בדצמבר 2012, אז הגישו שני נכים בקשה לייצוגית נגד המוסד (ת"צ 54293-12-14) באמצעות עורכי הדין דוד שוורצבאום וליאור טומשין, ולפיה הביטוח הלאומי גבה דמי בריאות כפולים לא רק מנכים שיצאו לפנסיה אלא גם מנכים עובדים. חלפה כמעט חצי שנה עד שהביטוח הלאומי הודיע כי הוא מפסיק את הגבייה, ועוד חודשיים עד שהודיע כי הוא ישיב את הסכומים שגבה ביתר בשנתיים שקדמו למועד הפסקת הגבייה.

הזמן המשיך לחלוף ורק באפריל 2016 התקבל פסק דין שהביטוח הלאומי ישיב כספים שהוא גבה ביתר מאז ינואר 2013. בנוסף נקבע שבכל שנה, ב-15 ביוני, יבצע הביטוח הלאומי הצלבה של הנתונים לגבי נכים המקבלים קצבת נכות ומשלמים ביטוח בריאות.

בהתייחסותה לתביעה, כתבה השופטת כי הביטוח הלאומי גבה במשך שנים מאוכלוסיית הנכים המוחלשת 100 שקל ביתר מקצבתם, קצבה שהם נזקקים לה למחייתם, ואף לאחר שהוגשה בקשת אישור תובענה ייצוגית בעילה דומה בעניינם של נכי עבודה. בנוסף היא מציינת כי אחד משני התובעים פנה לביטוח הלאומי משנת 2012 ובקשותיו סורבו: "סכומי ההשבה הבלתי מבוטלים לשנים 2013 עד 2016 מצביעים על כי שיטת העבודה שהייתה קיימת בביטוח הלאומי לביצוע העדכונים לעבר באופן רטרואקטיבי לא מנעה את המשך גביית היתר הפסולה".

-מדוע בעצם מוחזרים כספים רק 3 שנים אחורה?

-עו"ד טומשין: כאשר מגישים תביעה ייצוגית נגד גוף ממשלתי והוא מודיע על חדילה, כלומר, מפסיק לגבות – הוא בכלל לא חייב להחזיר רטרואקטיבית. החוק מגן עליו ולמעשה נותן לו פרס. במקרה הזה, מאחר שלביטוח הלאומי לקח זמן לבצע את החדילה וביקשו מאיתנו ארכה, התנינו את הארכה הזאת בהחזר רטרואקטיבי. מי שרוצה לקבל החזר רטרואקטיבי במקרים מסוג זה צריך להגיש תביעה אישית ולא ייצוגית, ואז לדרוש החזר של 7 שנים אחורה".

בסופו של דבר קבעה השופטת כך: "בהתחשב בסכום גביית היתר, בכך שיש עניין לעודד תובענות ייצוגיות ראויות, ובתועלת שהביאה התובענה, אני פוסקת לכל אחד מהמבקשים גמול בסך 20,000 שקל ולבאי כוחם שכר טרחה בסך 500,000 שקל בתוספת מע"מ".

שערוריית האגרה על הייצוגיות
בימים אלה שבהם מבקשת שרת המשפטים איילת שקד להטיל אגרת עתק בגובה 65,000 שקל על הגשת תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי, אי אפשר שלא לתהות מה יעלה בגורלן של תביעות כאלה, שבהן התובעים קיבלו גמול של בסך הכול 20,000 שקל. האם הם היו מעלים בדעתם להגיש את התביעה הייצוגית אילו הייתה אגרה כה גבוהה? קשה להאמין. למעשה, הם אפילו היו מפסידים 40,000 שקל על התביעה – ומדובר בנכים שמתבססים על קצבה של 2,000 שקל בחודש. התוצאה היא שהעוולה הייתה נמשכת והנכים היו ממשיכים לשלם דמי בריאות כפולים למדינת ישראל.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות