אם אתם הורים שעושים הכול כדי הילדים שלכם יאכלו כמה שפחות חטיפים או ממתקים, אבל מרגישים שאין לכם שליטה על המקומות שבהם הילדים נחשפים לפרסום המוצרים האלה, אתם כמובן לא טועים. בשנה שעברה נשברו שיאי הפרסום האגרסיבי לילדים, כאשר כמעט כל הצגת ילדים בחנוכה קיבלה חסות מיצרנית מזון שפרסמה חטיפים וממתקים בעיצומה של ההופעה.
וזה לא רק שם, זה בטלוויזיה וברשתות חברתיות – שם קשה שבעתיים למנוע חשיפה של ילדים ובני נוער למזון מזיק. כל זה קורה דווקא בשעה שההשמנה בקרב ילדים ובני נוער היא בעיה קשה. משרד הבריאות מתכנן חקיקה שתסדיר את התחום הפרוץ הזה, וימליץ על מספר דרכים לעשות זאת:
- אסור יהיה להשתמש במשפיענים ומפורסמים כדי לפרסם מזון מזיק.
- אסור יהיה לתת חסות של מוצרי מזון מזיק לאירועים המיועדים לילדים ולנוער, ובכלל זה אירועי ספורט.
- אסור יהיה לפרסם מזון מזיק בהצגות ובסרטי קולנוע המיועדים לילדים.
- אסור יהיה להשתמש בילדים כיוטיוברים או מובילי דעה באינסטגרם ובסנאפצ’אט לפרסום מזון מזיק.
- תהיה חובה לסמן פרסומת למזון מזיק בסימן אזהרה אדום.
- אסור יהיה שימוש בשירים יעודיים לקידום מוצרים.
- אסור יהיה שימוש בדמויות מצוירות.
- תיאסר חלוקה חינם של מוצרי מזון מזיק.
- אסור יהיה לפרסם תוכן שווקי למזון מזיק (פרסום סמוי).
המלצות אלו התקבלו על-ידי תת ועדה להגבלת פרסום מזון מזיק בראשות אודי קלינר, מ”מ ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. ברקע ההחלטות הללו היו לחצים רבים מצד איגוד לשכות המסחר ואיגוד תעשיות המזון, שמייצגים כמובן את היצרניות הגדולות שטראוס, יוניליוור, אסם, קוקה קולה ועוד, והלחצים האלה ייכנסו עכשיו להילוך גבוה, משום שישיבת הוועדה היום היא רק צעד ראשון בדרך להליך חקיקה שככל הנראה ילווה בהרבה כיפופי ידיים.
מהו מזון מזיק?
כפי שפורסם מספר פעמים בפואנטה, הדיון סביב הגדרת מזון מזיק כשלעצמו היה דיון מתמשך וטעון, במסגרת רפורמת מדבקות המזון. כזכור, הרפורמה מבקשת לשנות את הרגלי צריכת המזון של האזרחים הישראליים באמצעות חובת סימון של הערכים התזונתיים על המוצרים, כך שהצרכן יידע בקלות כמה סוכר יש בכל מוצר כזה, כמה מלח וכמה שומן. מוצרים שלא יעמדו ברף המירבי המותר שקבע משרד הבריאות מבחינת כמות המלח, הסוכר והשומן, יסומנו החל מ-2020 במדבקה אדומה.
איגוד לשכות המזון מציע: רגולציה עצמית
כדי להקדים תקופה למכה, יבואני המזון שבתוך איגוד לשכות המסחר הציעו להטיל מגבלות פרסום על עצמם, כלומר – רגולציה עצמית. לפי הצעתם, הם לא יפרסמו מזון מזיק לילדים מתחת לגיל 12.
קראו עוד כתבות מעניינות בפואנטה
- מתי הכי זול להזמין טיסה? אתר Skyscanner יגלה לכם
- כואב לכם כל הזמן? נסו את בי קיור לייזר
- כך הפכה We4G לבית של צרכני הסלולר שנמאס להם מהאותיות הקטנות
- ההוצאות השקופות – לחצו כאן וגלו איך תחסכו מאות שקלים בחודש בלי מאמץ
- איפה הכי זול לקנות אייפון XS?
מי שתמך בהצעה זו ואף סייע לגבש תוכנית אופרטיבית הוא ארגון אמון הציבור, שמאמין כי רגולציה עצמית היא הרבה יותר יעילה מחקיקה: “אנחנו תומכים ברגולציה עצמית בתנאי שיש אכיפה אמיתית. בכל העולם קיימים דגמים כאלה, שהפואנטה המרכזית בהם היא שיש מנגנון אמיתי לניטור ולאכיפה. אחרת אין בזה טעם”, מסביר עו”ד רונן רגב כביר, מנכ”ל ארגון אמון הציבור. “זה קיים בכל העולם, אנחנו לא ממציאים פה דגם. זה מתחיל בזה שהחברה תתחייב לא לפרסם בשום מדיום שפונה בעיקר לילדים – למשל, תוכנית טלוויזיה, פרופיל בפייסבוק או ביוטיוב, סרט לילדים או הצגה, וממשיך בזה שצריך להיות גוף שמפקח על יישום ההתחייבות הזאת – וזה לא יכול להיות מישהו מטעם התעשייה עצמה”.
תשובה: איך בדיוק תתנהל הרגולציה העצמית הזאת? מה יקרה אם תהיה הפרה?
רגב-כביר: “אמון הציבור מוכן להיות הגוף האוכף, ואם תהיה הפרה הוא יעבוד מול הגוף המפר לתיקון. הדבר שהכי מפחיד את החברות האלה הוא פגיעה בתדמית, ולכן הכלי שיש לנו הוא קודם כל פרסום ההפרה. אנחנו מדברים על חברות גדולות שרגישות לתדמית שלהן”, מסביר כביר. בנוסף, כמובן, תינתן הדרכה כיצד לתקן את הליקוי.
בישיבה שהתקיימה היום קבעה הוועדה שבשלב ראשון, יישום ההמלצות אכן יהיה וולונטרי, אך זאת עד שייכנסו התקנות לתוקף. כעת נותר לראות איפה נמצא את עצמנו בתום תהליך החקיקה.
קראו עוד כתבות מעניינות בפואנטה:
- הקורקינט החשמלי של שיאומי M365: יצאנו לנסיעת מבחן
- איפה הכי זול לקנות גלקסי S9 או גקלסי S9 פלוס?
- NIKE בהנחה: עד 30% הנחה על מגוון מוצרים באתר נייקיי
- מקמטים עד כתמי עור… המדריך השלם לשגרת טיפוח שתתאים בדיוק לגיל שלך
