חשש מחרם צרכנים על יקבי ברקן? תגובת החברה: "אנחנו לא מפלים יוצאי אתיופיה"

חשש מחרם צרכנים על יקבי ברקן? תגובת החברה: “אנחנו לא מפלים יוצאי אתיופיה”

האם העובדה שעובדים יוצאי אתיופיה הוגדרו כ”לא מספיק יהודים” ביקבי ברקן ולכן הופלו בצורה מזעזעת וסולקו מקו הייצור, תגרום לחרם צרכנים על יקבי ברקן? חברת טמפו, בעלת המותג, ספגה היום ביקורת ציבורית עזה ומגיבה: “אחננו כפופים להנחיות כשרות שלא תלויות בנו”

האם חשיפת האפליה נגד העובדים יוצאי אתיופיה תביא לחרם צרכנים נגד יקבי ברקן?

אתמול קיבלנו תזכורת מרתיחה לכך שאין גבול לגזענות ולאפליה בישראל, בכל פעם כלפי מגזר אחר, ובמקרים רבים נגד יוצאי אתיופיה שסובלים לא רק בבואם להתקבל לעבודה, אלא גם בעבודה עצמה.

במהדורת החדשות של “כאן” חשף הכתב אוריה אלקיים כי במפעל היינות של יקב ברקן בקיבוץ חולדה הושפלו כמה עובדים יוצאי אתיופיה בצורה מזעזעת ואף הועברו מתפקידם על מנת שלא יבואו במגע עם היין – משום ש”הם לא מספיק יהודים”.

כך למשל, סיפר אחד העובדים כי לאחר שנגע ביין, המשגיח רץ, לקח ממנו את היין וניפץ אותו מול הפנים שלו.

המנהלים טענו שהסיבה היא הלכתית ונובעת מדרישת גוף הכשרות בד”ץ “העדה החרדית” המפקח על המפעל, וזאת כי המשגיחים מסמנים את יוצאי אתיופיה כלא-יהודים, וככאלה הם אוסרים הלכתית לשתייה כל יין שנגעו בו.

כתוצאה מהכתבה פורסמו תגובות נזעמות, וצרכנים רבים אמרו שיפתחו בחרם צרכנים נגד יינות ברקן.

יינות ברקן הוא אחד המותגים שנמצאים בבעלות חברת טמפו, ולפני זמן קצר פרסם מנכ”ל טמפו, ז’ק בר, תגובה ארוכה במכתב שנשלח לעובדים. במכתב אומר בר כי כותרת הכתבה והמשמעות הקשה שנובעת ממנה הינן שקריות וחסרות כל אחיזה במציאות.

לדבריו, יקב ברקן כפוף לדרישות רגולטוריות שונות, בין היתר, של גורמי הכשרות, המספקים ליקב את חותמת הכשרות. מעמד זה של מתן חותמת כשרות מקנה לגורם הרלבנטי סמכות לפקח על זהות העובדים, המועסקים בנקודות רגישות (מבחינה דתית) בתהליך הייצור של היין. “על פי הסטנדרטים הנהוגים על ידי גורמי הכשרות השונים, פסולים מרבית עובדי הקבוצה, ובכלל זה כל חברי ההנהלה הבכירה של הקבוצה, מנכ”ל ברקן וצוות ההנהלה שלו ועוד רבים וטובים מעובדי החברה ומנהליה, מלעבוד באותן נקודות רגישות בתהליך הייצור של היין”, נכתב בתגובה.

“האמור נכון לגבי כל היקבים המייצרים יין כשר במדינת ישראל ואינו ייחודי ליקב ברקן. אין בין היעדר הכשירות הדתית ובין מוצאם של אלו שדינם פסלות כאמור על ידי גורמי הכשרות, דבר וחצי דבר. לא לנו להסביר מדוע כשר או מדוע פסול מאן דהוא על ידי גורמי הכשרות ואת השאלות בעניין זה ראוי היה להפנות לאותם גורמים ולא למנהלי היקב”.

עוד לדבריו,  שום עובד לא פוטר ו/או הודח מתפקידו בברקן, ושלושת העובדים שטמפו נדרשה להחליפם בעובדים אחרים באותן נקודות ספציפיות על קו הייצור של היין, עדיין מועסקים על ידי היקב, בנקודות אחרות בתהליך הייצור, תנאי העסקתם לא נפגעו ולא נגרם להם כל נזק.

בר אף מדגיש כי בטמפו מועסקים כ-100 מנהלים ועובדים יוצאי העדה האתיופית: “במקביל אימצה טמפו לפני מספר שנים את שכונת חפציבה בעיר נתניה, העיר בה ממוקמים מפעלה של החברה והמרכז הלוגיסטי שלה. בימים אלו מעניקה טמפו חסות לפסטיבל  “קרמילה” – פסטיבל מוזיקה גדול של אומנים אתיופים, אשר מופק על ידי יזמים צעירים בני העדה האתיופית, יוצאי חפציבה.

“בנסיבות המתוארות אנו כואבים וזועמים לנוכח יחוס כלשהו של יחס גזעני לקבוצת טמפו או לאיזו מחברות הקבוצה, כלפי עובדיהן – יוצאי העדה האתיופית”.

כעת נותר לראות אם תגובה זו תצליח להביא לרגיעה בגובה הלהבות ותשכנע את הצרכנים הזועמים.


תגובות: 0
נגישות