סוף סוף: מיחזור בקבוקים גדולים תמורת תשלום. חוק הפיקדון יורחב
מיחזור בקבוקים גדולים

סוף סוף: מיחזור בקבוקים גדולים תמורת תשלום. חוק הפיקדון יורחב

באיחור של 20 שנה, מיחזור בקבוקים גדולים ייכלל בחוק הפיקדון. הבקבוק יתייקר, אך הצרכן יקבל את הכסף אם יחזיר אותו. איך זה יעבוד? חדשות הסביבה בפואנטה




אם אתם מתעצלים ללכת לכלובי המיחזור וזורקים לפח בקבוקי שתייה גדולים – בקרוב תוכלו סוף סוף לקבל החזר כספי על כל בקבוק, ותצטרפו גם אתם למעגל הממחזרים. חוק הפיקדון יורחב בעוד שנה גם לבקבוקי שתייה גדולים, והמשמעות היא שהצרכנים ישלמו יותר על כל בקבוק – אך יוכלו לקבל את הפיקדון חזרה בעת החזרת הבקבוק למיחזור. מיחזור הבקבוקים הגדולים יתבצע באמצעות מכונות אוטומטיות שאליהן אפשר יהיה להכניס את הבקבוקים ולקבל בתמורה כסף. מכונות אלה יוצבו ברשתות השיווק ובנקודות איסוף מרכזיות, ובמקביל יסולקו כלובי המיחזור מהרחובות.

את ההחלטה להרחיב את חוק הפיקדון קיבלה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, למרות לחצים עזים שהופעלו עליה מטעם יצרני המשקאות – שלא רצו לייקר את הבקבוקים מחשש שזה יפגע במכירותיהם. לאורך השנים הופעלו לחצים דומים גם ע"י המפלגות החרדיות, שטענו שהתייקרות הבקבוקים תפגע בשכבות החלשות. מי שכיהן לפני גמליאל כשר להגנת הסביבה היה זאב אלקין (ליכוד) – שנכנע שנה אחרי שנה ללחץ המסחרי והפוליטי, למרות שתפקידו הוא להגן על הסביבה. כעת השרה גמליאל נוקטת את הצעד המתבקש – אשר כמובן מתבצע בכל העולם, ומרחיבה את חוק המיחזור גם לבקבוקים גדולים.

פואנטה

מיחזור בקבוקים גדולים – כל הפרטים

ההחלטה על הרחבת חוק הפיקדון אמנם התקבלה היום, אך היא תיושם רק בעוד שנה. השרה תגיש צו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כדי לאפשר למשק תקופת היערכות של שנה להחלת הפיקדון – תקופת היערכות ארוכה יותר מזו שקובע החוק (60 יום).

כאמור, לאחר השלמת המהלך והחלת חוק הפיקדון, כלובי הבקבוקים (ה"מיחזוריות") ייעלמו מהרחובות, ויוחלפו במכונות איסוף והחזרת פיקדון אוטומטיות, שיוצבו בסופרמרקטים ובנקודות איסוף מרכזיות.

האם הצרכנים ישלמו יותר?

מבחינת הצרכנים, חשוב להבין שהבקבוק אמנם יהיה יקר יותר, אך במידה שהם יחזירו אותו, ההתייקרות הזאת מתבטלת.  לכן, תהיה לצרכנים מוטיבציה להחזיר את הבקבוקים ולא לזרוק אותם לפח – בדיוק כמו בקבוקי משקה קטנים או בקבוקי זכוכית.

על-פי אומדן כלכלי עדכני שערך עבור המשרד להגנת הסביבה פרופ' דורון לביא, מומחה לכלכלת סביבה, החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים תניב חיסכון לציבור הצרכנים בסך של כ-56 מיליון שקל בשנה, כתוצאה מספיגת חלק מעלות הפיקדון על-ידי היצרנים והיבואנים. כלומר, חלק מסכום הפיקדון יוטמע במחיר הבקבוק, בעוד שכל צרכן ממחזר יקבל את מלוא החזר הפיקדון.

במשרד להגנת הסביבה מצביעים על מרוויחים פוטנציאליים נוספים מהמהלך: "כפי שקרה עם הבקבוקים הקטנים, אנו מניחים כי בתי ספר, גני ילדים ועמותות שונות המקדמות מיחזור בתחומן, ירוויחו לא פחות מ-8 מיליון שקל נוספים".

סילוק המיחזוריות – סביבה נקייה יותר

יתרון נוסף שגלום בהרחבת חוק הפיקדון הוא סילוק כלובי המיחזור (המיחזוריות) מהמרחב הציבורי. כיום יש ברחובות 24 אלף כלובי בקבוקים שתופסים לא מעט מקום על המדרכות ולעתים גם מצטברת סביבם אשפה.

במקביל, עדיין למרבה הצער מושלכים בקבוקי פלסטיק גדולים גם לפחים הירוקים. מכונות האיסוף האוטומטיות שיותקנו במקום הכלובים דוחסות את הבקבוקים ומחזירות לצרכן את הפיקדון ישירות, בדומה לניסיון המוצלח של מדינות רבות בעולם.

מיחזור בקבוקים גדולים
בעוד שנה: כלובי המיחזור ייעלמו מהרחובות. צילום: המשרד להגנת הסביבה

 

במשרד להגנת הסביבה מספרים כי 15 הרשויות המקומיות הגדולות בארץ הביעו את רצונן שכלובי המיחזור יסולקו מהרחובות. צעד כזה יקל עליהן, ישפר את מראה המרחב הציבורי ויחזיר להולכי הרגל את המקום על המדרכות.

אגב, צרכנים שלא יהיו מעוניינים להגיע לנקודת איסוף או להחזיר את הבקבוקים לסופר, יוכלו להשליך אותם לפח כתום (פח למיחזור אריזות).

היצרנים כועסים: "שיקולים תמוהים"

יצרני המשקאות, שאחראים באופן ישיר על זיהום פלסטיק בכמויות עצומות ולא טרחו להגיע למצב של מיחזור מירבי עד כה באמצעות כלובי המיחזור – פרסמו תגובה דמגוגית במיוחד להחלטת השר גמליאל:

"מס גמליאל הוא ספין ציני על חשבון הציבור, שיעלה לו ביוקר מחייה. בסביבת השרה שכחו לציין שהמהלך יהיה כרוך בעליית מחירים לצרכן, זאת לצד סרבול תהליך המחזור. לצערנו, השרה בחרה להטיל על הציבור, בשיא המשבר הכלכלי, מס חדש מתוך שיקולים תמוהים".

מפתיע שבחרו דווקא בניסוח "שיקולים תמוהים" כדי להתייחס להחלטה שהשיקולים לקבלתה הם הכול חוץ מתמוהים. השיקולים ברורים לגמרי: הגדלת כמות בקבוקי הפלסטיק שמגיעים למיחזור.

כמובן, בתגובה זו בחרו להתעלם מהנתונים שהצטברו לאורך השנים, ואשר הוכיחו ששיטת המיחזור ההתנדבותי באמצעות ניסיון לשכנע את הצרכנים להגיע לכלובי המיחזור – לא הייתה מספיק יעילה.

יש להזכיר כי ניתנה ליצרני המשקאות ארכה של כמה שנים להוכיח שהם מצליחים להגיע ליעד מיחזור גבוה, והם לא עמדו בו. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי ההיתכנות להגעת יעדי האיסוף הקבועים בחוק באופן וולונטרי נמוכה ביותר. כפי שהוכח מעל לכל ספק בעשור האחרון: ""אחוזי המיחזור של הבקבוקים הגדולים מדשדשים סביב 54%, וגם זאת תחת הנחות מקלות, המאפשרות איסוף נרחב מהפח הירוק. שיעור האיסוף של הבקבוקים הקטנים שעליהם יש פיקדון עומד כבר שנים על קרוב ל-80%".

טוב מאוחר מאשר לעולם לא

בסופו של דבר, אין הבדל בין בקבוק פלסטיק גדול לבין בקבוק פלסטיק קטן – שניהם עשויים פלסטיק ושניהם מזהמים את הסביבה לדורי דורות.

החרגת הבקבוקים הגדולים נולדה בחטא ונבעה אך ורק משיקולים אינטרסנטיים ולא משיקולים סביבתיים. טוב עשתה השרה גמליאל שעמדה בלחצים וקיבלה את ההחלטה לתקן את המעוות.

 

שתפו את הכתבה, ואל תשכחו לפרגן לנו בלייק כאן למטה, זה ממש חשוב לנו…

קראו עוד חדשות צרכנות באתר פואנטה



מעוניינים לפרסם בפואנטה?

השאירו פרטים וקבלו דרך קיצור ללקוחות שלכם!



 

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות