מה המשמעות של "תאריך תפוגה" במוצרי תנובה? הטריק נחשף

הטריק של תנובה: ההמלצה "לשימוש עד" הטעתה את הצרכנים. הכיתוב ישתנה

חכו רגע לפני שאתם זורקים את הקוטג', אולי עוד מותר לאכול אותו. הסדר פשרה בבקשה לייצוגית נגד תנובה יחייב אותה לשנות את הסימון המפחיד "לשימוש עד"

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מתלבטים אם לאכול או לזרוק מוצר מזון שעל אריזתו מוטבע תאריך תפוגה? פשרה בייצוגית שהוגשה נגד תנובה (33488-05-17) חשפה כי החברה בחרה בניסוח המחמיר "לשימוש עד…" על אריזותיה, במקום בניסוח "עדיף להשתמש לפני" – וכך גרמה לצרכנים רבים לזרוק מוצרי חלב שכלל לא התקלקלו. לפי הפשרה, שצריכה להיות מאושרת ע"י משרד הבריאות וע"י היועץ המשפטי לממשלה, תנובה תשנה את הניסוח לגבי תאריך התפוגה ברוב מוצרי החלב.

האם "לשימוש עד" מעיד על תאריך תפוגה?

לכן, חשוב להבין כי לא מדובר סתם בהבדל סמנטי בניסוח, אלא בהבדל שקובע התקן לסימון מזון 1145. התקן מבחין בין נושא איכותו של המוצר לבין בטיחותו  – כלומר, האם בתום תקופה מסוימת רק איכות המוצר נפגמת (אבל הוא לא מסוכן לצריכה), או שהוא הופך להיות מסוכן לבריאות. הניסוח "לשימוש עד" מיועד לסימון מוצרי מזון רגישים מאוד שצריכתם אחרי המועד עלולה להיות מסוכנת, ואילו "עדיף להשתמש לפני" מיועד למוצרי מזון שאינם כאלה ושזהו התאריך המינימלי שבו הם שומרים על עמידותם ועל תכונותיהם המיוחדות, בתנאי שהם מאוחסנים כיאות.

חלף תאריך תפוגה? אין סכנה בריאותית

לבקשה לייצוגית נגד תנובה, שהוגשה כבר לפני כשנתיים על-ידי עו"ד ניצן שמואלי ועו"ד אריאל גיז, צורפה חוות דעת מומחה שלפיה אין סכנה בריאותית בצריכת מוצרי חלב שפג תוקפם.

בנוסף, התביעה מציינת כי מוצרי חלב מקבילים שמיובאים לארץ מחו"ל מסומנים בכיתוב "עדיף להשתמש לפני…". עוד ציינו התובעים כי היו שנים שבהן תנובה כן כתבה על אריזות גבינה צהובה "עדיף להשתמש לפני". בנוסף, על חלק מאריזות החלב היה כתוב באנגלית best before, בעוד שבעברית היה כתוב "לשימוש עד".

לפי הפשרה, תנובה תשנה את הנוסח ברוב מוצרי החלב שלה, ובמשך שנה גם תוסיף הסבר על קרטוני חלב 3%, שבו יהיה כתוב: "בדקו את עצמכם – מוצר חלב סגור המסומן 'עדיף להשתמש לפני' עשוי להיות ראוי לצריכה גם אחרי התאריך, אולם איכותו עלולה להיפגע". ההסבר לא יו]יע ברציפות לאורך השנה כולה, כדי למנוע מצב שהצרכנים יתרגלו אליו ויפסיקו לקרוא אותו. לכן, הוא יופיע במשך 4 חודשים, יוסר למשך 4 חודשים וישוב להופיע ל-4 חודשים נוספים. ההסבר יפורסם גם באתר האינטרנט של תנובה.

כאמור, הסכם הפשרה יוכל להיות מאושר רק לאחר קבלת אישורם של היועץ המשפטי לממשלה ושל משרד הבריאות. אישור משרד הבריאות נדרש בשל השאלה הבטיחותית של הפרק, כאשר המשרד אמור לקבל מתנובה התחייבות לכך שאין סכנה בריאותית במוצרים שיסומנו "עדיף להשתמש עד".

משפחה ישראלית זורקת מזון בשווי אלפי שקלים בשנה

מעבר לכסף שהצרכנים זורקים לפח ללא סיבה מוצדקת, עולה כאן הסוגיה הכואבת של בזבוז מזון. מן הסתם, בתנובה מעוניינים לעודד את הצרכנים לקנות כמה שיותר, אבל התוצאה היא בזבוז משווע של מזון. רק לאחרונה פרסמנו כאן בפואנטה את נתוני הדוח האחרון של ארגון "לקט ישראל" אשר מתמחה בהצלת מזון.

לפי נתונים אלה של לקט ישראל, משפחה מפסידה 3,200 שקל בשנה עקב אובדן מזון, בעיקר ירקות ופירות.

לשני ההיבטים המכעיסים הללו, יש להוסיף היבט נוסף שאולי סוף סוף זוכה לאחרונה לקצת יותר התייחסות בשיח הציבורי: הזיהום הסביבתי. רוב רובם של מוצרי המזון שנזרקים ארוזים במכלי פלסטיק או באריזות לא מתכלות – החל מגביעי הקוטג' ועד קרטוני החלב (שלמרות מה שנדמה לנו, אינם עשויים מקרטון בלבד אלא כוללים רכיבים מאלומיניום). אמנם, יש כבר יישובים בארץ שבהם יש פח אריזות כתום – אך מיחזור אריזות הוא עדיין בחיתולים במדינת ישראל.

עוד ייצוגית נגד תנובה מבין רבות

כפי שפרסמנו במדור תביעות ייצוגיות כאן באתר חדשות הצרכנות פואנטה, הוגשה בקשה לייצוגית נגד תנובה בגין מחירי ירקות קפואים סנפרוסט, וזו רק אחת מני רבות. יש גם בקשה לייצוגית בגין מחיר שמנת מתוקה תנובה, כשהטענה היא שתנובה גובה מחיר מופרז על שמנת מתוקה 10% ושמנת מתוקה 15% רק בשל היותה מונופול.

ביוני 2019 אושרה בקשה לייצוגית נגד תנובה בגין מחיר גבינה צהובה עמק באריזה – הגבוה באופן לא סביר ממחיר גבינת עמק במשקל.

עוד כתבות מעניינות בפואנטה:

פואנטה





דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 1

נגישות