חוק הספאם: נמאס מהודעות מקברי צדיקים? בקרוב תוכלו לעשות מהן כסף

חוק הספאם: נמאס מהודעות מקברי צדיקים? בקרוב תוכלו לעשות מהן כסף

אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שמכניסה גם את העמותות להגדרת מפיצי דואר זבל

קיבלתם הודעה מטרידה מקבר רחל או מעמותה כלשהי ולא אישרתם לגוף הזה להמשיך ולשלוח לכם הודעות? בקרוב כנראה תוכלו לתבוע אותו בגין משלוח דואר זבל. היום אישרה ועדת הכלכלה להעביר לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), שלפיה לא רק לחברות מסחריות אסור לשלוח דואר שיווקי ללא הסכמת הנמען, אלא גם לעמותות. החוק מתייחס לבקשת תרומות, לפרסומות ולתעמולה – אך לא לתעמולה פוליטית. כך, גופים כמו עמותות של רבנים או קברי צדיקים, שנוהגים לשלוח הודעות תעמולה או בקשות לתרומה, יהיו חייבים לאפשר לנמען לאשר באופן אקטיבי את המשך קבלת ההודעות. אם הנמען לא מאשר באופן אקטיבי, המשמעות היא סירוב – וכך כל הודעה נוספת היא עילה לתביעה.
עוד אושר כי המפרסם יצטרך לאפשר לציבור לבצע הסרה מרשימת התפוצה, וכשההודעה נשלחת באמצעות מסר קולי – השולח יחויב לאפשר הסרה באמצעות לחיצה על מקש במשך 30 השניות הראשונות של השיחה.

החוק הזה הוא למעשה הרחבה של חוק הספאם שנכנס לתוקפו ב-1 בדצמבר 2008 נכנס כתיקון לחוק התקשורת. התיקון אוסר משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, במסרון לסלולרי או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ללא אישור של הנמען. החוק מאפשר קבלת פיצוי של עד1,000 שקל לכל הודעה, ורבים תבעו ותובעים חברות בגין ההטרדה שנגרמת להם. אלא שהפרצה בחוק אפשרה לעמותות ומלכ"רים להטריד את הצרכנים כאוות נפשם, משום שהם אינם גורם מסחרי, וכעת גם הם ייאלצו להפסיק.

הממשלה דואגת לעצמה

כצפוי, מי שלא ייפגע מהחוק הם הפוליטיקאים – וזאת משום שהם מנצלים היטב את נפלאות הספאם, במיוחד בתקופת בחירות. כזכור, לפני הבחירות האחרונות השתמשו כל המפלגות בשיטה המטרידה של שליחת הודעות לציבור הבוחרים, ובכלל זה ההודעות השנויות במחלוקת של ראש בנימין נתניהו.
ח"כ רוזנטל ציין כי הסכים לבקשת הממשלה להחריג מההצעה פוליטיקאים ושליחת מסרים פוליטיים ותעמולת בחירות. ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) הביע תמיהה מההחרגה של התעמולה הפוליטית, ורוזנטל השיב כי הוא מסכים שאין צורך בהחרגה, אך זאת ההסכמה שאליה הגיע עם הממשלה.

מי עוד ייפגע מן החוק?

כאמור, מי שצפוי להיפגע מהחוק הם ארגונים ועמותות שמנצלים היום מערכות דיוור אוטומטי כדי לשלוח עשרות אלפי מסרונים באופן שרירותי, ומטרידים אזרחים רבים. אלא שהחוק אינו מבחין בין ארגונים שמטרתם הסמויה היא כלכלית-מסחרית לבין ארגונים חברתיים או ארגוני בעלי חיים.
זו הסיבה שעו"ד יוסי וולפסון מעמותת תנו לחיות לחיות, שהשתתף בדיון, מוטרד מהחוק. בדיון הוא אמר כי אנשים בדרך כלל לא נוטים לבצע פעולות אקטיביות, ואם הם יצטרכו לתת הסכמה מפורשת לקבל ניוזלטרים או פרסום – הם לא יעשו זאת. לדבריו, התוצאה תהייה שעמותות יצטרכו להסתמך על תורמים עשירים ויכולתן לגייס כסף מהציבור ולפעול בצורה דמוקרטית תיפגע.
בתגובה השיב יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) כי הוא למשל פותח הודעות שעוסקות בצער בעלי חיים, ואם הוא יידרש לבצע פעולה אקטיבית כדי להמשיך לקבל הודעות כאלה הוא יעשה זאת. הוא הוסיף כי במקרים אחרים, כשמישהו לא עונה או מגיב על הודעה, סימן שהוא לא מעוניין לקבל אותה.

מאז שנחקק חוק הספאם, יותר ויותר צרכנים תובעים חברות על דואר שיווקי שנשלח אליהם ללא הסכמתם. לקוח שהגיש תביעת ספאם נגד כאל (חברת האשראי), זכה כך לאחרונה ב-5,500 שקל.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות