מבקר המדינה נגד הממשלה היוצאת: לא עשתה כמעט דבר כדי לטפל במחירי הירקות

מבקר המדינה נגד הממשלה היוצאת: לא עשתה כמעט דבר כדי לטפל במחירי הירקות

למרות המלצות שניתנו כבר ב-2012, ממשלות נתניהו לא טיפלו בפערי התיווך של הפירות והירקות ולא קידמו הקמת שוקי איכרים שיעודדו מכירה ישירה. גם השוק הסיטוני, שעליו הוחלט לפני 17 שנה, לא הוקם. מבקר המדינה: "פעולות הממשלה מתאפיינות בגרירת רגליים, למרות שיוקר המחיה מכביד על האזרחים, בעיקר האזרחים החלשים"

מחירי הירקות
תהיו חברים, שתפו את הכתבה

הצרכנים הישראלים התרגלו בעל כורחם למחירי מזון גבוהים, ובפרט למחירי הירקות והפירות הגבוהים. ההוצאה של משקי הבית בישראל על פירות וירקות בשנת 2016 הייתה כ-14% מההוצאה שלהם על מזון (כ-370 ש"ח בחודש למשק בית). למחירים הגבוהים יש סיבות שאפשר וצריך היה לטפל בהן, כמו פערי התיווך, אך ממשלות ישראל, ובפרט הממשלה היוצאת, גררו רגליים – כך לפי דוח חמור של מבקר המדינה שמונה את כל המהלכים שכבר היו צריכים להתבצע מזמן, והיו מביאים להוזלת הירקות והפירות. האשמים העיקריים הם משרד החקלאות, אשר בראשו עומד ב-8 השנים האחרונות אורי אריאל, ומשרד האוצר, שבראשו עומד בארבע השנים האחרונות משה כחלון, ולפניו יאיר לפיד.

כזכור, מחאת יוקר המחיה שפרצה בדיוק לפני 8 שנים, ביוני 2011, סבבה ברובה סביב מחירי המזון הגבוהים. מאז קמה ועדת טרכטנברג ואחריה ועדת קדמי והן זיהו שורה של כשלים, שגורמים לחקלאים להיות חלשים מול רשתות המזון ולהרוויח מעט – בזמן שאנחנו הצרכנים משלמים ביוקר. קוראים לזה "פערי התיווך", וכאן באתר פואנטה חדשות צרכנות סקרנו את הנושא לא מעט.

שורה של המלצות ניתנו לממשלה. כך למשל, היא הייתה אמורה לקדם שוקי מזון מקומיים (מכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים) ולהקים שוק סיטוני חדש לפירות וירקות בגוש דן, שיבטיח פיקוח ממשלתי על זירת מסחר מרוכזת ושקופה. המלצות ועדת קדמי אומצו על ידי הממשלה, אך כמעט ולא קודמו.

ההנה הצצה לדברים שהממשלה הייתה צריכה לעשות – ולא עשתה:

מריחת זמן 1: כבר שבע שנים לא טופלו פערי התיווך

כאמור, מחאת יוקר המחיה פרצה ב-2011 והמלצות ניתנו כבר ב-2012, אך הממשלה החליטה לבדוק את פערי התיווך רק ב-2015. גם אז, ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות בדקה באופן מדגמי בלבד את הרווחיות של מחלקת הפירות והירקות בחלק מרשתות השיווק, ורק במאי 2016 דנה ועדת המחירים בממצאי הבדיקה.

כבר חלפו בשלב זה 5 שנים ממחאת יוקר המחיה, אך ההחלטה שהתקבלה לא הייתה מיידית, כי הממשלה החליטה למרוח את הזמן עוד ועוד ולבדוק את רווחיות רשתות המזון לא באופן רטרואקטיבי אלא קדימה, לגבי השנים 2015 עד 2017. בנובמבר 2018 טרם הסתיימה בדיקת נתוני שנת 2017.

המלצת מבקר המדינה: לא רק שיש לסיים בדחיפות את בדיקת נתוני 2017, אלא שיש להתעמק בנתונים מ-2016 שמצביעים על הרווחיות הגבוהה שיש לרשתות השיווק מפירות וירקות, כדי להוריד את יוקר המחיה.



מריחת זמן 2: כבר שבע שנים לא הוקמו שוקי איכרים

אחד הדרכים לעקוף את רשתות השיווק, אשר שולטות על יותר מ-50% ממכירות הפירות והירקות, היא מכירה ישירה שתמנע את פערי התיווך (כלומר, הפער בין המחיר שמקבל החקלאי למחיר שמשלם הצרכן). לשם כך, המליצה ועדת קדמי עוד ב-2012 לקדם שוקי מזון מקומיים למכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים. שוקי איכרים לא צומחים יש מאין – ומישהו צריך להוביל את המנגנון הזה, לתקצב אותו וכו'. רק ב-2017, כעבור כחמש שנים, החל משרד החקלאות בהפעלת נוהל למימון שוקי איכרים ברשויות המקומיות, ונכון לספטמבר 2018 הופעלו שוקי איכרים בארבע רשויות מקומיות בלבד. מבין 255 רשויות מקומיות בישראל, רק 27 החליטו להפעיל אירועי שוק איכרים, שנועדו להפחית את מחירי התוצרת החקלאית ולצמצם את פערי התיווך, במסגרת הנוהל שפרסם משרד החקלאות; כלומר שיעור היענות הרשויות לנוהל היה כ-11% בלבד. מבין 27 הרשויות שהחליטו להפעיל אירועי שוק איכרים, רק שלוש שייכות לאשכול חברתי-כלכלי הנמוך מ-5.

המלצת מבקר המדינה: משרד החקלאות חייב לבדוק מדוע כל כך מעט רשויות מקומיות נענו לפרויקט שוקי האיכרים במתכונתו הנוכחית, ולגבש תמריצים שיעודדו זאת – בעיקר ברשויות שמשויכות לאשכול חברתי-כלכלי בינוני או נמוך.

מריחת זמן 3: כבר 17 שנה לא מקימים שוק סיטוני חדש

לא ייאמן, אבל ההחלטה להקים שוק סיטוני חדש התקבלה כבר לפני 17 שנה, בשנת 2001. השוק אמור היה להיות מוקם  בתל אביב בצומת מסובים, במטרה לקדם את התחרות ולהקטין את פערי התיווך. משרד החקלאות העריך את התועלת הכלכלית הציבורית בהקמת השוק החדש בכ-250 עד 350 מיליוני ש"ח בשנה. אף שתוכנית המתאר המקומית לשוק אושרה כבר ב-2007, רק ב-2010 החליטה הממשלה להקים חברה ממשלתית שתפעל להקמת השוק, חברת שוק סיטוני לישראל בע"מ (להלן – חברת השוק). תפקיד חברת השוק היה לפעול להקמת השוק עד אוקטובר 2012, אולם ב-2014 החליטה הממשלה לדחות את המועד להפעלת השוק בכחמש שנים – לדצמבר 2017, ובמרץ 2017 החליטה לדחותו בשלוש שנים נוספות – לדצמבר 2020. כתוצאה מכך, השוק הסיטוני עדיין פועל בצריפין, שהוקם ב-2006 כמתחם זמני, בתנאים של מחסור בשטחי אחסנה, צפיפות וחוסר יעילות, הגורמים בין היתר לפחת גבוה של תוצרת חקלאית טרייה.

בדוח המבקר נכתב כי "בסופו של יום לא הושגה אף לא מטרה אחת ממטרות השוק הסיטוני שהגדירה הממשלה: לא קודמה התחרות ולא הוגברה יעילות מערכות שיווק התוצרת החקלאית בארץ; לא חל שינוי בפערי התיווך; לא הוגבר הפיקוח על המסחר בתוצרת חקלאית; לא הוקמה מערכת מסחר סיטוני הוגנת ויעילה במוצרים צמחיים לתועלת המגדלים, הסוחרים והצרכנים…

"הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב-17 השנים האחרונות משקף פעולה ממשלתית שמתאפיינת בשורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001. הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות איטית שגבלה לעיתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת של הרשות המבצעת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון".

המלצת מבקר המדינה: הממשלה לא רק צריכה לפעול להסרת החסמים העומדים בפני קידום השוק הסיטוני, אלא גם לבחון חלופה: הקמה של זירת מסחר דיגיטלית, במטרה לחזק את התחרות במקטע הסיטוני.

מריחת זמן 4: כבר ארבע שנים מסדירים את יחסי הסחר

אסדרת קשרי המסחר בין החקלאים לבין הסיטונאים והקמעונאים: משרד החקלאות מרח במשך שלוש שנים (2015-2018) את הנוסח של אמנה וולונטרית לכללי מסחר הוגן בשיווק פירות וירקות. נכון לספטמבר 2018, טרם פרסם המשרד את טיוטת האמנה להערות הצדדים. מ-2016 משרד החקלאות אינו מנפיק רישיונות סיטונאים בתחום הפירות והירקות הטריים, אף שהדבר נדרש על פי הצו האמור.

המלצת מבקר המדינה: "על משרד החקלאות להשלים בהקדם את פעולתו לפרסום הצעה לאמנה וולונטרית לכללי מסחר הוגן בשיווק פירות וירקות, כפי שנקבע בפגישתו עם נציגי החקלאים, הסיטונאים והקמעונאים במרץ 2018. כמו כן, על המשרד לקבוע מנגנון ליישום האמנה ומדדים ברורים לבחינת יעילותה".

תגובת משרד החקלאות: "הביקורת אינה נכונה"

ממשרד החקלאות נמסר כך:

"הביקורת המופנית כלפי המשרד בטעות יסודה ואינה נכונה. ההפך הוא הנכון. עידוד התחרות בשוק הפירות והירקות, צמצום פערי התיווך והורדת יוקר המחיה, הם מיעדיו המרכזיים של משרד החקלאות. בתוך כך, המשרד פעל ופועל במגוון רחב של חזיתות שיביאו לאסדרת קשרי המסחר בין החקלאים לבין הסיטונאים והקמעונאים.

"בין היתר, משרד החקלאות מעודד את הקמת שוקי איכרים ברשויות השונות ואף הקצה תמיכה של 23 מיליון ₪ כדי לאפשר לחקלאים למכור ישירות לצרכנים בתנאי שהמחיר לצרכן יהיה נמוך ובכך להתגבר על פערי השיווק. בנוסף לכך, כדי להגביר את השקיפות לצרכן, מפרסם המשרד מידי שבוע דוח המציג את מחירי הפירות והירקות המובילים, כדי שהצרכן יוכל לעקוב אחר המחיר המומלץ ולהשוות בין המרכולים והרשתות השונים.

"משרד החקלאות ומשרד האוצר הוציאו צו המחייב את רשתות השיווק לחשוף בפניהם את מחירי קניית פירות וירקות ואת המחירים שבהם הם נמכרו לצרכנים.

"לעניין הקמת השוק הסיטוני, צר לנו כי ביקורת זו באה לפתחנו, בעוד שהגורם שבלם את התקדמות התכנית הוא משרד האוצר. כבר לפני מספר קדנציות, גורמי המקצוע במשרד ומשרדי הממשלה אחרים הכתירו את הפרויקט פה אחד כפרויקט בעל משמעות והאמינו כי הדבר יביא להגברת התחרות המיוחלת, ולצמצום התלות של החקלאים ברשתות השיווק, הן באמצעות מסחר קונבנציונלי והן באמצעות מסחר דיגיטלי. אולם, כפי שנאמר "בעל המאה הוא בעל הדעה", ולכן כשמשרד האוצר החליט שאין זה נכון להשקיע את התקציבים בזירה הקונבנציונלית על אף החלטת הממשלה והקמת חברה ממשלתית לצורך כך ועל אף כל הסיכומים בנושא- בוטל הפרויקט, וכעת, פועלים משרד החקלאות ומשרד האוצר, בשיתוף הרשות לחדשנות, להפעלת זירת מסחר דיגיטלית".

פואנטה





דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות