שיטת ההפחדה של האויב: התחזות לאתרי חדשות. כך תזהו. הנחיות מערך הסייבר

אם אתם קוראים כתבה מפחידה ב-YNET, כדאי שתבדקו אם אתם בכלל גולשים באתר YNET, או שאולי לחצתם על קישור שהביא אתכם לאתר חדשות מתחזה. פרסום כתבות מפחידות באתרי חדשות מתחזים זו אחת השיטות שבה משתמשים אויבינו בימים אלה כדי להפחיד את הציבור הישראלי. כך, לפי אזהרת מערך הסייבר הלאומי, שמזהה עלייה בניסיונות ההפחדה במטרה לפגוע בחוסן הלאומי.

נזכיר מאז תחילת המלחמה פרסם מערך הסייבר הלאומי כבר כמה התרעות ואזהרות לציבור. בין היתר, מזהים שם ניסיונות של פריצה לפייסבוק, לאינסטגרם ולוואטס אפ ע”י גורמים עוינים. לכן כדאי להוסיף לרשתות החברתיות עוד שלב של הזדהות (2FA). לפרטים קראו את הכתבה שמסייעת להבין מה עושים במקרה של פריצה לאינסטגרם ולשאר הרשתות החברתיות, ואיך להימנע.

אזהרה נוספת נוגעת לפריצה למצלמות אבטחה – היכנסו לכתבה על פריצת מצלמות אבטחה ובדקו איך להתגונן.

כך מפעיל האויב שיטות הפחדה ותקיפה

אתרי חדשות מתחזים

אתרים שנראים כמו אתרי חדשות אמיתיים אך מפיצים מידע שקרי וזדוני. אתרים אלו עשויים לנסות לשכנע את המשתמשים ללחוץ על קישורים זדוניים או למסור פרטים אישיים.

דוגמאות לאתרי חדשות מתחזים

אתרים שמחקים אתרים ידועים:

אתרים שמתחזים לאתרי חדשות ידועים כמו Ynet או כלכליסט אך יש בהם שגיאות כתיב, כתובת URL מוזרה או תכנים לא עקביים.

אתרים שמפיצים חדשות כוזבות:

אתרים שמפיצים חדשות מזויפות עם כותרות מפתיעות במיוחד או חדשות שלא מופיעות באתרים אמינים אחרים.

אתרים עם קישורים זדוניים:

אתרים שמציעים כתבות מעניינות אך כאשר לוחצים על הקישורים הם מובילים להורדת תוכנות זדוניות או לדפים שמבקשים פרטים אישיים.

דרכים לזהות אתרי חדשות מתחזים:

• בדיקת כתובת ה-URL: אתרי חדשות אמיתיים יהיו בעלי כתובת URL מוכרת וברורה. כתובות מוזרות או עם תווים מיוחדים צריכות לעורר חשד.
• בדיקת איכות התוכן: אתרים שמכילים שגיאות כתיב, ניסוח עילג או תכנים לא עקביים, עשויים להיות אתרי חדשות מתחזים.
• השוואת מידע עם אתרים אחרים: אם נתקלתם בחדשות שמפתיעות אתכם, בדקו האם הן מופיעות גם באתרים אמינים אחרים.
• חיפוש מקורות מידע: אתרים אמינים מציינים את מקורות המידע שלהם. אתרי חדשות מתחזים לרוב לא יכללו מקורות או יקשרו למקורות מזויפים.
• בדיקת פרטי התקשרות: אתרים אמינים כוללים פרטי התקשרות וכתובת אמיתיים. היעדר פרטים כאלו עשוי להעיד על אתר מתחזה.

שיטות נוספות של הפחדת הציבור או פגיעה בציבור הישראלי

הפצת מסרונים מאיימים

הפצת הודעות טקסט עם תוכן מאיים שמטרתן לגרום לפחד ולחץ בקרב הציבור. מסרונים אלה עשויים להכיל קישורים לקבצים זדוניים או לבקש מהנמען למסור פרטים אישיים.

הפצת מיילים עם קישורים לקבצים מזיקים

שליחת מיילים המכילים קישורים המובילים להורדת קבצים מזיקים. קבצים אלו יכולים להכיל תוכנות ריגול, וירוסים או תוכנות כופר שמטרתן לגנוב מידע אישי או לנעול את המחשב עד לתשלום כופר.

פרופילים מתחזים ברשתות חברתיות

יצירת פרופילים מזויפים ברשתות חברתיות שמפיצים הודעות הפחדה ושקרים. פרופילים אלה יכולים לנסות ליצור קשר עם משתמשים אחרים ולהפיץ קישורים זדוניים או להוציא מהם מידע רגיש.

ניסיונות לפרוץ למרכזי טלפוניה לשיחות אוטומטיות

האקרים מנסים להשתלט על מרכזי שיחות טלפוניות ולהפעיל מערכות שיחות אוטומטיות כדי להשיג מידע רגיש או להפיץ הודעות מזיקות. מטרת הפעולה היא לגרום לנזק כלכלי או לשבש את הפעילות התקינה של מרכזי השירות.

איך להימנע ממתקפות סייבר או להגיב לניסיונות תקיפה?

ערנות לשיחות לא מזוהות

הימנעו מלענות לשיחות לא מזוהות, במיוחד אם הן מגיעות ממספרי טלפון לא מוכרים או מחו”ל. אם אתם לא מצפים לשיחה כזו, עדיף להתעלם ממנה ולחסום את המספר במקרה הצורך.

הגדרת השתקת שיחות בוואטסאפ

כדי למנוע הפחדות, הגדירו השתקת שיחות ממקור לא מוכר בוואטסאפ. פעולה זו יכולה למנוע קבלת שיחות ממספרים לא ידועים ולהפחית את הסיכון לחשיפה לתכנים מזיקים.

תגובה לשיחה מאיימת

אם קיבלתם שיחה מאיימת, נתקו מיד, חסמו את המקור ודווחו על כך למערך הסייבר הלאומי. חשוב לדעת שגם אם עניתם לשיחה, אין בכך פגיעה בטלפון שלכם.

הימנעות מלחיצה על קישורים חשודים

אל תלחצו על קישורים או קבצים שמגיעים ממקורות לא מוכרים או חשודים. קישורים אלו עשויים להוביל להורדת תוכנות זדוניות או לדפים שמבקשים פרטים אישיים.

חיזוק ההגנה על רשתות חברתיות

הוסיפו קוד זיהוי נוסף לסיסמה, במיוחד בוואטסאפ וברשתות חברתיות אחרות. פעולה זו תגביר את ההגנה על החשבון ותקטין את הסיכון לפריצה.

דיווח על חשד

בכל חשד לאירוע סייבר, חייגו 119 למוקד מערך הסייבר הלאומי. דיווח מהיר יכול לסייע במניעת הפצת נזק נוסף ובאיתור גורמי האיום.