עוקץ קשישים: הפיקוח על הבנקים מאשר לחברות האשראי לסרב לשרת חברות בעייתיות - פואנטה

עוקץ קשישים: הפיקוח על הבנקים מאשר לחברות האשראי לסרב לשרת חברות בעייתיות

הרעיון הוא לאפשר לחברות האשראי לא לתת שירותים לחברות שסופגות תלונות רבות של צרכנים, כדי לבלום את התופעה הרחבה של הונאת קשישים

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

עוקץ צרכנים הוא תופעה מכוערת, ועוקץ קשישים הוא כמובן הביטוי המכוער ביותר שלה. כפי שפורסם בפואנטה בהרחבה, אחת הדרכים הנפוצות להוליך שולל קשישים היא באמצעות שיווק אגרסיבי שמוביל אותם למסור את פרטי האשראי שלהם כדי לרכוש מוצרים יקרים שאינם דרושים להם. היום סוף סוף עושה הפיקוח על הבנקים מהלך חשוב, ומנחה את חברות האשראי שלא לסלוק תשלומים שמועברים לבתי עסק פוגעניים.

המהלך הזה חשוב משום שהוא יכול לנתק את חבל הטבור לאותן חברות שיווק ישיר שמפילות בפח את הצרכנים. נזכיר כי מרגע שפרטי האשראי הועברו לחברות השיווק הישיר, נכנסת בעל כורחה לתמונה שחקנית נוספת – חברת האשראי, אשר מבצעת את הסליקה עבור בית העסק. לכאורה, חברת האשראי אינה צד בעניין, אלא שבפועל, מאחר שמדובר בעסקאות תשלומים – הצרכנים הנפגעים פונים לחברת האשראי ודורשים להפסיק את התשלומים. המצב הזה הוא מצב מורכב, מפני שהחברות לא יכולות להפסיק את התשלומים, אלא אם הוכח כשל תמורה. הצרכנים מוצאים את עצמם בשתי חזיתות – האחת מול חברת האשראי והשנייה מול בית העסק שהוליך אותם שולל, וגם אם הם מצליחים בסופו של דבר להוכיח לחברת האשראי שהוליכו אותם שולל – זה קורה אחרי שתשלומים רבים כבר ירדו מחשבונם.


עוקץ קשישים – סוף סוף עושים משהו

כזכור, לאחרונה הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד ישראכרט, כאל ולאומי קארד בדיוק בגלל הנושא הזה, בשמם של קשישים שנפלו קורבן לעסקאות שיווק ישיר ולא הצליחו להביא להפסקת התשלומים בחברות האשראי. מן הצד השני, חברות האשראי נתבעות לא פעם על-ידי בתי העסק משום שהפסיקו את הסליקה – וזאת משום שהחוק היבש לכאורה עומד לצדן.

ההוראה של הפיקוח על הבנקים אמורה להסדיר את תהליך הפסקת הסליקה על-ידי חברות האשראי – כך שבתי העסק העבריינים לא יוכלו לתבוע אותן.
לפי ההוראה החדשה, חברת האשראי תהיה רשאית לסרב לתת לבית עסק שירותי סליקה או לסרב לבצע עבורו פעולה מסוימת, כאשר מתעורר אצלה חשש שבפעילות בית העסק יש משום הונאת לקוחות.

מה אמור לעורר את חשדה? בפיקוח על הבנקים סיפקו דוגמאות, למשל שיעור גבוה של חיובים חוזרים ביחס למחזור בית העסק או ביחס לכמות העסקאות, דפוס פעולה של ניסיונות לחייב כרטיסים של לקוחות שנפטרו או שיעור גבוה של תלונות לקוחות כנגד בית עסק בנושא הונאה, ובפרט תלונות של לקוחות מבוגרים.
כאשר חברות האשראי מזהות מקרים כאלה, הן אמורות לראות בהם אינדיקציה להונאת לקוחות ולהחליט שלא לתת שירותי סליקה לבית העסק.

לגיבוש ההוראה היו שותפים המפקחת על הבנקים, חדוה בר, חבר הכנסת איציק שמולי, אשר הגיש הצעת חוק בנושא ממש לאחרונה, והמשרד לשוויון חברתי.


דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות