חושבים שאתם מסוגלים לנהל את כספי החיסכון לפנסיה לבד? עכשיו זה אפשרי
התיקון מתייחס לשכירים, והתקרה עומדת על 5.2 מיליון שקל
השבוע אושר בוועדת הכספים של הכנסת שינוי שבעבור חלק מהחוסכים לפנסיה – כלומר, המתוחכמים והבקיאים שבהם – יהיה מאוד משמעותי: הם יוכלו לנהל עצמאית את ההשקעות של כספי החיסכון שלהם.
המשמעות היא שחוסכים יוכלו לבחור בעצמם את אפיקי ההשקעה הטובים להם.
ההוראות בתקנות אלו חלות גם על קרנות השתלמות, וכל זאת – עד לתקרה של 5.2 מיליון שקל כספים צבורים סה"כ.
קופת גמל וקרן השתלמות בניהול אישי הן מכשיר השקעה שמיועד לטווח בינוני או ארוך שמנוהל על-ידי החוסך עצמו ולא על-ידי מנהלי השקעות של הגופים המוסדיים. החוסך בוחר את התמהיל הרצוי לו (מניות, אג"ח, מט"ח וכו') ויכול לבחור באילו ניירות ערך להשקיע.
התיקון הנוכחי מאפשר לראשונה לשכירים לחסוך כספים באופן הזה, מהשקל הראשון, ובלבד שינהלו כספים אלו בצורה פאסיבית.
מדובר בקופות גמל לכל דבר ועניין, אשר חלות עליהן כל הטבות המס החלות על כלל קופות הגמל, כל עוד הכספים לא יימשכו עד לגיל פרישה, וכאמור, התקרה היא 5.2 מיליון שקל. זאת, בשל פשרה בין רשות שוק ההון, האוצר ורשות המיסים לבין ועדת הכספים.
התקרה המקורית עמדה על 3.8 מיליון שקל, ומי שביקשה להעלותה הייתה שרת הקליטה סופה לנדבר.
סגן מנהלת רשות שוק הון, הראל שרעבי, הסביר את גובה התקרה: "מדובר בקופת גמל לכל דבר ועניין וחלות עליה הטבות המס, רווחי ההון פטורים, פעולות קנייה ומכירה בתוך הקופה פטורות אף הן, כל עוד לא מושכים את הכסף, לא חייבים במס. היכולת של החוסך לנהל עצמאית את הכסף כפי ראות עיניו, מאפשרת למשקיעים מתוחכמים להשקיע לבד. האם להשקיע במוצרים הרגילים ולשלם מס או בניהול אישי ולכן קובעים תקרות, למנוע מהם לברוח למקלטי מס. זה היתרון הגדול לאותם אנשים שיודעים כיצד להשקיע את כספיהם. כשהכסף לא מנוהל ע"י החוסך בעצמו, אין לו תמריץ להעביר לשם הרבה כסף, בניגוד למה שהוא מנהל עצמאית. המכשיר הזה עשוי לאפשר לבעלי הון להתחמק מתשלומי מס בגין ההשקעות שלהם וזו לא המטרה של התקנות, אלא רק לתת אפשרות לנהל את כספי הפנסיה עצמאית".
גם נציגי רשות המיסים הביעו חשש מבריחת כספים רבים עקב אי חבות במס או דחיית תשלומי מס המתאפשרת באפיקים של קופות גמל וקרנות השתלמות,
אלא שבמשרד הקליטה לא השתכנעו. ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ציינה בדיון כך: "כולנו מעוניינים שעולים חדשים ממדינות אירופה וארה"ב ובכלל, ממדינות עם כלכלות חזקות בהן מרוויחים הרבה, יבואו לכאן וגם יעבירו לכאן את הכספים שהם צברו. חבל להגביל אותם ולגרום להם להפנות את הכספים למקומות אחרים. התקרה של 3.8 מיליון שקל תמנע זאת מהם. אני רוצה שהכסף הזה יבוא לפה ולא יישאר בצרפת וארה"ב".
נציגי רשות המסים ורשות שוק ההון הסכימו לבסוף להעלות את התקרה ל-5.2 מיליון שקל. יחד עם זאת, יו"ר הוועדה משה גפני הודיע כי הוא מגיש בקשה להצבעה חוזרת עד יום רביעי. עד אז אמור מנכ"ל משרד הקליטה לבדוק כיצד התקרה החדשה תשפיע על עולים חדשים. "אם יאמר המנכ"ל שאין בעיה עם התקרה של 5.2 מיליון שקל, הרי שהרביזיה מבוטלת והתקנות מאושרות מיידית. באם ייאמר לי שיש בעיה עם התקרה הזו, נחזור לכאן לוועדה לצורך דיון מחודש בבקשת משרד הקליטה".
