השקל מתחזק, חלק מהחברות (כמו שטראוס) נהנות מרווחי שיא – ובכל זאת הצרכנים הישראלים משלמים יותר על הקניות בסופר, וצפויים לשלם עוד יותר. בחודשים האחרונים אנחנו שומעים על עוד ועוד חברות שרוכבות על הגל ומייקרות מחירים של מוצרי צריכה, חלקם מוצרי צריכה בסיסיים. חלק מהחברות שמעלות מחירים הן היצרניות הישראליות החזקות במשק, כמו תנובה, שטראוס, אסם וסנו, וחלקן הן יבואניות, כמו דיפלומט ושסטוביץ. לכן, באופן די חריג, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביאי פנו במכתב חריף אל שורה של יצרניות ויבואניות מוצרי צריכה, בדרישה לעצור את עליית המחירים. במכתבם ציינו השרים כי עד שנת 2021, השקל התחזק משמעותית אל מול מטבעות אחרים בעולם, וזאת בסביבה אינפלציונית נמוכה: “משמעות הדבר היא שמוצרים שיובאו על ידי החברות לישראל הוזלו משמעותית עבורן – מבלי שהפחיתו את המחיר לצרכן הישראלי בהתאמה, והוא נותר מהגבוהים בעולם למוצרים אלו”.
התייקרות המחירים – ליברמן וברביבאי במסר משותף חריג
המכתבים נשלחו אל שטראוס, ליימן שלייסל, שסטוביץ’, אסם, דיפלומט, סנו וריסטרטו – אשר הכריזו כולן על העלאת מחירים. כך למשל, ממש לאחרונה הודיעה דיפלומט שתעלה את מחיריה בעד 16% החל מ-1 במרץ 2022. דיפלומטי היא היבואנית של ג’ילט, היינץ, אבקת הכביסה טייד, פמפרס, טונה סטארקיסט ועוד.
מטרת המכתבים לעצור את עליית המחירים, כאשר הניסוח בחלקו קבוע ואחיד לכל החברות, ובחלקו אחר נקודתי ומותאם לכל חברה בנפרד.
כך למשל, במכתב אל אסם, ליברמן וברביבאי מציינים שחברת נסטלה העלתה מחירים בשיעור נמוך יותר מהעלייה שאסם מתכננת בישראל.

במכתבם של ליברמן וברביבאי לשטראוס, הם מציינים במפורש את הרווחים הגבוהים של החברה בשנת 2021 ומתייחסים לדיווידנד הגבוה שהיא חילקה – הכי גבוה בעשור האחרון.

הדרישה להימנע מעליית מחירים מלווה בהבהרה שמן החברות הללו מצופה לתת כתף למאמץ שעושה המדינה להקל על האזרחים לאור התקופה. “מהחברות מצופה לנהוג באחריות לאומית בתקופה מאתגרת זו ובהתחשב במצבן הכלכלי וברווחיהן”, נכתב במכתב.
ליברמן וברביבאי מוסיפים כך: “הכרזתכם על העלאת מחירים בעת הזו היא צינית ופוגעת באזרחי המדינה”. לדבריהם, הם ימשיכו לעקוב אחר המחירים לצרכן הישראלי, ובמסגרת זו לא יהססו לנקוט בצעדים הנדרשים להבטחת כלכלה תחרותית והוגנת”.
מהם אותם צעדים? השרים לא פירטו, ולא ברור באילו צעדים מדובר, שכן בסופו של דבר, מדובר בחברות מסחריות שעבור רוב המוצרים הן אפילו לא מוגדרות מונופול. עם זאת, יש להניח שבשני המשרדים כבר בחנו את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותם.