קדחת מערב הנילוס: 74 חולים, ביניהם 14 קשה. שלושה נפטרו - פואנטה
קדחת מערב הנילוס

קדחת מערב הנילוס: 74 חולים, ביניהם 14 קשה. שלושה נפטרו

מי שחשב שלקראת סוף הקיץ אפשר להתחיל לפתוח חלונות וליהנות מקצת רוח, כדאי שיחשוב שוב. קדחת מערב הנילוס גבתה כבר קורבנות בנפש, ועשרות חולים נדבקו מעקיצות יתושים

בתחילת החודש תפסה העכברת את הכותרות, אבל הסיבה היותר מוחשית לדאגה היא דווקא קדחת מערב הנילוס. כפי שדווח בפואנטה, כבר לפני כשבועיים אותרו יתושים הנגועים בנגיף באזורים רבים בארץ, והמצב לא השתפר אלא החמיר.

נכון להיום, דווחו למשרד הבריאות 74 מקרים של קדחת מערב הנילוס. מתוכם ידוע על 14 מקרים עם תסמינים קשים, שני נפטרים קשישים עם מחלות רקע ואדם נוסף, גבר בן 61 עם סרטן גרורתי קשה, שנשא גם הוא את החיידק ונפטר בבית החולים בילינסון.

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הוציאו הודעה משותפת, שלפיה גם באירופה מדווחים על מקרים רבים של קדחת מערב הנילוס. באיטליה דווחו 183 מקרים וביוון 106 מקרים.

המחלה לא נעצרת באירופה. בארה”ב מדווחים על מקרים של הידבקות במדינות רבות, כשהבולטות בהן הן מיסיסיפי ולואיזיאנה.

במשרד הבריאות מנסים שלא לזרוע פניקה ומציינים שאם מתפתחת מחלה, היא קלה ומתבטאת בחום ובכאבי ראש ושרירים. במקצת מהחולים המחלה עלולה להסתבך. אלא שהסיבוכים עלולים להיות קשים ועלולים להסתיים במוות או בנכות.

לכן, מאחר שלא קיים חיסון לבני אדם, מניעת מפגעי יתושים היא הדרך העיקרית לשבור את מעגל העברת המחלה לאדם.

ומה כן עושים?

אין הרבה מה לעשות, למעט התגוננות מפני יתושים באמצעים המוכרים לנו: שימוש בתכשירים דוחי יתושים, ייבוש אזורים רטובים (אפילו צלחת קטנה מתחת לעציץ או פקק של בקבוק), התקנת רשתות וכיוצא באלו. גם אם נדמה לכם שאין שום מקור מים עומדים בבית, במרפסת, בגינה או על הגג, מומלץ לשוב ולבדוק זאת, וכן לדאוג שגם השכנים יעשו זאת.

אגב, גם בארצות הברית, ההנחיות שניתנות לציבור דומות.

כאמור, תחלואה בקדחת מערב הנילוס נגרמת על ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות ומועבר לאדם באמצעות עקיצת יתושים (יתושי Culex ויתושי הנמר האסייתי).

בארץ, מי שבעיקר אמור לטפל במפגעי היתושים הן הרשויות המקומיות. בין המועצות והאזורים שבהם נמצאו יתושים נגועים בשבועות האחרונים: מועצה אזורית עמק המעיינות, מועצה אזורית גזר, מועצה אזורית מגילות, מועצה אזורית מטה יהודה, מועצה אזורית מנשה, מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית אלונה, מועצה אזורית גוש עציון, מועצה אזורית הגלבוע, מזכרת בתיה, קיסריה, פרדס חנה-כרכור ורשויות נוספות.

המשרד להגנת הסביבה הוציא לרשויות המקומיות בכל הארץ התראות, ואמור לפקח עליהן שהן יטפלו בנושא. ההנחיות לרשויות כוללות ניטור הסביבה ובמידת הצורך, ועל פי הממצאים, טיפול במקום דגירת היתושים, כולל הדברה.

כיצד מנטרים את הנגיף?

בישראל מופעל מערך בין-משרדי לאיתור נגיף קדחת מערב הנילוס על ידי ניטור הנגיף ביתושים: איסוף היתושים בשדה נעשה על ידי המשרד להגנת הסביבה וזיהוי היתושים ובדיקות הנגיף נעשים במעבדות משרד הבריאות.

באזורים שבהם התגלה נגיף קדחת מערב הנילוס בדגימות שביצע המשרד להגנת הסביבה, מתקיים פיקוח מוגבר בשיתוף רשות הטבע והגנים כדי להפחית ככל האפשר את סיכוי העברת הנגיף לאדם ושמירה על בריאות הציבור.

התפרצויות של המחלה בארץ דווחו בשנות החמישים ובשנות השמונים בחיילים בנגב. ההתפרצות הגדולה האחרונה הייתה בשנת 2000, בשנה זו דווח על יותר מ-400 מקרי תחלואה מהם כ-30 הסתיימו במוות בכל הארץ. בעשור האחרון בכל שנה מדווחים כמה עשרות מקרים, מהם מקרים בודדים מסתיימים במוות. בעקבות ההתפרצות של שנת 2000 הוקם במשרד להגנת הסביבה מערך ניטור יתושים ארצי.

בין הסיבות להתפרצות: שינויי האקלים

כאמור, מדובר בבעיה כלל עולמית, וגם באירופה יש תחלואה מוגברת השנה. מה שתורם לכך הם שינויי האקלים ותנאי מזג אוויר קיצוני – כמו בצורות ושיטפונות, אשר מפרים את שיווי המשקל בטבע.

התוצאה היא התגברות קצב הריבוי של מזיקים, וביניהם יתושים ופרוקי רגליים המשמשים להעברת מחלות. עם המחלות המושפעות משינויי אקלים נמנות קדחת מערב הנילוס, מלריה, לישמניאזיס, קדחת דנגי ועוד.

לפרטים נוספים:

https://www.health.gov.il/Subjects/disease/WNF/Pages/protection.aspx

http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/PestControl/Pests/Mosquitos/Pages/WestNileVirus.aspx

 

תגובות: 0

נגישות