הצלת מזון היא גם הצלה של הכסף שלכם, אז תפסיקו לזרוק אוכל
הצלת מזון

קבלו מאיתנו טיפ שיחסוך לכם 300 שקל בחודש

אתם עובדים קשה בשביל הכסף שלכם, אז למה אתם זורקים אותו לפח? הגיע הזמן שתפסיקו לזרוק אוכל. היכנסו לכתבה בפואנטה




תודו בזה. בסוף כל שבוע אתם פותחים את המקרר וזורקים. זורקים ירקות, זורקים פירות, זורקים גבינות, זורקים את האוכל שבישלתם ונשאר בסירים… למעשה, בכל חודש אתם זורקים לפח כמעט 300 שקל בחודש. לא חבל על הכסף? כשאנחנו מדברים על הצלת מזון ועל בזבוז מזון, אנחנו כמובן מדברים על בעיה כלל ארצית וכלל עולמית עם השלכות כלכליות אדירות, אבל בואו נסתכל רגע עליכם ולא על כל העולם.

ההוצאה החודשית על צריכה ביתית של מזון בישראל מהווה את אחד המרכיבים המרכזיים בסל ההוצאות המשפחתי (כ-17%), ועומדת בממוצע על 2000 ₪ לחודש למשק בית. אבל חלק מהכסף הזה, שאתם עובדים כל כך קשה בשבילו, מוצא את עצמו בפח. משק בית ממוצע בישראל זורק לפח כ-275 ₪ בחודש, כ-3,300 ₪ בשנה, שהם כ-13% מההוצאה של משקי הבית על מזון (שווה ערך לצריכת מזון ממוצעת בחודש וחצי).

הצלת מזון ובזבוז מזון – זה (גם) בידיים שלכם

בכל שנה מפרסם ארגון לקט ישראל דוח על בזבוז מזון, בשיתוף BDO. לקט ישראל מתמקד במשימה החשובה כל כך של הצלת מזון בישראל, ולמרות ההצלחה האדירה שלו בהעלאת הנושא למודעות, המצב בישראל עדיין חמור. השנה מתפרסם דוח הצלת המזון של לקט ישראל בשיתוף BDO ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה. מדובר בבשורה מצוינת, משום שברגע שהמשרד להגנת הסביבה נכנס לתמונה באופן רשמי, ייתכן שהנושא יקבל דחיפה ממשלתית משמעותית.

אז מהם הגורמים העיקריים לאובדן של מזון?

הישראלים אוהבים לבשל, ואין ספק שתוכניות האוכל הרבות בטלוויזיה הפכו עבור רבים את האוכל ואת הכנתו לסוג של תחביב. בנוסף, מדובר לעתים קרובות במשפחות יחסית גדולות שבהן מכינים כמויות גדולות של אוכל בסוף השבוע, ולא את כולו אוכלים. הנה כמה מהסיבות שמציג המשרד להגנת הסביבה:

הכנת כמות עודפת

הכנת מזון מעבר לצרכים, לרוב עודף מזון שבושל או הוכן ולא נצרך, לעיתים בשל קניית יתר של מזון.

מזון פג תוקף

מזון שפג תוקפו טרם נצרך במלואו. יש לציין כי מזון שאבד מכיוון שפג תוקפו קשור לקניית יתר של מזון. הרצון במגוון סוגי המזון יחד עם אי וודאות בהיקפי הצריכה במשק הבית יוצרים מצב שבו תוקפו של חלק מהמזון שנרכש פג לפני שנצרך.

מזון שנפגם

מדובר במזון שמושלך לאחר שהתקלקל בשל אחסון לקוי, בישול לקוי או טעויות אנוש.

קניית יתר

גורמים נוספים לאובדן המזון בצריכה הביתית הינם הכנה או בישול לקוי וקניית יתר.

זה עולה לכם הרבה יותר ממה שנדמה

נכון, מדובר לכאורה ב-275 ש"ח שאתם זורקים לפח בכל חודש, אבל למעשה הצלת מזון הייתה חוסכת לכם ולמדינה הרבה יותר כסף.

צריך להביא בחשבון את כל הכסף שמושקע בגידול המזון הזה, באריזה שלו, בשינוע שלו ובאחסון שלו בדרך לחנות, ולאחר מכן את כל הכסף שמושקע בפינוי האשפה. הכסף הזה גם מתגלגל אלינו, הצרכנים. כך למשל, הארנונה שלנו מתייקרת בשל הצורך לממן את פינוי האשפה וכן הלאה.

בישראל שבה ההוצאה על מזון גבוהה יחסית, אובדן מזון מהווה אחד מהמרכיבים בבעיית יוקר המחייה. ההשפעה של אובדן מזון על יוקר המחייה כוללת הוצאה עודפת על מזון וכן השפעת האובדן על התייקרות המזון. ההשפעה הכוללת על יוקר המחייה הינה תוספת של 6,575 ₪ לעלות של הצריכה הביתית.

האם הדרך להצלת מזון עוברת דרך הכיס שלנו והעלאת מסים?

כמובן, להצלת מזון יש חשיבות עצומה גם נוכח חוסר הביטחון התזונתי שממנו סובלים אנשים רבים בארץ ובעולם.

לכן, במדינות שונות נוקטים שיטות מגוונות כדי לצמצם בזבוז מזון ולעודד הצלת מזון.

אחת הדרכים לצמצום הפסולת הביתית יכולה להתבצע על ידי מיסוי, במספר מדינות נהוגה שיטת Pay as you Throw (שלם כפי שתזרוק). שיטה זו פועלת ברמה המקומית במדינות בארה"ב, אוסטריה, גרמניה, ספרד, יפן וקנדה. בשיטה זו משק הבית משלם לרשות המקומית או לגורם איסוף הפסולת, כתלות בכמות הפסולת הלא ממוינת אותה הוא זורק. שיטת "שלם כפי שתזרוק" מעודדת הן מחזור והן הקטנת פסולת המזון הנזרקת המהווה חלק משמעותי ממשקל הפסולת הביתי.

ייתכן שכאן בישראל, רק אם נשלם על האוכל שאנחנו זרוקים באופן ישיר כתלות של משקל האשפה שלנו, נזרוק פחות אוכל.

המחיר הסביבתי – מפח הזבל במטבח עד משבר האקלים

לנושא של הצלת מזון יש חשיבות עצומה לא רק כלכלית ולא רק חברתית, אלא גם סביבתית. ייצור המזון גוזל משאבים רבים, ניצול של משאבי טבע ובירוא יערות. אך ההשפעה הסביבתית של אובדן מזון אינה נובעת רק מייצור עודף של מזון, אלא גם כתוצאה מהתמודדות עם פסולת המזון לאחר שנזרק, שכן, עיקר פסולת המזון מועברת להטמנה במטמנות.

הטמנת הפסולת גורמת לשינויי אקלים בשל פליטת גז מתאן כתוצאה מפירוק הפסולת האורגנית, וכן מביאה לפגיעה בקרקעות. כשליש מהרכב הפסולת הביתית הינו פסולת אורגנית שמקורה במזון.

חקיקה בעולם ובארץ

בישראל, הנושא של הצלת מזון לא מספיק מדובר ולא מספיק מטופל. קיים אובדן מזון עצום בבסיסי צה"ל, בבתי חולים ובעיקר באולמות ובגני אירועים. כל אלה חייבים לשנות את התפיסה לגבי המזון שנזרק בהם. השינוי הזה צריך לבוא כתוצא מהעלאת המודעות, וגם כתוצאה מחקיקה – כפי שקורה במדינות אחרות.

הצלת מזון בישראל חשובה במידה רבה יותר מאשר במקומות אחרים בעולם בשם העובדה שההוצאה על מזון כאן גבוהה, ואילו המצב הכלכלי של אזרחים רבים קשה. למעשה, למרבה הבושה, ישראל מככבת בראש רשימת העוני בדוח של ה-OECD לשנת 2019.

ומה אנחנו עושים בנדון? ממש ממש לא מספיק. יש לנו הרבה מה ללמוד ממה שקורה בעולם.

כך למשל, במרץ 2017 הציב הפרלמנט האירופאי יעד וולונטרי להפחתת אובדן מזון באיחוד האירופאי ב-30% עד 2025 ו-50% עד שנת 2030. בהתאם לכך, מדינות רבות התחייבו לעמידה ביעד זה, ביניהן ספרד, איטליה, יוון, צרפת, בלגיה, גרמניה, הונגריה, פולין, שבדיה, אנגליה. לשם כך יש מדינות רבות בעולם שקבעו בחקיקה יעדים שרשתות מזון ומוסדות חייהים לעמוד בהם. בישראל, יש מקום לפעילות חקיקתית שתאלץ את "בזבזי המזון" הגדולים להפסיק לזרוק ולהתחיל להתמקד בהצלת מזון.

בשורה התחתונה, כמחצית מסך המזון האבוד הוא בר הצלה. לא הכול תלוי בנו, יש אובדן מזון עצום גם בדרך אלינו, למשל בשלב ייצור המזון או בשלב האחסון שלו בשווקים, אבל בסופו של דבר, גם לנו הצרכנים יש חלק גדול בהפסקת בזבוז מזון ובהצלת מזון, וזה כרוך בשינוי התנהגותי שממש לא מסובך לעשות.

 

היה לכם מעניין? איזה יופי, שתפו חברים בוואטס-אפ ואל תשכחו לפרגן לנו בלייק כאן למטה, זה קל!

קראו עוד חדשות צרכנות באתר פואנטה



מעוניינים לפרסם בפואנטה?

השאירו פרטים וקבלו דרך קיצור ללקוחות שלכם!



     

    דפנה הראל כפיר
    דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
    תגובות: 0

    נגישות