אושר בכנסת: המדינה תחויב לשלם לספקים "שוטף + 30"

אושר בכנסת: המדינה תחויב לשלם לספקים "שוטף + 30"

המדינה ומוסדותיה יחויבו לשלם לספקים תוך 45 יום מקבלת החשבון ולא יאוחר משוטף פלוס 30. הכללים יחולו גם על הפיס והטוטו. מי הוחרג מהחוק? 

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

אחד העיוותים שמקשים מאוד על עסקים עצמאיים להתנהל תוקן היום: הכנסת אישרה את חוק מוסר התשלומים, כך שמשרדי ממשלה ישלמו לספקים לפי ימי אשראי של שוטף פלוס 30, והרשויות המקומיות שוטף פלוס 45.

החוק יכנס לתוקפו 90 ימים מיום פרסומו ברשומות, ויחול על חוזים שיחתמו מיום התחילה ואילך. עם זאת נקבע כי ההסדרים החלים על המדינה ומוסדותיה ייכנסו לתוקף לאחר 4 חודשים, כאשר שר הכלכלה ושר האוצר רשאים לדחות את המועד לתקופה של עד 8 חודשים נוספים, כדי להתקין תקנות שיובאו לאישור הוועדה ויקבעו הסדרים ליישומו של החוק.

יש כמובן חריגים לחוק (ראו בהמשך), אך באופן כללי מדובר בשינוי מהותי שחבל שצריך היה להגיע לכדי חקיקה כדי לחולל אותו.

את הקרדיט על הצעת החוק מבקשים לקחת כמה וכמה גורמים ופוליטיקאים. לפי הודעת משרד הכלכלה, מדובר בהצעת החוק שיזמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה.

לעומת זאת, לפי הודעת ועדת הכלכלה, הצעת החוק הוגשה בעקבות הצעות חוק פרטיות דומות שצורפו אליה של ח"כ רועי פולקמן (כולנו), ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) וחברי כנסת נוספים.

כך או כך, המטרה חשובה וההישג חשוב: לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ממוצע ימי אשראי ספקים עומד על 72 יום, ועסקים רבים מדווחים על מועדי תשלום ארוכים יותר שמתקרבים ל-90 ואף ל-120 ימים לאחר ביצוע העסקה.

"החיים של אדם עצמאי הופכים אותו לכבאי. כל היום הוא מכבה את השריפות שעולות ומטפל בכספים שצריך לקבל. אם כבר נתתי חשבונית ועדיין לא שילמו לי אני מקבלת קנס ממס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ ומתחילה מלחמה מאוד קשה לשרוד", סיפרה היום בכנסת הזמרת דפנה ארמוני, שהתארחה בוועדת הכלכלה לרגל יום העסקים הקטנים והבינוניים.

לפי ההצעה שאושרה, המדינה ומוסדותיה יחויבו לשלם לספקים תוך 45 יום מקבלת החשבון ולא יאוחר משוטף פלוס 30, כמו כן אושר להחיל את אותם כללים גם על הפיס והטוטו.

כמו כן אושר כי המדינה תשלם לקבלנים בעבודות בנאיות תוך 85 ימים ממועד מסירת החשבון למשרד הממשלתי (שוטף פלוס 70). עוד אושר כי גופים שהוקמו לפי דין, בהם המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, יחד עם והחברות הממשלתיות והמוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו לספקים תוך 45 ימים מקבלת החשבון.

ההסדר החל על המדינה יחול גם על המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל והרשות לניירות ערך.

משום מה, לרשויות המקומיות ניתנת ארכה: לפי ההצעה, הרשויות המקומיות ישלמו לספקים לאחר שוטף פלוס 45 מיום שקיבלו את החשבונית, ולקבלנים שוטף פלוס 80.

עוד נקבע כי כאשר עיריות מקבלות מימון חיצוני, הן יודיעו מראש לספקים הן על שיעור המימון והן על זהות הגורם המממן. במקרים כאלה לא ניתן יהיה לדחות את התשלום מעבר לשוטף פלוס 150 יום. כל פיגור מעבר לכך, יחייב את הגוף שלא עמד בהסדר בתשלום הצמדה למדד וריבית פיגורים, העומדת כיום על 6.5% בשנה.

כך נהגו לייבש את הספקים

עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה היו מוסדרות בהוראת שקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דוח משנת 2014 מצא כי 67% מהחשבוניות שולמו לאחר המועדים הקבועים בהוראה. 

לצד יכולת נמוכה לספוג את ימי האשראי, מגזר העסקים הקטנים מקבל תנאי אשראי בנקאי נחותים ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, נדרשים עסקים קטנים לשלם ריבית של כ-6% על הלוואות שקיבלו, לעומת ריבית של כ-3% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.

בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים. 

מי הוחרג מהחוק?

מערכת הבריאות הוחרגה מהחוק, למרות שהנוכחים בוועדת הכלכלה לא היו שבעי רצון מהדבר. כך למשל, המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, עו"ד דן כרמלי, דרש שלא להחריג את מערכת הבריאות ואמר כי "יש למעלה מ 1,500 ספקים של משרד הבריאות, מרביתם חברות ועסקים קטנים, המעסיקים עשרות אלפי עובדים והם זכאים לדעת מה יהיו תנאי התשלום שלהם מול מערכת הבריאות". 

תשובתו של נציג משרד הבריאות, ליאור ברק, הייתה כי מערכת הבריאות לא יושבת על הררי מזומנים ומתעמרת בספקים, אלא נמצאת במצוקה תזרימית קשה ביותר. יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל (המחנה הציוני), דרש כי תוך 3 חודשים יעביר משרד הבריאות לוועדה מתווה להתמודד עם הצעת החוק.

עוד נקבע כי ההצעה לא תחול על משרד הביטחון לבין תאגידים בעסקאות של חצי מיליארד שקל ומעלה. עם זאת הובהר כי הדבר לא פוטר את התאגידים המבצעים עסקאות כאלה עם משרד הביטחון לשלם בזמן לספקים שלהם.

שרי הכלכלה והאוצר והרשות לעסקים קטנים ובינוניים יעבירו לוועדה דיווחים שנתיים על יישום החוק. הדיווח הראשון יימסר 3 שנים לאחר כניסתו לתוקף, עם זאת שר האוצר יוכל לקבוע מתכונת דיווחים שונה בתקנות שיוגשו לוועדה תוך 6 חודשים.

בשורה התחתונה: עיקרי השינוי בעקבות אישור הצעת החוק – מי משלם ותוך כמה זמן?

  • משרדי ממשלה: ישלמו שוטף+30 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+70.
  • רשויות מקומיות: ישלמו שוטף+45 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+80.
  • גופים ציבוריים: גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות, או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.
  • בין עוסקים: שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.
דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות