ביקורת – לילה לבן בקאמרי: גזענות בייבוא אישי מברודוויי
לילה לבן של אמא שחורה אשר נאלצת לפנות למשטרה כי בנה נעדר… הקאמרי בעיבוד מצוין למחזה מברודוויי. ביקורת
מה הייתם עושים אם הבן שלכם היה נעלם? מן הסתם פונים למשטרה. שם, יש להניח, היו הופכים כל אבן כדי למצוא אותו. אלא אם כן… אתם לא בצבע הנכון. ההצגה "לילה לבן" בקאמרי אמנם מבוססת על מחזה מברודווי, אבל היא לגמרי ישראלית. היא חושפת גזענות תוצרת בית, גזענות סמויה שרוב הזמן אנחנו מטאטאים מתחת לשטיח, וגם כשאנחנו נזכרים בה – אנחנו ממהרים לשכוח. "אנחנו", אגב, זה כל מי שאינו בן העדה האתיופית, כי האתיופים בישראל לא יכולים לשכוח – גם אם הם מאוד רוצים ומאוד מתאמצים. כפי שתקראו בהמשך ביקורת לילה לבן, זו אמנם לא הצגה שנעים לצפות בה, אבל זו הצגה שחובה לצפות בה. רותי אסראסי וישי גולן, לצד אדם קנדה ויואב לוי/יוסי ירום, מיטיבים להמחיש את מציאות חייהם הבלתי נסבלת של יוצאי אתיופיה בישראל, ואף שמדובר במציאות לא פשוטה, שזורים בהצגה גם רגעים קומיים שהופכים את ההצגה מ-85 דקות של הטפה והלקאה עצמית ליצירה תיאטרלית שמשלבת התבוננות עצמית וגם הנאה.
ביקורת – לילה לבן, אישה שחורה
כמו בארה"ב, גם בישראל, כל מגע שיש לאדם שחור עם המשטרה הוא מועד לפורענות. גם כשמדובר באמא שמחפשת את הבן שלה.
במרכזה של ההצגה "לילה לבן" בקאמרי עומדת אלישבע, אישה אתיופית המגיעה לתחנת משטרה כדי לחפש את בנה שנעדר שעות ארוכות. מול חומת הבירוקרטיה, מנסה האם לאסוף פיסות אינפורמציה מתוך שמועות אינטרנטיות, פרופילים, ותיאוריות משטרתיות, שמתחברים לכדי תמונת מצב נוקבת של המציאות בישראל 2020 למי שנולד בצבע הלא נכון. וזה כואב.
כל סצנה מקלפת עוד שכבה וחושפת את ההתמודדות הלא פשוטה של הקהילה האתיופית, שמתמודדת עם גזענות ודעות קדומות גם כיום. יחסו של השוטר משתנה עם הגעתו של האב לתחנה – עורך דין לבן ומשכיל (ישי גולן)… הוכחה חותכת לפער בטיפול שמקבל אזרח שחור אל מול אזרח לבן.
דעות קדומות, גזענות, ומושגים כמו 'שיטור- יתר' ו'אכיפה סלקטיבית', המוכרים היטב ליוצאי אתיופיה, מתנקזים ללילה לבן שעוברת אישה שחורה שרק רוצה לדעת איפה הילד שלה. לכן, בסופו של דבר, ההצגה הזאת היא לא נאום תוכחה קלאסי, אלא יצירה נוגעת ללב שעשויה באופן אינטליגנטי ועדין.
רות אסרסאי, המגלמת את האם אלישבע המתמודדת עם השוטרים, מעבירה היטב את הרגשות הקשים שהקהילה האתיופית חווה. אסרסאי מצליחה שלא להיסחף עם מניירות מוגזמות של חרדה או של קורבנות, ועם זאת להמחיש את סערת הרגשות שהיא מצויה בה. השחקן יואב לוי שמגלם את השוטר, משקף בצורה מצוינת את האטימות ואת הסרבול המשטרתי. הוא עושה זאת בעזרת נקודות קומיות ובזכות הפשטות של הדמות שלו – שוטר מן המניין, שלא רואה בעצמו גזען אבל יוצא מהנחה שלנעדר יש תיק פלילי – מבלי להעלות בדעתו שמדובר בתלמיד מצטיין במגמת סייבר.
ישי גולן, אביו של הנער הנעדר אדיס, מחדד את המורכבות עם משחק מצוין ומדויק. מצד אחד, הוא נישא לאישה שחורה ואי אפשר לחשוד בו בגזענות. מצד שני, הוא מעדיף לקרוא לבני אדי ולא אדיס, ולא אוהב את ההתרועעות שלו עם נערים ממוצא אתיופי. התוצאה היא תחושת מועקה והתבוננות פנימית של כל אחד ואחת מהיושבים בקהל.
לילה לבן הקאמרי: רלוונטי מאוד גם בישראל
כאמור, "לילה לבן" הוא עיבוד של המחזה "בן אמריקאי" (American Son). המחזה, שנכתב על ידי כריסטופר דמוס בראון, עלה בברודווי ולאחר מכן עובד גם לסרט של נטפליקס תחת אותו שם (שודר החל מיוני 2019 והיה מועמד לאמי).
לכאורה, מדובר בפצע מקומי אמריקני, אבל העיבוד הישראלי של גור קורן ועירד רובינשטיין מרגיש לא מאולץ, טבעי ומותאם לקהל הישראלי. זה מראה כמה הנושא הזה בוער בכל העולם, ונראה הולם שהוא עולה על הבמות בישראל. גם הבחירה בשם המחזה "לילה לבן" היא בחירה דו משמעית מצוינת.
העיבוד המצוין מקבל רוח גבית מהבימוי של תמר קינן ומהתפאורה המרשימה והמדויקת של ערן עצמון, אשר מצליחה לדמות מראה של תחנה משטרתית אופיינית.
>> אל תישארו בחוץ 🙂 הצטרפו לקבוצת הוואטס אפ השקטה שלנו וקבלו גם עדכונים וגם צ'ופרים. לחצו להצטרפות >
עוד הצגות ומחזות זמר בקאמרי ששווה לכם לראות
- ביקורת מה קרה לעולם בקאמרי: הצגה מצחיקה עד דמעות (של עצב). מומלץ!
- ביקורת: הבן של מושיקו הגדול. קומדיה משפחתית של הקאמרי עם עמוס תמם
- "אני סבתא שלך" עם רבקה מיכאלי. קומדיה קלילה של הקאמרי. ביקורת
- פיקוח נפש בקאמרי: משחק מצוין ועלילה ישראלית שמשלבת עומק וצחוק
- אדיפוס בקאמרי: בין ההצגות הטובות ביותר שתוכלו לראות היום
- פואנטה והקאמרי בשיתוף פעולה: הנחות על להיטי לוח ההצגות העכשווי
- ביקורת הצגה – אהבה ומגפה בקאמרי: מצחיקה, מרגשת ואקטואלית
רוצים לפרסם אצלנו? יש לכם רעיון לשיתוף פעולה? פנו אלינו
