בחשד לעוקץ קשישים: חברת פמילי דיל תיקנס בכ-5.3 מיליון שקל ע"י הרשות להגנת הצרכן
לפי ממצאי הרשות, נציגי החברה גרמו לצרכנים להאמין שהם קשורים לחברות אשראי, שכנעו אותם להזמין מוצרים יקרים ומיותרים ולעתים אפילו לא סיפקו אותם
עוקץ קשישים הוא אחת התופעות שאתר פואנטה עוקב אחריהן בהתמדה, והנה עוד חברה שברשות להגנת הצרכן טוענים כי נציגיה הטעו צרכנים מבוגרים וגרמו להם להוציא את כספם המועט על מוצרים שאינם צריכים (ולעתים כלל לא הגיעו). מדובר בחברת פמילי דיל, שלפי הרשות להגנת הצרכן עוסקת בשיווק טלפוני לצרכנים שרובם קשישים וכעת המנכ"ל שלה עודכן כי היא תיקנס ב-5,276,000 שקל.
לפי ממצאי הרשות להגנת הצרכן, צרכנים שונים נפגעו בדרכים שונות: היו צרכנים ששילמו עבור המוצר אך לא קיבלו אותו, היו שקיבלו מוצר לביתם וחויבו תמורתו מבלי שביקשו לרכוש מוצר זה, היו שקיבלו לביתם מוצרים אשר האמינו כי קיבלו במתנה אך גילו כי הם מחויבים בתשלום תמורתו והיו אפילו כאלה שחויבו על מוצרים שלא הזמינו מעולם ולא קיבלו מעולם.
כאמור, שיטת השיווק היא שיטת שיווק טלפוני, טלמרקטינג, כשהרעיון הוא לגרום ללקוח הפוטנציאלי להאמין שהוא כבר היה בעבר בקשר עם החברה, בנוסף, גורמים לו להאמין שהחברה שיצרה עמו קשר משתפת פעולה עם חברת האשראי שלו.
אלה דרכי הפעולה שמציינת הרשות להגנת הצרכן:
- נציגי החברה מסרו לצרכנים כי הצטרפו בעבר כחברי מועדון וצברו נקודות רבות בחשבונם, שאותן עליהם לממש. אופן המימוש ייעשה באמצעות רכישת מוצר בהנחה משמעותית לכאורה, או לחילופין לקבל מוצר במתנה ולשלם רק על דמי המשלוח.
- נציגי החברה ביצעו אימות פרטי זיהוי אישיים של הצרכן כגון: ת"ז, כתובת, סוג כרטיס אשראי ומספר חלקי של כרטיס האשראי.
- על מנת ליצור אמינות בפני הצרכנים, וחזות לפיה החברה קשורה לחברות מבוססות, הוצג במקרים רבים קשר לכאורה בין החברה לחברות כרטיסי האשראי השונות והוצג שיתוף פעולה עם חברות האשראי.
- במקרים מסוימים נמסר לצרכן כי בשל החזקת כרטיס אשראי מסוים הוא זכאי למגוון הטבות וכי הוא לקוח זהב. בפועל החברה לא קיימה כל קשר עם חברות האשראי אלא לשם סליקה בלבד.
למרות חומרת העברות – הנחה של 20% בגובה הקנס
הסכום הגבוה משקף את חומרת העברות, אך משקף גם הנחה של 20% שקיבלה החברה משום שברשות להגנת הצרכן לא מצאו לגביה הפרות קודמות. הסכום המקורי, לפני ההנחה, עמד על יותר מ-6.5 מיליון שקל.
כך או כך – חברת פמילי דיל יכולה לערער הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו, וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. חברות אחרות שקיבלו הודעות דומות על קנסות – ערערו גם הן.
בפועל, למרות הנחישות והסכומים המפחידים שמכריזה עליהם הרשות להגנת הצרכן, החברות הללו מנצלות היטב את הזכויות שלהן למרוח את הזמן בחסות החוק, והקנסות שהוטלו עד כה – טרם שולמו.
כאן בפואנטה דיווחנו על הכוונה להטיל עיצום של 10 מיליון שקל על חברת לירף ו-5.2 מיליון שקל על חברת ביג סייל – ואנחנו עוקבים אחר המצב כדי לראות מה יעלה בגורלם של אותם עיצומים.
ואיפה חברות האשראי?
כפי שפורסם בפואנטה, לאחרונה הוגשה בקשה לייצוגית נגד ישראכרט, לאומי קארד וכאל, על-ידי קשישים שטענו כי החברות מסייעות לחברות השיווק הטלפוני בכך שהן מעלימות עין מהפגיעה בקשישים ומקשות על ביטול העסקה.
חשוב לזכור שביטול עסקה אינו מובן מאליו על פי החוק הקיים, ולכן הוגשה גם הצעת חוק שמוביל ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שלפיה ייאסר על חברות האשראי לאשר עסקאות עם חברות של נוכלים. בנוסף, כפי שפורסם בפואנטה, הפיקוח על הבנקים פרסם הנחיות שמסדירות את תהליך ביטול העסקה בחברת אשראי, ומנחה את חברות האשראי כיצד יוכלו לבטל עסקאות כאשר הן מזהות חברות בעייתיות שמוליכות שולל צרכנים.
חוק אחר שמתקדם הוא חוק "אל תתקשרו אליי" שעליו כתבנו בהרחבה בפואנטה, ושיעשה ממש מהפכה בכל הנושא של שיווק טלפוני. החוק כבר עבר בקריאה ראשונה. למעשה, חוק "אל תתקשרו אליי" יאפשר לכל אזרח במדינה לבקש לרשימה שאליה אסור לחברות להתקשר כדי להציע עסקאות.
בעבר גם תוקן חוק הגנת הצרכן במיוחד למען האוכלוסייה הפגיעה, כך שלפי חוק אזרחים ותיקים שביצעו עסקה טלפונית (עסקת מכר מרחוק) יכולים לבטל אותה תוך 45 יום ולא תוך 14 יום כפי שקובע חוק הגנת הצרכן.
