הסלט שלנו ימשיך להיות יקר, והנה הסיבות
איך קורה שקיווי שהחקלאי מוכר ב-5 שקלים לק"ג, נמכר לצרכן ב-28 שקל לק"ג?
=>>
איך קורה שקיווי שהחקלאי מוכר ב-5 שקלים לק"ג, נמכר לצרכן ב-28 שקל לק"ג? הדוגמה הזאת, שהציג היום חקלאי מהמושב אביבים בפני יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל (המחנה הציוני), היא אחת מיני רבות – ומצביעה שוב על הכישלון המתמשך של ממשלת ישראל בפתרון בעיית פערי התיווך.
הדיון התקיים לרגל יום החקלאות וההתיישבות – ונחשו מי נעדר ממנו? שר החקלאות. כבל זעם על כך והודיע לנציגי משרד החקלאות שהם יכולים לעזוב את הדיון משום שלא יאפשר להם להתבטא, על רקע הזלזל של הנהלת המשרד.
"החקלאות המשפחתית, החקלאות שאנחנו כל כך גאים בה בעולם, הולכת ונגמרת. הכול אפשר לייבא מחו"ל, צריך רק לקבל החלטה" – כך פתח כבל את הדיון, שעסק בין היתר במדיניות הממשלה לייבא תוצרת חקלאית.
הדיון בוועדה היה סוער. "עושים לכם קומבינות ואתם לא רואים את זה", זעק חבר הכנסת חיים ילין (המחנה הציוני), אשר מחה על כך שהקואליציה מצביעה נגד הצעות חוק שלו כמו זו שתפקח על פערי התיווך – רק משום שהוא מהאופוזיציה. "אני מוכן שהקואליציה תהיה חתומה על החוק הזה, רק שתצביע בעדו", אמר.
ילין המחיש את הבעיה בכמה משפטים פשוטים: "חברה פרטית קונה מחקלאי בשקל, מוכרת לעצמה בחברה הציבורית שמונפקת והצרכן משלם 10 שקלים – זו הסיבה לפערי התיווך. אתם לא רואים את זה, אבל זו הקומבינה. רמי לוי טוען שהוא מרוויח מעט, אבל הוא הרי מוכר את התוצרת החקלאית לעצמו". הוא קרא לממשלה לתמוך בהצעת החוק לפיקוח על מחירי הירקות והפירות: "אני מדבר על מוצרי מזון בסיסיים שצריך לפקח עליהם, כמו עגבניות ותפוחי אדמה. אפילו המדינות הכי קפיטליסטיות הבינו שצריכה להיות רגולציה. גם בג'ונגל יש חוקים".
גם משרד האוצר חטף חיצי ביקורת, ולכך השיב אודי אדירי, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כי המשרד דווקא עשה מהלכים רבים כדי לסייע לחקלאות, כמו ביטול ההיטל על עובדים זרים והגדלת תקציב התמיכות של משרד החקלאות: "הסיפור של הייבוא הוא לא גחמה של משרד האוצר או מי מפקידיו והוא לא אג'נדה של משרד האוצר. כל המהלכים שביצע משרד האוצר יחד עם משרד החקלאות מטרתם הייתה הפחתת מחירים לצרכן. אי אפשר להתחמק מהדבר הזה. בחרנו להתמקד במוצרים שבהשוואה ל-OECD הם יקרים מאוד בישראל –בשר טרי, גבינה ודגים. תופעה נוספת שזיהינו הייתה הירקות. שר האוצר ראה מה קרה למחירי הירקות בשנת 2015 – מחזה שהוא לא היה מוכן לראות שוב. זיהינו נקודתית שיש בעיה בחגים. שר האוצר פתח מכסה מוגבלת של 20,000 טון של 5 ירקות בסיסיים פעמיים בשנה. כדי לסבר את האוזן, צריכת הירקות הכללית במדינת ישראל עומדת על מיליון ו-100,000 טון".
לפי הנתונים שהציג אדירי, בגלל הייבוא בתקופת החגים, מחירי המלפפונים היו נמוכים יותר ב-29% השנה, העגבניות ב-11% והפלפלים האדום ב-10%. קישואים היו זולים יותר ב-14%, בשר בקר ב-4%-9%, גבינה צהובה ב-6% ואמנון קפוא ב-18%.
"אלה מוצרי צריכה בסיסיים", אמר אדירי. "אני לא מתעלם מהמחיר שמשלמים המגדלים, אבל החקלאים לא היו המטרה. למשל בענף הבשר הטרי זיהינו שיש שוק ריכוזי עם שתי משחטות ולכן פעלנו. יש לזה תוצאות. התחרות שהחלה בשוק החלב בישראל, באמצעות פתיחה לייבוא, יצרה טלטלה. אני לא מתעלם, ולכן כל הצעדים לוו בתמיכה ישירה. דווקא תמיכה ישירה מתגלגלת לצרכן ולחקלאי, בניגוד לשיטת המכסים שבה הכסף מגיע לגורמים באמצע".
בתום הדיון שב כבל ויצא נגד מדיניות היבוא, כשהוא מתייחס גם לאיכות התוצרת המיובאת: "מי יגיד לנו מה יש בגבינה שמיובאת מפולין ואיזו אנטיביוטיקה מקבלים העגלים שמיובאים לכאן? זה נושא לתחקיר עיתונאי".
משרד החקלאות מורח את הזמן, והירקות ממשיכים להיות יקרים
לפני שבוע פרסם משרד החקלאות הודעה שמעידה יותר מכל על חוסר הרצינות שבה מתייחסת הממשלה לסוגיית מחיריהם הגבוהים של הירקות והפירות. לפי ההודעה, שר החקלאות אורי אריאל חתם על צו המחייב את רשתות השיווק למסור דוחות כספיים המפרטים את נתוני רכישה ומכירה של פירות וירקות. במסגרת הצו יידרשו המשווקים והסיטונאים הגדולים לדווח בפרקי זמן קבועים הן על קביעת מחירי הפירות והירקות בשוק והן על הרווח מהמכירות. שר האוצר עתיד לחתום על צו זהה בימים הקרובים – וזאת בעקבות מסקנות ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר שהמליצה כבר לפני כחצי שנה להתחיל בפיקוח על פירות וירקות.
במילים אחרות, אנחנו עדים למריחת זמן בלתי נסבלת, ואולי אפילו מכוונת.
רק לאחר החתימה על הצו וקבלת הנתונים מאותן רשתות ומשווקים, תבחן ועדת המחירים את הדרך הנכונה לבצע את הפיקוח ולהילחם בפערי התיווך. לפי הצו, יידרשו החברות לתת נתונים עד סוף שנת 2016 על המכירות שהחלו בשנת 2015. חובת הדיווח תחול עד סוף שנת 2017, אז, לפי הערכת ועדת המחירים, יהיו בידיה די נתונים כדי לקיים מדגם מייצג של התפלגות מחירי הפירות והירקות. בשלב הזה מהות הפיקוח היא לשם קבלת אינפורמציה והבנת מצב הרווחיות בשוק הפירות והירקות.
כשקוראים את ההכרזה הזאת אי אפשר שלא לתהות מדוע משרד החקלאות והאוצר לא מסתמכים על הנתונים הקיימים, הזועקים כל כך, ונוקטים צעד מיידי – ובמקום זאת מתחילים לבקש עכשיו מחירים שאותם יבחנו עד סוף שנת 2017.
גם בוועדת המדע והטכנולוגיה ביקורת קשה
"אחד הדברים המוזרים בישראל, זה הפער העצום בין המחקר והפיתוח החקלאי בהם ישראל מובילה בכל העולם ובין מצב החקלאים", אמר היום בדיון אחר ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני): "הפער בלתי נתפס. החקלאות במהלך חד כיווני של התמוטטות וקריסה. הגיל הממוצע של חקלאי הוא מעל 60, זה אומר לאן החקלאות הולכת. אם בתקציב הקרוב לא תהייה התייחסות למחקר והפיתוח החקלאות תמשיך בהליך ההתרסקות. אם החקלאות היא ערך אז יש לה תג מחיר".
הדיון הזה התקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה, בנושא "חדשנות בטיפול בתוצרת חקלאית: בטיחות, בריאות והארכת חיי מדף". גם כאן נמתחה ביקורת חריפה על היחס שמקבלים החקלאים והחקלאות ממדינת ישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר דברים דומים לאלה שאמר ח"כ כבל בוועדת הכלכלה: "יש כאן ערכים חשובים מאוד שיש לבסס ולחזק. גם אם נניח שמבחינה מסוימת יותר זול לייבא הכול, אי אפשר לעשות זאת, מדובר בהרבה יותר מכדאיות כלכלית. ניסינו לסייע בחקיקה והממשלה לא נתנו לנו להתערב. ביקשנו שקיפות, שהציבור ידע בכמה נקנית התוצרת מהחקלאי ובכמה מוכרים אותה ברשתות השיווק, אך הדבר נדחה. במדינת ישראל ישנן רגולציה והתנהלות הרסניות כלפי החקלאים והחקלאות. פערי התיווך עומדים לרועץ, אנו רואים בתחום זה רפיון וכשל גדול של הממשלה".
