- פואנטה

חושבים שתוכלו לסלוח להם?

יום כיפור הוא הזדמנות טובה להיזכר בעוולות שנגרמות לנו כצרכנים וכאזרחים. מסתבר שיש להרבה אנשים הרבה סיבות לבקש סליחה…

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

בזמן שכל אחד מאיתנו עושה את חשבון הנפש שלו, יש לא מעט כאלה שצריכים לעשות חשבון נפש על מה שהם מעוללים לנו, הצרכנים, האזרחים, ההורים, הקשישים, הנכים, החולים… החל מקצבאות הנכים המבישות וקצבאות הזקנה המשפילות, דרך יוקר המחיה ועד הנצחת הזיהום הסביבתי, מי צריך לבקש מאיתנו סליחה?

חברי הקואליציה הקודמת – שמנעו את העלאת קצבאות הנכים

לפני שנה בדיוק חטפו הנכים סכין בגב מממשלת נתניהו, אשר חבריה הפילו את הצעת החוק שביקשה להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום. לאחר מספר שנים של מאבק קשה הצליחו הנכים להעלות את הקצבה העלובה שהמדינה נותנת להם ל-3,200 שקל בחודש, אבל היא עדיין רחוקה משכר המינימום לחודש – העומד על 5,300 שקל. את הצעת החוק יזם שנתיים קודם לכן חבר הכנסת אילן גילאון (מרצ) ולאחר שהיא עברה בקריאה טרומית היה מקום לאופטימיות, אך הממשלה בחרה לקבור אותה והקואליציה הפילה אותה ברוב דחוק של 39 נגד ונמנע אחד. 37 חברי כנסת הצביעו בעד – חברי הכנסת של המחנה הציוני, מרצ יש עתיד ואחרים, אך זה לא הספיק. למרבה הבושה של מדינת ישראל, המצב הנוכחי הוא שלנכים הובטח העלאה של קצבת הקיום ל-3,700 שקל בחודש בשנת 2021.


השר להגנת הסביבה אלקין – שלא הרחיב את חוק הפיקדון

בחודשים האחרונים נכנס סוף סוף משבר הפלסטיק לתודעה ציבורית רחבה, וההבנה שבני האדם מטביעים עצמם בפלסטיק שאינו מתכלה הולכת ומחלחלת בכל מדינות העולם. כולן, חוץ מישראל, שבה השר להגנת הסביבה, זאב אלקין (הליכוד), הודיע לפני מספר חודשים כי הוא שוב לא מחיל את חוק הפיקדון על בקבוקי משקה של ליטר וחצי ומעלה. נזכיר כי חוק הפיקדון הוא החוק שמטיל תשלום של 30 אגורות על כל בקבוק משקה – תשלום שמתמרץ את הצרכנים לבוא ולהחזיר את הבקבוק כדי שהוא יישלח למיחזור. ומדוע השר אלקין פועל בניגוד להיגיון הבריא ולא מכניס את הבקבוקים לחוק שאמור לתמרץ את הצרכנים למחזר? את התשובה אפשר לקרוא בכתבה המורחבת על חוק הפיקדון, שפרסמנו כאן במדור צרכנות ירוקה באתר פואנטה.

רשות המים וממשלת ישראל – שמייקרות את מחירי המים

באופן תמוה ומכעיס, בקרוב יתייקרו תעריפי המים בפעם השלישית תוך שנה וחצי. זאת, למרות העובדה שהיה חורף גשום ולמרות העובדה שישראל מתגאה ביכולות ההתפלה המתקדמות שלה. את ההתייקרות הקרובה נרגיש כבר בינואר הקרוב. ואם זה לא מספיק כדי לכעוס, הנה עוד סיבה טובה. במדינת ישראל כוס מים נתפסת כמותרות בדיוק כמו אייפון 11 – שכן על שניהם מוטל מע"מ בגובה 17%. כן, מס ערך מוסף – זה שמוטל על כל מוצר שאנחנו רוכשים, מוטל גם על מים – כאילו שיש לנו בכלל בחירה אם לצרוך אותם.

אז בכמה התייקרו תעריפי המים בשנה וחצי האחרונות? המחירים בכתבה על התייקרות תעריפי המים שפרסמנו כאן לאחרונה.

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד – שהטילה אגרות על ייצוגית

מטרתה של התביעה הייצוגית ברורה ופשוטה – לאפשר לכל אדם שנפגע, ואפילו פגיעה שמתבטאת בשקלים בודדים, לתבוע מהגוף שפגע בו פיצוי לכלל הנפגעים. התובע יכול להיות כל אדם בכל מצב כלכלי. אלא ששרת המשפטים איילת שקד הובילה במהלך כהונתה מהלך חסר תקדים שכמעט מעקר את חוק התביעות הייצוגיות מתוכנו. היא הצליחה לגרום לוועדת חוקה, חוק ומשפט לאשר הטלת אגרות של אלפי שקלים על הגשת תביעה ייצוגית – וכך הפכה את הגשת התביעה לזמינה רק עבור מי שהפרוטה מצויה בכיסו (או עבור עמותות). לכאורה, מטרתה של שקד הייתה להפחית את מספר תביעות הסרק ולמנוע מעורכי דין לנצל את החוק רק כדי להתעשר. בפועל, החוק משרת את אותן חברות שפוגעות בצרכנים, ואל במקרה מי שבירך את שקד על היוזמה הייתה התאחדות התעשיינים. כמה כסף תצטרכו לגייס כדי לתבוע ייצוגית חברה שפגעה בכם? כל הפרטים בכתבות על החקיקה נגד התביעות הייצוגיות שפורסמו כאן במדור התביעות והמשפטים >

ועדת החינוך ומשרד החינוך – ששוב אישרו תשלומי הורים של אלפי שקלים

 

ההורים שבינינו צריכים שוב לשלוף את הארנקים ולשלם אלפי שקלים לבתי הספר בעבור "חינוך חינם". וכשמדובר באלפי שקלים, זו אינה הגזמה – תשלומי ההורים שאושרו (גם) השנה בכנסת מאפשרים למשרד החינוך להמשיך לגבות את מה שבאופן מטעה מוגדר "תשלומי רשות". תשלומים אלה מיועדים לטיולים ולפעילויות בית ספריות, שאמורים להיות חלק מתוכנית הלימודים, אך מדינת ישראל ממשיכה לראות בהורים כספומט וממשיכה לסחוט אותם. בסופו של דבר, איזה הורה ימנע מהילד שלו לצאת לטיול שנתי…? למרבה הצער, עד שסוף סוף הצליחו חברי הכנסת למנוע את אישור תשלומי ההורים בוועדת החינוך בהצבעה בקיץ, כעבור יומיים התשלומים בכל זאת אושרו בהצבעה נוספת. כמה יעלה לנו השנה חינוך חינם? הסכומים בכתבה על תשלומי ההורים שפרסמנו כאן במדור חינוך והשכלה.

חברות הסלולר – שהקימו לתחייה את התשלום על תא קולי

אחרי שכבר כמעט שכחנו עד כמה יכולות להיות חברות הסלולר מניפולטיביות – הן טרחו להזכיר לנו את שוב בחודשים האחרונים. החוזים שלהן שוב מלאים אותיות קטנות וסכומים הזויים על פעולות פשוטות (למשל, כ-300 שקל דמי מעבר בסלקום מחבילה לחבילה). אחד מהשיאים, או שאולי עדיף להגדיר זאת כשפל חדש, הוא התשלום על תא קולי. סלקום, פלאפון, פרטנר, גולן טלקום והוט מובייל – כולן הקימו לתחייה את השירות המיותר הזה והכניסו את התשלום עליו לחבילה. זו כמובן התגלמות "שיטת מצליח", שכן הן יוצאות מהנחה שצרכנים רבים אינם מבחינים בתשלום של כמה שקלים שהתווסף למחיר החודשי ולכן מעטים יתקשרו במיוחד כדי לבטל את התשלום. למותר לציין כי תא קולי הוא השירות הכי מיותר שחברת הסלולר בכלל יכולה להציע ללקוחות בעידן הוואטס אפ… וכמה עולה השירות המיותר הזה? המחירים מופיעים בכתבה על טריק התא הקולי שפרסמנו במדור סלולר ומדיה כאן בפואנטה.



פואנטה

 

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות