רפורמת הכשרות: סוף למונופול של הרבנות הראשית, בתי העסק והצרכנים ישלמו פחות

בשוק חופשי, מילת המפתח היא כמובן תחרות, וזה מה שעומד מאחורי רפורמת הכשרות. תחרות אמורה להוביל לירידת מחירים באופן טבעי, בניגוד למצב שבו יש מונופול שיכול לקבוע כל מחיר שהוא רוצה. מונופול גם יכול לתת שירות ירוד, שהרי אי אפשר לעבור למתחרים. לרבנות הראשית יש מונופול על הכשרות בישראל, ומשום מה זה נראה לגיטימי ליותר מדי אנשים יותר מדי זמן.

המשמעות של המונופול הזה היא שיצרני המזון, בתי המלון, המסעדות ובתי הקפה תלויים בה כדי לקבל תעודת כשרות.

כעת שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הדתות מתן כהנא מקדמים תכנית לפתיחת שוק הכשרות, כאשר המטרה היא לשפר את השירות, להקל על הנטל הרגולטורי ולהפחית את ההוצאה על מזון, הן בצריכה ביתית והן באכילה בחוץ, בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

לרפורמת הכשרות יש כמובן מתנגדים ותומכים. בראש המתנגדים עומדת כצפוי מועצת הרבנות הראשית, שטוענת שהמשמעות שלה היא "ביטול הכשרות במדינת ישראל, עם פתיחת בזאר של גופים בעלי אינטרסים עסקיים שיעניקו כשרות, ומתן אפשרות לכל מאכער להעניק כשרות כשהתוצאה היא אחת: הרס וחורבן הכשרות". לצד הרבנות הראשית ניצבים הפוליטיקאים החרדים מש"ס ומיהדות התורה.

מן העבר השני, יש תומכים רבים, ביניהם איגוד המסעדות והברים. באיגוד דרשו כבר מזמן להפסיק את הטאבו שיש לרבנות הראשית על המילה "כשר" ולנתק את יחסי העובד-מעביד בין בית העסק לבין משגיח הכשרות. באיגוד מאמינים כי מעבר לעובדה שהמחירים לצרכן יירדו, יהיו גם יותר בתי עסק שירצו להפוך לכשרים ברגע שלא יצטרכו להתמודד עם המונופול של הרבנות הראשית.

נזכיר כי בשנים האחרונות עלו לכותרות כמה וכמה בתי עסק שהודיעו כי הם לא מוכנים יותר לסור למרותה של הרבנות הראשית בשל המחירים הגבוהים שהיא גובה והיחס של משגיחי הכשרות. בנוסף, החלו לפעול גופים שנתנו תעודת כשרות אלטרנטיבית, כמו ארגון "השגחה פרטית", אך היא לא הייתה רשמית.

כעת יהיו מספר חלופות וכל עסק יוכל לבחור עם מי לעבוד.

ביטול מונופול הרבנות הראשית על הכשרות – איך זה יעבוד?

כיום הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. במסגרת התכנית, אשר מקודמת בחוק ההסדרים, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, וללא מגבלה.

גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה מהשר לשירותי דת. לאחר קבלת אישור זה, יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ.

הרבנות הראשית תהיה אמונה על קביעת סטנדרטים הלכתיים בסיסיים, אך גופי הכשרות יוכלו להרחיב עליהם. בנוסף, יינתן מענה לגופי כשרות שיבקשו לקבוע סטנדרטים ייחודיים שיוכלו גם לפעול ולתת תעודות הכשר.

מתי יוכלו גופי כשרות פרטיים להתחיל לפעול?

רפורמת הכשרות עתידה להתחיל לפעול בתוך כשנה.

עד להפעלת התכנית באופן מלא, תיקבע הוראת מעבר שתיצור רכיב ראשוני בצעד לקידום התחרות, זאת באמצעות פתיחת אזורי הכשרות לתחרות, כך שכל רב מקומי יהיה רשאי לתת אישור כשרות גם מחוץ לתחום אחריותו.

רפורמת הכשרות: תעודת כשרות מותאמת אישית

סיום המונופול של הרבנות הראשית על מתן תעודת כשרות תאפשר לכל צרכן לצרוך מוצר כשר בהתאם להשקפת עולמו ובמחיר נמוך יותר. מדובר בצרכנים מכלל הזרמים – דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים.

דוגמה לגוף כשרות פרטי: ארגון "השגחה פרטית"

אחד הארגונים שפועלים כבר כמה שנים בתחום הוא ארגון 'השגחה פרטית'. הארגון שם לעצמו למטרה לפתוח את שוק הכשרות בישראל, כך שתהיה חלופה שתעמוד בפני בתי-עסק המעוניינים להגיש אוכל כשר ע"פ ההלכה אך לא מעוניינים לעבוד עם הרבנות הראשית.

הארגון הוקם בשנת 2012 ע"י הרב אהרון ליבוביץ – ראש ישיבת 'סולם יעקב' בירושלים, ופועל בהכוונה הלכתית ובפיקוח בשטח של הרב אורן דובדבני. בתי העסק שמקבלים את התעודה של הארגון כשרים לחלוטין ע"פ ההלכה. התעודה ניתנת רק לאחר שהארגון מוודא שהמטבח והתפריט כשרים. במקביל, הארגון מפעיל רשת של משגיחות ומשגיחי כשרות מוסמכים ושומרי מצוות. כל משגיחי הכשרות מועסקים ישירות ע"י 'השגחה פרטית' – ולא ע"י בית העסק שעליו הם משגיחים.

משרד האוצר מציג שורה של רפורמות

מאז ששר האוצר ליברמן נכנס לתפקידו, הוא הכריז על כמה וכמה רפורמות, ביניהן רפורמת הסבסוד למעונות היום – אשר מתנה את מתן ההנחה על מעונות יום בכך ששני ההורים עובדים. רפורמה זו מעוררת זעם רב בקרב המפלגות החרדיות – שכן עד היום הספיק שאחד משני בני הזוג עובדים, ואילו כעת המשמעות היא שאברכים לא יוכלו יותר לקבל הנחה באופן אוטומטי.

רפורמה נוספת מבורכת היא הטלת מס על כלים חד פעמיים, מה שיביא להתייקרותם פי שניים ויביא להפחתה של כ-40% בצריכה. גם כאן החרדים זועמים בשל הטענה כי הם משתמשים יותר מאוכלוסיות אחרות בכלים חד פעמיים מטעמי כשרות. עם זאת, מחקר של המשרד להגנת הסביבה מראה כי כל המגזרים בישראל משתמשים בכלים חד פעמיים במידה יחסית שווה, וכי השימוש בישראל בכלים המזהמים הללו גדול פי 5 מאשר באירופה.

היה לכם מעניין? תהיו נחמדים, פרגנו לנו בלייק כאן למטה. זה קל…