עיכוב טיסה או ביטול טיסה באל על: האם הנוסעים הישראלים מופלים לרעה?
עיכוב טיסה או ביטול טיסה באל על הם עניין שבשגרה. בקשות לתביעות ייצוגיות חושפות איך החברה מסרבת בצורה שיטתית לפצות את הנוסעים. חדשות התיירות בפואנטה
לא מעט נוסעים סובלים בעת האחרונה מתופעה של ביטול טיסה באל על, אך לא כולם מקבלים את אותו יחס.
מדוע אל על מפלה לרעה את הנוסעים הישראלים וכמה תעלה לה שערוריית ביטולי הטיסות – מעבר לנזק הכלכלי הישיר שנגרם לה כתוצאה מאובדן האמון של הצרכנים? שורה של תביעות ייצוגיות נגד החברה חושפת את השיטתיות שבה נמנעת אל על מלפצות את הנוסעים – במיוחד אם הם בעלי אזרחות ישראלית. השבוע הוגשו נגדה שתי בקשות לתביעות ייצוגיות, שמצטרפות לתביעה שהוגשה נגד החברה באוגוסט האחרון – והכול בגין הזלזול בלקוחות והפגיעה בהם. כל אחת מהבקשות שהוגשו מגוללת סיפור מרתיח שמשקף את התנהלותה השיטתית של אל על – שמסרבת באופן עקבי לפצות נוסעים. פעם היא טוענת שהייתה תקלה טכנית במטוס ופעם היא טוענת שמדובר באירוע שלא בשליטתה. במצטבר, מדובר בתביעות בסך מצטבר של מיליוני שקלים.
אגב, היום פרסמה אל על את דוחות הרבעון השלישי שלה, שמגלים צניחה של 25% ברווח הנקי, שעמד על 70 מיליון דולר. מניית החברה ירדה בכ-13%. דוחות אלה לא משקפים עדיין את ההידרדרות האחרונה ביחסיה עם הנוסעים.
עיכוב טיסה או ביטול טיסה באל על – בקשות לייצוגית
בקשה לייצוגית נגד אל על (1): "העיצומים לא בשליטתנו"
בתביעה שהוגשה באוגוסט, ת"צ 2767-08-16, מתוארת נוסעת שומרת שבת, שטיסתה לניו יורק לנסיעת עבודה שהייתה אמורה לצאת בחצות בלילה שבין חמישי לשישי, 8-9 באפריל 2016, נדחתה ברגע האחרון מספר פעמים – והנוסעת בילתה את הלילה בשדה התעופה כדי לא לאבד שעות עבודה יקרות. בנוסף, העיכוב כמעט וגרם לה לחלל שבת.
ומה לגבי הפיצוי? תשכחו מזה. החברה סירבה לפצות את הנוסעת בטענה שטייסי החברה נוקטים עיצומים, וזה לא בשליטתה. בתביעה מובאות דוגמאות נוספות לדחיית בקשות של נוסעים לפיצוי. למעשה, התביעה משתמשת בסיפורה של הנוסעת כדי להמחיש את גודל המחדל והפגיעה בנוסעים, ומצטטת שורה ארוכה של כתבות המסקרות את הסכסוך בין הטייסים להנהלה – ומדגימה כיצד הטיעון לגבי אירוע שאינו בשליטת החברה אינו תקף משום שמדובר בתופעה מתמשכת.
אגב, אחד מעורכי הדין שהגישו את התביעה הוא אל"מ (מיל') נרי ירקוני, טייס קרב ומי שבעבר כיהן כראש מינהל התעופה האזרחית. לאור זאת, יש להניח שהוא יודע דבר או שניים גם על ההתרחשות באל על מאחורי הקלעים ולא רק על מה שנאמר לתקשורת ולמתלוננים.
בקשה לייצוגית נגד אל על (2): "הייתה תקלה טכנית במטוס"
בבקשה שהוגשה אתמול (ת"צ 48421-11-16), ע"י עו"ד צביקה מצקין ועו"ד אלרן שפירא, הנתבעות הן אל על וחברת הבת שלה סאן דור, והתובעות הן שתי סטודנטיות שהזמינו טיסה לחופשה בליסבון שבפורטוגל. טיסתן חזרה (LY5162) נקבעה ל-5.9.2016 בשעה 22:10, ונדחתה כמה פעמים: פעם אחת ל-6.9 בשעה 01:30 ופעם ל-05:15. גם לאחר הדחייה הנוספת, ההמראה התקיימה מאוחר מהמתוכנן, ובפועל נדחתה הטיסה בכ-7 שעות. לדברי התובעות, הן נאלצו לשוב לליסבון לאחר שכבר עזבו אותה ונגרמה להן לא רק עוגמת נפש אלא גם נזק כתוצאה משיבוש תוכניותיהן. היה עליהן להשאיר את המזוודות בלוקרים, לנסוע הלוך וחזור לשדה התעופה, לשלם על ארוחת ערב וכו'. כל אותה עת איש מדיילי הקרקע של אל על לא טרח ליידע אותן אודות זכויותיהן ולא דאג להן לסידור מתאים.
בהמשך החודש הן שלחו פנייה לחברת אל על ודרשו פיצוי. התשובה שנשלחה מאל על הייתה בזו הלשון: "בשל תקלה טכנית שאירעה במטוס ששובץ לבצע את הטיסה, נדחה מועד הטיסה… בהתאם לחוק שירותי תעופה, טיסה זו אינה מזכה בפיצוי. אם נגרמו לכן הוצאות ישירות בגין העיכוב, העבירו אלינו קבלות וציינו פרטי חשבונכן לבחינת השתתפות".
התובעות מצדן טוענות כי מאחר שמדובר בטיסה שיצאה מאירופה – חל על החברה הדין האירופאי, ולפיו מגיע להן פיצוי בגין איחור של יותר מ-5 שעות בהמראה. הן דורשות פיצוי של 3,270 שקל כל אחת – שמגלם החזר על כרטיס הטיסה לכיוון אחד בגובה 215 אירו ועוד פיצוי ללא הוכחת נזק של 600 אירו.
התובעים טוענים כי לא די שאל על מתעמרת בלקוחותיה וגורמת להם נזק כספי ונזק אחר, היא אף מאשימה את הטייסים בביטול הטיסות – למרות שבפועל היא מלכתחילה משווקת טיסות רבות יותר מכפי שהיא מסוגלת לבצע. לכן, לטענתם, היא לא יכולה לטעון להגנתה שמדובר בשביתה של הטייסים וכך להימנע מפיצוי.
בקשה לייצוגית נגד אל על (3): אל על מפצה נוסעים אירופאיים ומקפחת נוסעים ישראלים
כאמור, בקשה נוספת לייצוגית הוגשה לפני כשבוע (ת"צ 30967-11-16), ע"י עורכי הדין רון רשף וגיא רשף.
בתביעה זו טוענים התובעים כי אל על מפלה לרעה את נוסעיה הישראלים: בעוד שהיא מודיעה לנוסעים זרים על זכותם לקבל פיצוי בגין טיסה מאירופה שמתעכבת מעל 3 שעות – כפי שקובעת הדירקטיבה האירופית – היא לא נוקטת יחס דומה לנוסעיה הישראלים. כך, לפי התביעה, במקרה שיש שני חברים – האחד בעל אזרחות ישראלית והשני בעל אזרחות גרמנית – אשר טיסתם מברלין התעכבה ביותר משלוש שעות, האזרח הגרמני יקבל מאל על פיצוי של 400 אירו ואילו הנוסע הישראלי לא רק שלא יקבל את הפיצוי, הוא אף לא יידע שזכותו לקבלו.
התובעים מציינים כי אל על בעצמה, באתר האינטרנט שלה, מודה בכך שהיא כפופה לדירקטיבה האירופאית, אך מפרסמת את הפרטים בנוגע לפיצוי רק באנגלית ובמקום נסתר. זאת, בניגוד לאותה דירקטיבה שמחייבת אותה ליידע את הנוסעים במסמך כתוב.
תגובת אל על: "הבקשה בנושא סאן דור טרם התקבלה. אל על תגיב על הבקשות בערכאות המקובלות".
