הפלאש: למרות האתגרים, מסרטי הקומיקס הטובים של השנה. ביקורת
עם כתיבה משעשעת ובחירות לא טריוויאליות בתסריט ובליהוק של עזרא מילר, "הפלאש" מצליח להתגבר על האתגרים ולהפוך לאחד הסרטים המומלצים של הקיץ. ביקורת
מאת: גלעד רון
נתחיל מהסוף, "הפלאש" הוא סרט טוב, אפילו טוב מאוד, עד כדי כך שהוא כמעט מצליח להשכיח את הבעייתיות סביב היקום הקולנועי של D.C קומיקס ושל השחקן הראשי של הסרט, עזרא מילר. ונכון שכל סרט אמור להישפט קודם כל על סמך התוכן שלו עצמו, אבל ביקורת הפלאש לא יכולה להתעלם מסיפור המסגרת המרתק סביב הסרט הזה, שיכול להוות תסריט לסרט בפני עצמו.
גיבור הסרט, עזרא מילר, היה על מסלול ישיר לצמרת שחקני הוליווד כאשר לוהק לתפקיד גיבור העל "פלאש" ביקום הקולנועי של D.C קומיקס ובסדרת הסרטים "חיות הפלא" מבית הארי פוטר. אלא שבשנים האחרונות התגלו דיווחים מטרידים על התנהגות ההשחקן, שכללו חניקה של מעריצה, תקיפה בבר, פריצה לחדר של בעל מלון שבו שהה ואף עדויות על פתיחת כת.
>> אתם בטלגרם? גם אנחנו 🙂 והכי נוח לעקוב אחרינו שם. לחצו להצטרפות <
רבים תהו איך חברת הפקה גדולה כמו "וורנר בראדרס", מוכנה להוציא סרט עם שחקן כל כך מושמץ, אך כנראה שגם ב-2023 כסף גובר על מוסר. אגב, מילר לוהק לתפקיד לפני שהתגלו כל הדיווחים המפוקפקים אודותיו.
כאילו זה לא מספיק, הסרט מצטרף ליקום הקולנועי הכושל של "D.C קומיקס", שסרטיו בשנים האחרונות נכשלים אחד אחרי השני (קופתית או ביקורתית) ואף נגנזים. קברניטי החברה נאלצו לראות את "מארוול" הופכת להצלחה מסחררת, והחליטו לעשות ניקוי אורוות רציני השנה עם מינויו של הבמאי המוערך ג'יימס גאן כמנכ"ל אולפני DC שאת השפעתו נתחיל להרגיש בשנים הקרובות.
למרות כל זה, הסרט "הפלאש" מצליח להתעלות על סימני השאלה הרבים שעלו יחד עם הפקתו ויציאתו לאקרנים, ולהיות אחד מסרטי הקומיקס הטובים שיצאו בשנה האחרונה.
ביקורת הפלאש: יוצא מהשבלונה של סרטי גיבורי העל
הסרט מתמקד בבארי אלן, אחרי אירועי סרט ליגת הצדק.
בארי, חנון משונה ונוירוטי, שבזהותו הבדויה הוא גיבור העל "הפלאש", שמסוגל לרוץ במהירות האור. בזכות כוחותיו, בארי מצליח לרוץ מעבר למהירות האור ולחזור אל העבר, ולנסות להציל את אימו שנרצחה על ידי רוצח אלמוני, ואת אביו שמואשם על רציחתה. החזרה בזמן לא עוברת חלק, וההשפעה שלה על המציאות לא נמנעת, וגורמת לכך שכמה מגיבורי העל הכי אהובים ביקום של D.C פשוט לא קיימים.
החזרה בזמן מחזירה למסך את מייקל קיטון כ"באטמן", שלושים שנה אחרי ששיחק בפעם האחרונה בסרט "באטמן חוזר", ומציגה עולם שבו "סופרגירל" החליפה את "סופרמן".
ההתקדמות של הסרט קולחת, מעניינת ומשעשעת. הבחירה של הכותבים לא לשים את הדגש של הסרט על הנבל, ויותר על המוסריות של הגיבורים ועל הבחירות שלהם בחיים, היא בהחלט משב רוח מרענן בשבלונה שהיא סרטי גיבורי על. ההצטלבויות שגורמות החזרה של "הפלאש" אל העבר, גורמות לכמה אזכורים קולנועים לסרטי העבר של D.C, שיגרמו בעיקר לצופים האדוקים להתרגש.
הסרט מורכב בעיקר מקטעי אקשן, ובשונה מסרטים אחרים מומלץ לראות אותו ב4D, שגורמת לסרט להיות הרבה מהנה וחווייתי.
כמובן שהסרט לא חף מבעיות, האפקטים לא מצליחים להרשים ולא מתקרבים לרמת ההתפעלות מהאפקטים של סרטי מארוול והתסריט לעיתים קצת טרחני. הבחירה של היוצרים לגעת ב"מולטיוורס" יכולה להיראות קצת תמוהה אחרי העיסוק האינטנסיבי של "מארוול" בנושא זה בסרטים שלהם בשנים האחרונות ובסרטים כמו "הכול בכל מקום בבת אחת" , אך היוצרים הצליחו להתעלות על עייפות החומר שבדבר, לחדש ולהצליח ליצור סרט מרענן ביחס לסרטי הגיבורי על שראינו בשנים האחרונות. כחוויה כוללת זהו סרט קיץ קליל וכיפי, שבהחלט מתאים לצפייה משותפת עם הילדים או עם חברים.
- בימוי: אנדרס מוסקייטי
- שחקנים: עזרא מילר, סשה קאייה, מייקל שאנון ומייקל קיטון.
רוצים לפרסם אצלנו? יש לכם רעיון לשיתוף פעולה? פנו אלינו
