אין כמעט ישראלי שלא משווה מחירים באתר בוקינג.קום כאשר הוא מעוניין להזמין מלון. המחירים ב-Booking.com נראים בדרך כלל מאוד אטרקטיביים – ואחת הסיבות לכך היא שהמחירים מוצגים ללא מע”מ. זה ככה כבר שנים, וזה נמשך למרות שהוגשה תביעה ייצוגית נגד בוקינג בגין העניין הזה. כעת נראה שעמדה שהציגה היועצת המשפטית לממשלה עשויה לאלץ את BOOKING להציג מחיר כולל מע”מ. הבקשה לייצוגית הוגשה גם נגד חברת בוקינג.קום וגם נגד רשת פתאל. הסיבה להגשת הייצוגית נגד פתאל היא שהרשת משתפת פעולה עם בוקינג.
התביעה הייצוגית נגד בוקינג.קום ופתאל הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו”ד אמיר ישראלי כבר בשנת 2014, ולאחר מכן הוגש תיקון בשנת 2020 (ת”צ 19529-06-14). במסגרת הבקשה נטען כי המחירים שמוצגים באתר ובישומון של חברת booking.com הם ללא מע”מ דבר המהווה הטעייה צרכנית, שכן רק בשלב האחרון של ההזמנה מתווספת הערה המסבירה שעל אזרח ישראל חל חיוב נוסף, שאינו כלול במחיר. בנוסף, נטען כי בתקנון של החברה ישנם תנאים מקפחים שיש לבטלם.
התובעים טוענים שאמנם בוקינג טוענת שהיא חברה לא ישראלית – אך האתר הוא אתר בעברית, המחירים בשקלים והוא מופיע תמיד בראש תוצאות החיפוש של מלונות בישראל, כך שבוקינג לא יכולה להסתתר תחת הטענה שמדובר באתר בינלאומי.
ביחס למלונות פתאל, טענו המבקשים כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם Booking.com; מאפשרת ללקוחותיה להזמין את שירותי המלונאות אותם היא מפעילה דרך אתר המרשתת שלה ומפיקה רווחים מאותן הזמנות והיא ערה למצוקת הלקוחות.
ייצוגית נגד בוקינג.קום – מחירים ללא מע”מ. זו עמדת היועצת המשפטית לממשלה
כעת מתנהל הליך גישור, וכאמור, היועצת המשפטית לממשלה הגישה את עמדתה – והיא נחרצת: “אי הצגת המחיר הכולל לצרכן החל מהשלב הראשוני שבו הצרכן עורך את הבדיקות ומקבל החלטה האם העסקה רלוונטית וכדאית עבורו, מהווה הטעיית צרכנים ומהווה הפרה על הוראות חוק הגנת הצרכן”.
ההסבר מאחורי עמדת היועמ”שית הוא כזה: “חוק הגנת הצרכן קובע כי יש לפרסם ולנקוב במחיר כולל בלבד, לרבות מסים וכל תשלום חובה שהצרכן אינו יכול לוותר עליו במסגרת ההתקשרות”, מציינת היועמ”שית. “הרציונל עליו מבוסס החוק הוא כי “המחיר הכולל” הוא המחיר הסופי שהצרכן ישלם, וכי מחיר זה יהיה מחיר ברור, שאינו מצריך את הצרכן לבצע תחשיבים, אינו מבלבל אותו או עלול להטעותו ומסייע לו להשוות בין ההצעות השונות ולקבל בקלות החלטה מושכלת”.
בעמדה נכתב כי אתר Booking.com פונה באופן ייעודי לצרכנים ישראלים – הפנייה נעשית בשפה העברית לצרכנים ופרסום המחיר הוא במטבע ישראלי. משמעות הדבר היא ש-Booking.com פועלת הלכה למעשה בישראל ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן. ככל שאין באפשרותה לדעת עוד בשלב השיווק אם מדובר בצרכן המחויב תשלום מע”מ, במצב שבו מופעלת פלטפורמה שמכוונת לצרכנים הישראלים, עליה לפרסם ולנקוב במחיר הכולל לעסקה עבור צרכנים אלה, החל משלב זה בהתאם לדין הישראלי.
“מובן של-Booking.com צומחת תועלת מכך שהמחיר מפורסם ללא מע”מ ומכך שהצרכן מגלה עובדה זו רק ברגע האחרון, או לאחר שהשקיע מזמנו בחיפושים אחר העסקה הרלוונטית והמשתלמת עבורו. היא “מושכת” צרכנים רבים להזמין באמצעותה את השירות כי המחיר נחזה להיות זול יותר לעומת אתרים אחרים”, קובעת היועמ”שית.
היועמ”שית: “רשת פתאל מודעת להפרת החוק ע”י בוקינג”
בנוגע לטענותיה של פתאל כי היא אינה שותפה, אינה תומכת ואינה נהנית ממדיניותה של Booking.com להציג את מחירי השירותים ללא מע”מ ומשכך היא אינה צריכה לשאת באחריות, סברה היועצת המשפטית לממשלה כי בהיותה הגורם שמספק את השירות, ולפחות בחלקם של המקרים גובה את הכספים בעד השירותים, ובשים לב לטענה לכך שההפרה הייתה מצויה בידיעתה והיא הנהנית באופן ישיר מההכנסות – ייתכן שיש לה חבות כלפי הצרכנים.
היועצת המשפטית לממשלה עמדה על כך שהקביעה בחוזה של בוקינג, אשר לפיה בוקינג לא כפופה לדין הישראלי אינה הוגנת כלפי הצרכן הישראלי, משום שעליו לשכור לשם כך את שירותיו של מומחה לדין הזר והתנהלות כזו אינה סבירה (בפן הפרקטי ובפן הכלכלי). לדבריה, בוקינג מפנה לדין שאינו נגיש וברור ומטעה את הגולשים להניח שאין להם זכויות לפי הדין המקומי. לגבי תניית מקום השיפוט (תנייה לפי יש לדון בסכסוכים בעניין ההתקשרות רק בחו”ל, מקום בו בחרה Booking.com), הבהירה היועצת המשפטית לממשלה כי זו מקפחת.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה גובשה באמצעות עו״ד מירב ולרשטיין – קניג ושלמה כהן מפרקליטות מחוז ת״א (אזרחי) וגובשה בשיתוף עם המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
