נחתם צו יבוא אישי, שמקל על יבוא חלקי חילוף, מוצרים לשיפוץ הבית, תוספי תזונה ועוד - פואנטה
צו יבוא אישי

נחתם צו יבוא אישי, שמקל על יבוא חלקי חילוף, מוצרים לשיפוץ הבית, תוספי תזונה ועוד

החל מכיסא תינוק לרכב, דרך סטרימרים ועד שואבי אבק – צו יבוא אישי מסדיר את הגדרת הכמויות ואת לוחות הזמנים במטרה לעודד את הישראלים להזמין אונליין מחו”ל

אם אתם משפצים את הבית, זקוקים לחלקי חילוף לרכב או צורכים בקביעות תוספי תזונה – שימו לב לצו ייבוא אישי שנחתם היום וייכנס לתוקף בעוד 30 יום. הצו, שמטרתו להוזיל את יוקר המחיה, מסדיר את הייבוא האישי ומקצר את זמן ההמתנה. על הצו חתם היום שר הכלכלה אלי כהן (כולנו) רגע לפני שמסתיימת כהונתו במסגרת ממשלה הנוכחית. בין המוצרים הרלבנטיים לצו ייבוא אישי: חלקי חילוף לרכב, מוצרים לשיפוץ הבית, תוספי תזונה, מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, מוצרי תעבורה דוגמת כיסא תינוק לרכב, קסדות, סטרימרים, שואבי אבק, מקררים, מגהצים, מדיחי כלים, תנורים, מחשבים, טלוויזיות, טאבלטים, מדפסות ועוד.

כאן באתר פואנטה חדשות צרכנות עקבנו בשנים האחרונות אחרי סוגיית הייבוא האישי ואחרי המהלכים של משרד הכלכלה ושל הרשות לתחרות במטרה להפחית את יוקר המחיה.

הישראלים אימצו בחום את הקניות באינטרנט, ומשרדי הכלכלה והאוצר הבהירו שהם רואים בייבוא האישי, כמו למשל הזמנה מאמזון או מאתרים אחרים, כלי אפקטיבי לעידוד התחרות ולהפחתת יוקר המחיה. זו גם הסיבה לסירובם לבטל את הפטור ממע”מ שניתן על הזמנה מחו”ל בסכומים של פחות מ-75$.

גם עו”ד מיכל הלפרין, שעומדת בראש הרשות לתחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים), אמרה לא פעם כי היא תומכת בהקלות בייבוא האישי כדי שהוא יהיה כלי אפקטיבי לעידוד התחרות והפחתת יוקר המחיה.

מה קובע צו ייבוא אישי?

הרעיון בייבוא אישי כשמו כן הוא – ייבוא שמתבצע על-ידי אדם פרטי בכמות מוגבלת לשימוש עצמי או משפחתי.

באופן כללי, צו יבוא אישי מאפשר שני סוגים של ייבוא אישי – הסוג הראשון הוא של מוצרים יקרים והשני של מוצרים זולים יותר. יבוא מוצר ששוויו עד 200 דולר יוגבל ל-30 יחידות לרבעון. וייבוא מוצר שערכו עולה על 200 דולר יוגבל לחמש יחידות בשנה קלנדרית.

  • משלוח שערכו הוא מעל 1000 דולר יכול לכלול עד 5 פריטים במשלוח.
  • משלוח שערכו עד 1000 דולר יכול לכלול עד 30 פריטים במשלוח.

כלומר, אם הפריט עולה כ-30 דולר, הצרכן יכול לייבא עד 30 יחידות ממנו באותו משלוח. אם הפריט עולה 500 דולר – הצרכן יכול לייבא עד 2 יחידות ממנו, ואם ערך המשלוח כולו 2000 דולר – הוא יכול לכלול עד 5 פריטים.

משלוחים שיישלחו מאותו ספק לאותו יבואן בהפרש של עד 72 שעות ביניהם נחשבים כבר היום כמשלוח אחד.

לגבי המיסוי אין שינוי – על יבוא אישי שערכו מעל 75 דולר יש לשלם מע”מ, ומעל 500 דולר – יש לשלם גם מכס.



עם זאת, הצו מתייחס באופן ספציפי לכמה קטגוריות, כמו מוצרים לשיפוץ הבית, תוספי תזונה ועוד – כך שצרכנים שמבקשים לייבא פריטים אלה צריכים לבדוק ספציפית מה ההגדרות לגביהם.

עם כניסת הצו לתוקף, תעלה לאוויר גם מערכת מקוונת שמסבירה לצרכנים את הכללים בשפה פשוטה. המערכת נבנתה בשיתוף עם רשות המיסים וכוללת מחשבון מס מעודכן. גרסת הרצה זמינה כבר עכשיו לצפייה והערות הציבור באתר משרד הכלכלה – http://apps.moital.gov.il/PersonalImport/.

הצו מקצר את זמני ההמתנה

אחת הטענות שהופנו למשרדי הממשלה בשנים האחרונות נגעה לקשיים הביורוקרטיים ולסחבת בהמתנה למוצר המיובא. כעת, במסגרת צו יבוא אישי, קוצרו זמני מתן האישורים והוגבל זמן מקסימלי לקבת אישור. זאת, בהתאם להחלטת הוועדה המשותפת של משרדי הכלכלה והאוצר

  •  מוצרים המצריכים אישור: הזמן המרבי למתן אישור הוא יומיים, למעט בתחום התקשורת והתחבורה, לגביהם יעמוד הזמן על 14 יום בשנתיים הראשונות ולאחר מכן על 5 ימים (למעט מוצרים בעלי סימון תקינה בינלאומי בתחום התחבורה בהם יעמוד הזמן על 4 ימים).
  • מסלול הקלות ייחודי בקטגוריית שיפוצים: למייבאים מוצרים לצורך שיפוץ בית או בניית בית. אדם שבונה בית יוכל לייבא כמויות גדולות יותר מהכלל האמור, כל עוד הוא מוכיח שהיבוא משמש לבנייה או שיפוץ בית – דרך כל מסמך מקובל המוכיח זאת.

לפי הנתונים שמציג משרד הכלכלה, אשר מסתמכים על דוח בנק ישראל לשנת 2017, בתחומים שחשופים למסחר מקוון ויבוא אישי, ירדו המחירים באופן משמעותי בין השנים 2011-2017. מדובר במוצרים אישיים וקוסמטיקה (ירידה של קרוב ל-20%; מערכות צפייה ושמע – יותר מ-50%, הלבשה והנעלה – כ-10%, ריהוט וציוד לבית – קרוב ל-15%).

עוד לפי משרד הכלכלה, על אף ההשפעה הגדולה שהביא המסחר המקוון והיבוא האישי – הנתח שהוא תופס מהוצאה חודשית של משק בית עדין נמוך, ועומד על 104 ₪ בחודש, על אף שהוא צמח ב- 16% בין השנים 2011-2015.

באופן כללי השוק הישראלי חשוף ברמה נמוכה ליבוא בהשוואה לממוצע במדינות ה- OECD. לפי הנתונים – 10% סל הצריכה של משק בית בישראל מקורו בייבוא, לעומת 19% במדינות OECD.

קראו עוד כתבות בפואנטה:

פואנטה



תגובות: 0
נגישות