חברת החשמל, בזק וחברות הגז לא רוצות לגלות לנו על מה הן גובות "דמי שימוש קבועים". בקרוב הן יהיו חייבות - פואנטה
צילום: דפנה הראל כפיר

חברת החשמל, בזק וחברות הגז לא רוצות לגלות לנו על מה הן גובות “דמי שימוש קבועים”. בקרוב הן יהיו חייבות

לפי הצעת החוק של ח”כ איתן כבל, חברות שיסתירו מהצרכנים את המידע – ייקנסו. מה טענה חברת בזק להגנתה?

מכירים את הסעיף הלא מוסבר ששמו “דמי שימוש” בחשבונות שכולנו מקבלים מדי חודש-חודשיים?

איש מאיתנו אינו יודע על מה בעצם אנחנו משלמים תחת הסעיף הזה, ומאחר שלעתים קרובות מדובר בשקלים בודדים בחודש הרי שהם חולפים מתחת לרדאר של הצרכנים, תוך שהם מכניסים לחברות מיליוני ומיליארדי שקלים?

הכוונה בעיקר לחברת החשמל, חברות הגז, בזק ותאגידי המים.

איזו לגיטימציה יש לחברה לגבות דמי שימוש על שירות שאנחנו משלמים עליו בכל מקרה? חברות הגז, למשל, גובות מהצרכן תשלום בעבור צריכת הגז ותשלום נוסף תחת הכותרת “דמי שימוש קבועים”.

יו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ איתן כבל (המחנה הציוני), מקדם בחודשים האחרונים הצעת חוק שתחייב את החברות להיות שקופות, ונחשו מה? חברת החשמל, רשות המים חברות הגז ובזק מתנגדות בתוקף.

כבל השיב כי “תשלום קבוע הוא לא איזה סוד צבאי או הנוסחה של קוקה קולה. לא יכול להיות שצרכן לא ידע על מה הוא משלם, אם אתם לא יודעים להסביר לי את התשלום הקבוע אז תבטלו אותו. לא ביקשנו שתחזירו כסף לצרכן, בסך הכל ביקשנו הסבר”.

אחד הטיעונים שניסתה חבאת בזק להציג היה על גבול המגוחך. נציגת בזק, איילת כהן מעגן, אמרה כי בזק נמצאת בתחרות ולא יכולה לפרט את מרכיבי התשלום הקבוע, שממילא נבדקו ואושרו על ידי הרגולטור. לדבריה, “זה כמו שבעיתון אי אפשר לתמחר עלות של כל עמוד בנפרד”.

היו”ר כבל זעם על כך והזכיר “כי כל הצעת החוק הזו נולדה בגלל בזק, שגבתה ממש עד לאחרונה, בתוך אותו “תשלום קבוע”, תשלום עבור מכשירי הזמיר והעפרוני שיצאו משימוש לפני שנים: “כבר לפני שלוש שנים החברה התחייבה להוריד את זה, אבל הפסיקה את הגבייה רק לפני מספר חודשים ובמשך שנים לקחה על זה מיליונים”, אמר כבל.

בשורה התחתונה, למרות הטיעונים (החלשים, יש לומר) של נציגי החברות, כבל היה נחוש בדעתו וההצעה עברה לקריאה שנייה ושלישית.

התיקון שאושר קובע כי בעסקה מתמשכת בעל עסק יוכל לגבות “דמי שימוש קבועים” אך ורק אם יפרט בחשבונית את המרכיבים שעבורם נגבה התשלום ואת עלותם. כמו כן נקבע כי ההצעה תיכנס לתוקף 5 חודשים לאחר פרסומה ברשומות, ותחול על חשבונות והודעות תשלום שיופקו מאותו יום ואילך, וחברה שתפר את החוק צפויה לעיצום כספי בסך 22 אלף שקל.

תגובות: 0

נגישות