מחירי הירקות והפירות: למה הם כה יקרים ואיך תצמצמו את ההוצאה? - פואנטה

מחירי הירקות והפירות: למה הם כה יקרים ואיך תצמצמו את ההוצאה?

מחירי הירקות והפירות מרתיחים את הישראלים, ולרוב בצדק. בדקנו כמה מפערי התיווך וגם אספנו גם כמה טיפים שבעזרתם תוכלו לאכול את הסלט שלכם בלי להיחנק מהמחיר

למה הפירות והירקות כל כך יקרים? יש מכלול של סיבות, ביניהן הממשלה, שהפקירה את הנושא למרות מחאת הצרכנים והחקלאים בשנים האחרונות. כאן בפואנטה פרסמנו לאחרונה את דוח מבקר המדינה שחשף את הכשלים הרבים. בין היתר, פערי התיווך לא טופלו, חקלאים פרשו מהמקצוע, עלות הגידול עלתה ושטחי הגידול פחתו. אם פעם התגאינו בכך שהפירות והירקות בישראל זולים – היום אנחנו בדיוק במצב הפוך, וק”ג ענבים עולה לצרכן הישראלי יותר מק”ג עוף. למרות שבכל העולם וגם בישראל מנסים להילחם בתופעת ההשמנה והסוכרת, למנוע צריכת מזון מזיק ומשמין ולעודד צריכת ירקות ופירות – בפועל, הרבה יותר זול לקנות חטיפים מאשר פירות.

כאמור, תמונת המצב מורכבת מכמה סיבות ומכמה שחקנים, אבל אין ספק שההזנחה הרשלנית של הממשלה בשנים האחרונות תרמה תרומה משמעותית למצב. דוח מבקר המדינה תיאר באופן מקומם את גרירת הרגליים של משרדי החקלאות והאוצר בבעיית פערי התיווך בין רשתות המזון לבין החקלאים – פערים שבאים על חשבון הצרכנים.

פערי התיווך יכולים להקפיץ את המחיר בעשרות אחוזים. זה לא קורה כל הזמן, לא בכל הרשתות ולא בכל הפירות והירקות, אבל זה קורה לא מעט. נזכיר כי באתר של משרד החקלאות אפשר לראות בכל יום מהו המחיר הסיטונאי של הפירות והירקות, מה שמאפשר להשוות כמה מקבל החקלאי וכמה משלם הצרכן בסופר. הנה כמה דוגמאות שבדקנו ב-6.6.2019:

אפרסק: בכמה מוכר החקלאי ובכמה קונה הצרכן

מחיר סיטונאימגהשופרסלרמי לוי
6-912.9011.909.90

נקטרינה: בכמה מוכר החקלאי ובכמה קונה הצרכן

מחיר סיטונאימגהשופרסלרמי לוי
8-1015.9014.909.90

דובדבן: בכמה מוכר החקלאי ובכמה קונה הצרכן

מחיר סיטונאישופרסליינות ביתן
306041

משמש: בכמה מוכר החקלאי ובכמה קונה הצרכן

מחיר סיטונאישופרסלמגהרמי לוי
1217.9016.9014.90

תפוח עץ סמיט: בכמה מוכר החקלאי ובכמה קונה הצרכן

מחיר סיטונאישופרסלמגהרמי לוי
6-89.909.909.90

אייל יעקבי, שוקבוק: “צריך להגדיל את השקיפות”

כפי שפרסמנו בפואנטה מספר פעמים, לאורך השנים קמו מספר מיזמים שמטרתם לשנות את השיטה כך שהיא תשרת את האינטרסים של החקלאים ושל הצרכנים בעת ובעונה אחת. כך למשל אתר שוקבוק, שמציע לצרכנים פלטפורמה נוחה להזמנת ירקות ופירות, כאשר הם רואים עבור כל ירק או פרי מי החקלאי שממנו הם מזמינים. את הסחורה החקלאי קוטף רק לאחר ההזמנה, וכך נחסך ממנו בלאי משמעותי.

בזמן שבחלק מרשתות השיווק מחירי הנקטרינות היו 15-19 שקל לק”ג, בשוקבוק המחיר היה הרבה יותר נמוך. לדברי אייל יעקבי, מנכ”ל שוקבוק, פערי התיווך הם רק חלק מהגורמים למחירי הירקות והפירות. בעיה אחרת היא הנטייה של חלק מהחקלאים לדרוש מחירים גבוהים כאשר הביקוש גבוה: “החקלאי הוא יחידת רווח, הוא רוצה למקסם את הרווח שלו, ולכן יש תקופות שחקלאי מרגיש שהוא יכול לדרוש סכום גבוה על התוצרת שלו. “אני מוכר נקטרינה באתר ב-12-13 ק”ג לק”ג. נקטרינות קטנות נמכרות ב-11 ק”ג. זה לא קורה במקרה, הסיבה היא שיש חקלאים שחושבים לטווח ארוך”, אומר יעקבי. לדבריו, הביקוש לפירות קיץ כמעט קשיח. בעוד שבועיים בערך, בתחילת יולי, מחירי הענבים למשל יצנחו: “אני כבר מצאתי את עצמי לא קונה פרי מסוים בגלל מחיר גבוה”.

לדברי יעקבי, כדי שמחירי הירקות והפירות יירדו, השיטה צריכה להשתנות מן היסוד: “יש פה אחריות כוללת. זו תמימות לחשוב שאם הממשלה תוריד את מחירי המים ואת עלות העסקת העובדים הזרים – המחירים יירדו. לגדל משמש לא עולה 14 שקל לק”ג, אלא 8-9 שקלים. למה החקלאי לא מבקש 11? כי הוא יכול. הורדת המחירים מצריכה הורדת עלות התשומות, מסחר ישיר והגדלת השקיפות”. במילים אחרות, אם עלויות הגידול עבור החקלאי יירדו מבלי שתהיה יותר שקיפות, המחיר לצרכן הסופי לא יירד.

אז מה יכולים הצרכנים לעשות?

• לא לקנות כמויות גדולות מראש, אלא כמויות קטנות כל כמה ימים. כך אפשר להימנע ממצב שהפירות והירקות מתיישנים.

• לאחסן נכון את הפירות והירקות כדי לשמור על טריותם – למשל, אחסון המלפפונים במקרר בתוך שקית נפרדת נייר סופג שסופח את הלחות מאריכה משמעותית את חיי המלפפונים.

• לקנות עד כמה שאפשר ישירות מהחקלאים (לא תמיד זה זול יותר, אבל לטווח ארוך זה יוצר תמיכה בחקלאים שמאפשרת להם להשתחרר מהתלות ברשתות המזון)

לקנות מאתרים עצמאיים, שמספקים תחרות לרשתות המזון הגדולות, כמו אתר שוקבוק. אמנם לא תמיד כל קנייה כזאת יוצאת זולה יותר, אבל האפקט המצטבר הוא יצירת תחרות לרשתות השיווק, הגדלת העצמאות והרווח של החקלאים והגדלת כוחם מול הרשתות.

לא לקנות כמויות גדולות מדי: המחקר האחרון של לקט ישראל, אשר פורסם בהרחבה כאן בפואנטה, גילה שחלק ניכר מהמזון שנזרק ע”י משפחה ישראלית הוא ירקות ופירות.

להימנע מקניית פירות וירקות יקרים: בעבר צרכנים היו רגילים לקנות פירות רק בעונה שלהם. לא היו ענבים כל השנה, וחלק מההנאה בקיץ היה לאכול את אותם פרות שחיכינו להם. גם כעת, יש פירות שנמכרים לפני תחילת העונה – לעתים מייבוא – במחיר גבוה.

פואנטה





תגובות: 0

נגישות