חוק הפיקדון: אלה הסיבות שבגללן הוחלט לא להכניס בקבוקי 1.5 ליטר תחת החוק

גם בשנה הקרובה לא יוטל פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר: "יפגע בשכבות החלשות ולא ישיג את המטרה"

זוכרים את חוק הפיקדון? מסיבות פוליטיות ומסחריות, הוחלט בעבר לא להחילו על בקבוקים של 1.5 ליטר ומעלה. הבקבוקים הקטנים התייקרו ב-30 אגורות שאותן הצרכנים יכולים לקבל חזרה, ואילו את הבקבוקים הגדולים החברות צריכות למחזר בעצמן. אלא שהחברות לא עמדו ביעדים, והשר אלקין היה צריך להחליט אם לייקר את הבקבוקים. מה הוחלט?

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

אין צורך להכביר במילים על הנזק האדיר שגורם הפלסטיק לסביבה, ואחת הדרכים לצמצם את הנזק היא כמובן באמצעות מיחזור. כדי לעודד את הצרכנים למחזר בקבוקי משקה מפלסטיק, הוחל כבר לפני שנים חוק הפיקדון – שמייקר כל בקבוק ב-30 אגורות, אשר אותן אמורים לקבל הצרכנים חזרה כשהם ממחזרים את את הבקבוק.

אלא שחוק ה-30 אגורות חל רק על בקבוקי משקה קטנים (עד 1.5 ליטר). בעבר הוחלט להחריג מהחוק את בקבוקי המשקה הגדולים, שמשקלם 1.5 ליטר ומעלה – וזאת בלחץ המפלגות הדתיות ויצרניות המשקאות. המפלגות הדתיות טענו שמשפחות גודלות ייפגעו מהתייקרות הבקבוקים, וכמובן גם היצרניות חששו מפגיעה במכירות שתיגרם מהתייקרות הבקבוקים.

המשמעות היא שמיחזור בקבוקים אלה נעשה במיחזוריות הפזורות ברחבי הארץ באופן וולונטרי על ידי הצרכנים, כשאת המיחזוריות מפזר ומרוקן תאגיד המיחזור אלה –  שהוקם לשם כך על-ידי 4 חברות המשקאות הגדולות בארץ. איסוף בקבוקים מתבצע גם ע"י חברת האיסוף "אסופתא" וגורמים נוספים.

המודעות למיחזור הבקבוקים אמנם גדלה עם הזמן, אבל עדיין – בקבוקים רבים מושלכים לאשפה הכללית. אילו היה תמריץ כספי למחזר גם אותם, ככל הנראה פחות בקבוקי פלסטיק גדולים היו מושלכים לאשפה.

אלא שלמרות שחוק הפיקדון היה אמור לחול על בקבוקי משקה גדולים כבר ב-2016 – הדבר נדחה, ומסתבר שהוא ימשיך להידחות.

היום הציג המשרד להגנת הסביבה את נתוני המיחזור של בקבוקי המשקה, והשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, הכריז כי לאור הנתונים של מיחזור בקבוקי המשקה הקטנים – אין בכוונתו להחיל את חוק הפיקדון על הבקבוקים הגדולים בשנה הקרובה.

מה הסיבה? "קיבלתי את המלצת הגורמים המקצועיים, שאינם רואים צורך בהפעלה של חוק הפיקדון על המכלים הגדולים בשלב זה", אומר השק אלקין. "לצערנו, חוק הפיקדון במתכונתו הנוכחית הוא כר פורה לפעילות שמזוהה עם גורמים עברייניים, כולל מקרים שבהם גופים שונים מייצרים פסולת של מכלים קטנים רק לצורך הפיקדון. במקרה של המכלים הקטנים, רק 18% מהפיקדון מוחזר לציבור וכ-150 מיליון שקל מועברים מהציבור לידיים פרטיות ועלומות.

"הטלת פיקדון על הבקבוקים הגדולים, תגרום להעברה של עוד כ-200 מיליון שקל בשנה מכספי הציבור לגורמים שאינם מקדמים את האינטרס הסביבתי והציבורי. כמו כן הטלת חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים תתרום להעלאת יוקר המחיה, במיוחד למשפחות חלשות".

ההסבר הזה מחזיר אותנו לסיבה המקורית שבגינה מלכתחילה הפרידה מדינה ישראל באופן מלאכותי בין בקבוקים גדולים וקטנים – כאילו לטבע זה משנה האם הפלסטיק מגיע בבקבוק קטן או גדול. החרגת הבקבוקים הגדולים נבעה מלחץ של הסיעות החרדיות, שטענה שהתייקרות הבקבוקים תפגע בשכבות החלשות. כמובן, גם ליצרניות עצמן לא היה עניין בכך – וכך חלפו השנים והתרגלנו למציאות המעוותת שהבקבוקים הגדולים לא כלולים בחוק הפיקדון.

החברות לא עמדו ביעדי האיסוף והמיחזור וייקנסו בכ-50 מיליון שקל

מה בעצם קובע החוק לגבי מכלי משקה גדולים 1.5 ליטר ומעלה? לפי החוק, יצרן ויבואן צריכים בכל שנה לאסוף מכלי משקה גדולים ריקים בשיעור של 55% לפחות מסך מכלי המשקה הגדולים ששיווקו באותה שנה, ולמחזר לפחות 90% ממכלי המשקה שאספו. לדוגמה – אם יצרן מכר 1,000,000 מכלי משקה גדולים, עליו לאסוף 550,000 מכלים ולמחזר 495,000 מכלי משקה.

החל מיום 1.1.2016, במקרה של אי עמידה ביעד איסוף שנתי של 55% מכלל מכלי המשקה הגדולים על ידי כלל היצרנים, השר להגנת הסביבה אמור להכניס את הבקבוקים הגדולים תחת חוק הפיקדון. במקרה שבו מגיעים ליעד איסוף שנתי מצרפי של 47% לפחות, רשאי השר לדחות את מועד התחולה של תחולת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים וכן לקבוע תנאים לתחולת הוראות החוק.

האם זה קרה? ובכן, מן הסתם לא תופעתו לשמוע שלא.

יצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים עמדו רק באופן חלקי ביעדי איסוף הבקבוקים, ולכן המשרד להגנת הסביבה יפעל להטיל עליהם קנס של כ-50 מיליון שקל – אבל כאמור, לא יכניס את הבקבוקים הגדולים תחת החוק.

לפי הנתונים, חברת אל"ה אספה כ-44% מהמכלים הגדולים שנמכרו לשנת 2016 ומיחזרה 30% מהאיסוף שהוכר. סך הכול, כולל הנתונים של חברת אסופתא ונתונים אחרים, נאספו כ-51% מהבקבוקים.

במילים אחרות, כיום מצד אחד אין חוק פיקדון על בקבוקי משקה גדולים, ומצד שני, החברות אמורות למחזר כמויות מסוימות. הן לא עומדות ביעדים אלה, ולמרות זאת המשרד להגנת הסביבה לא מכניס את הבקבוקים הגדולים תחת חוק הפיקדון.

איך מחושבים הקנסות?

כאמור, היצרנים והיבואנים לא עמדו ביעד האיסוף הפרטני של 55%. יצרן ויבואן שלא עמד ביעד האיסוף השנתי של 55%, נדרש לשלם לקרן לשמירת הניקיון סך של 60 אגורות בשל כל מכל משקה גדול שלא אסף בהתאם לאותו יעד.

הקנסות על החברות טרם הוטלו, ובמשרד להגנת הסביבה אומרים כי המשרד יפעל להטלתם.

תגובת תאגיד אל"ה: "נערער על הקנס"

"תאגיד המחזור אל"ה השקיע בשמונה השנים האחרונות למעלה מ 100 מיליון ₪ בחינוך הציבור למחזור וולונטרי של בקבוקים משפחתיים והקמת תשתיות של עשרות אלפי מיחזוריות ברחבי הארץ. זאת, תוך שהוא עומד ביעדים שהוצבו לו ומציג תוצאות יוצאות מהכלל גם בהשוואה למדינות אחרות.
התאגיד פועל בשקיפות מלאה ועומד מאחורי כל הדיווחים שהגיש למשרד להגנת הסביבה מאז הקמתו, בהתאם לנהלים אשר גובשו במהלך השנים עם אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה.
אנו שמחים שהמשרד להגנת הסביבה מצא לנכון להמשיך ולהפעיל את שיטת המיחזור הוולונטרי ונותן לה רוח גבית, אך איננו רואים כל הצדקה להחיל עלינו קנס ועל כך נערער בבית המשפט".

תגובת צלול: "השר אלקין מעל בתפקידו כמגן הסביבה"

תגובת מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול: "השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, מעל בתפקידו כמגן הסביבה בכך שהעדיף את האינטרס של יצרני המשקאות ושל המפלגות הדתיות התומכות באי הרחבת החוק על פני האינטרס של כלל הציבור ושל הסביבה. לדעת צלול זהו יום שחור לסביבה ויום שחור למשרד להגנת הסביבה.
"עמותת צלול דורשת לקבל לידיה ללא דיחוי את הנתונים עליהם הסתמך השר, ובמקביל דורשת לערוך בדיקה מחודשת של הנתונים וזאת כחלק מחשד שאלה הוטו בכוונה מאחר ולא עמדו בתוצאה אותה סימן השר מראש".


דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות