לחייבים נמאס לחכות. הקבוצה למחיקת חובות תעתור לבג"צ נגד שלילת הרישיון בהוצאה לפועל

לחייבים נמאס לחכות. הקבוצה למחיקת חובות תעתור לבג"צ נגד שלילת הרישיון בהוצאה לפועל

נטילת רישיון מאדם היא לא רק צעד אלים שנוקטת המדינה, אלא גם חסר היגיון כלכלי – בשל הפגיעה ביכולתו למצוא עבודה המצריכה רכב

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

כשרואים את הנתון הזה, אי אפשר שלא לשפשף את העיניים: 709,000 ישראלים חיים כיום בארץ כשהם מוגדרים "חייבים בהוצאה לפועל", ומעל 250,000 מהם לא יכולים לחדש את הרישיון.

מדובר, כמובן, במספר עצום של אזרחים – וכעת מתארגנים רבים מהם לעשות מעשה ולהגיש עתירה לבג"צ. 

מדינת ישראל הפכה את רישיון הנהיגה לבן ערובה בשנת 2008, כחלק מהרפורמה שנעשתה בחוק ההוצאה לפועל. היא מאפשרת הגבלת או עיכוב רישיון הנהיגה של חייב מתוך מטרה להפעיל עליו לחץ לשלם את חובו, וכך מכניסה אותו למערבולת נוספת של קשיים ומצוקות.

נטילת רישיון מאדם היא לא רק צעד אלים שנוקטת המדינה, אלא גם חסר היגיון. מעבר לעובדה שמדובר באמצעי לחץ משפיל שגוזל מהאדם את כבודו הרמוס גם כך ומקשה עליו לנהל חיי משפחה תקינים, מרגע שלחייב אין יכולת לנהוג, נחסמים בפניו לא מעט מקורות פרנסה פוטנציאליים, ולעתים גם נכרת הענף שממנו הוא מתפרנס. התוצאה היא שהיכולת שלו להחזיר את החוב נפגמת.

המצוקה הזאת אינה חדשה, ובכל זאת מתרחבת. בשנים האחרונות גובשה הצעת חוק המבקשות לאסור על ההוצאה לפועל לשלול את רישיונות הנהיגה של חייבים. לאחרונה התקיים דיון נוסף בנושא בוועדת לפניות הציבור של הכנסת – אבל החייבים חשים שאינם יכולים להמתין עוד.

בחזית המאבק עומדת הפעילה החברתית, אריאלה ברק-אקשטיין, אחת ממקימות הקבוצה למחיקת חובות (ראו בהמשך). אקשטיין, בעלת תואר במשפטים, נואשה מלהמתין לתוצאות הדיונים בכנסת, וכעת מרכזת מאות מצטרפים לעתירה. בקבוצה מסבירים שרשמי ההוצאה לפועל מחפשים את טובת הנושה, ומבחינתם כל הכלים כשרים לגרום לחייב לשלם: "במקרים רבים, ההוצל"פ דוחה את בקשות החייב ואינה מסכימה לחדש לו את הרישיון. זאת, למרות שלפי הנתונים של רשות האכיפה והגבייה עצמה, אין אינדיקציה לכך ששלילת רישיונות הנהיגה הביאו לעלייה בגבייה בזכות החוק. להפך, בעת הפסקת צו המאפשר מאסר לחייבים הוצגו נתונים המעידים על שיפור בתוצאות הגבייה".

הקבוצה למחיקת חובות פועלת מתוך אמונה שרק פעולה משותפת תוכל להקל על החייבים ולמצוא להם פתרונות. העיקרון שמנחה את מקימיה הוא שיצירת הסדר חוב לקבוצות של חייבים מול הנושים השונים, בסיוע של עורכי דין שמלווים את הקבוצה, היא מצב של win-win שמאפשר לחייבים לשלם ולנושים לקבל לפחות חלק מהחוב.

"החייבים לא יודעים איך להתמודד עם עורכי הדין. בעוד ש-93% מהנושים מיוצגים על ידי עורכי דין, רק 8% מהחייבים מיוצגים על-ידי עורכי דין", מסבירה אקשטיין. "שיטות הגבייה האגרסיביות המונהגות בהוצל"פ הן פרי יצירתם של עורכי הדין המייצגים את הנושים, והם נוהגים בבית המשפט כבשלהם באין גורם מפקח ומגשר. יש לזכור גם שדוח מבקר המדינה הצביע על ריבוי הטעויות במערכת ההוצל"פ, שמעידות בהכרח גם על טעויות רבות בהטלת המגבלה על חייבים".

לדבריה, במקום להתמקד בגביית החוב, מתמקדת ההוצל"פ בהתשת החייב ויוצרת פגיעה במעגלים רבים:

  • פגיעה בחופש העיסוק (פיטורים מיידיים ואי יכולת לשפר הכנסה העיסוק הצורך רישיון)
  • פגיעה בנתמכים (שאותם שלולי רישיון הם נהגיהם לצורכי מחייה בסיסי)
  • פגיעה בתא המשפחתי (במיוחד באם מדובר בהורים גרושים)
  • פגיעה תעבורתית (תופעת נהיגה ללא רישיון של עשרות אלפי נהגים)
  • פגיעה חברתית (שהרי החייב תלוי בסביבתו לצורכי מפגשים)
  • פגיעה תפעולית בהליכי הגבייה (שהרי שוב מתמודד החייב מול הגבלות ולא מול פתרון)

למעלה מ-2,000 איש הצטרפו לדף הפייסבוק של הקבוצה. בימים אלה מפיצה הקבוצה בדף הפייסבוק וברשתות החבריות סרטון הקורא לנפגעים להצטרף לעתירה. ההצטרפות אפשרית בלינק http://lp6.me/7XJtz.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות