גם השנה לא יהיה פיקדון על בקבוקים גדולים. שימו לב כמה בקבוקים עדיין נזרקים לפח - פואנטה

גם השנה לא יהיה פיקדון על בקבוקים גדולים. שימו לב כמה בקבוקים עדיין נזרקים לפח

לפי המשרד להגנת הסביבה, היבואנים והיצרנים עמדו ביעד האיסוף של בקבוקי המשקה הגדולים – ולכן גם בשנה הבאה הם יוחרגו מחוק הפיקדון. אבל כמה בקבוקים באמת מוחזרו?

פיקדון בקבוקים גדולים
תהיו חברים, שתפו את הכתבה

כבר שנים שקיים בישראל עיוות מובנה בחוק הפיקדון, משום שהוא חל רק על בקבוקי משקה קטנים. למה? כי כשהחוק נחקק בשנת 1999, המפלגות הדתיות לא רצו שהבקבוקים הגדולים ייתייקרו. העיוות הזה לא עומד להשתנות בשנה הקרובה, והמשמעות היא שבקבוקי המשקה הגדולים עדיין מופרדים מהקטנים מבחינת תהליך האיסוף. המשמעות היא שלא יוטל עליהם פיקדון כספי, בדומה לפיקדון של 30 אגורות המוטל על בקבוקים קטנים, והתמריץ של הצרכנים למחזר אותם יהיה טוב לבם בלבד. איסוף הבקבוקים הגדולים והעברתם למיחזור מוטלים על היצרנים והיבואנים, ועליהם לעמוד ביעדים מסוימים. במשרד להגנת הסביבה אמרו שבשנת 2017 היעדים הושגו, ולכן על פי חוק, הם ימשיכו להיות מוחרגים מחוק הפיקדון. לפי המשרד להגנת הסביבה, יעדי האיסוף הם לפחות 55%, והאיסוף עמד על 57%.

כאן יש לשים לב לדקויות. בעוד שתאגיד אל"ה דיווח על איסוף של 59%, פירמת רו"ח ימין ג'ורג'י שמבצעת את הביקורת עבור המשרד להגנת הסביבה המליצה להכיר רק ב-54.46% – חצי אחוז מתחת ליעד האיסוף. אם המלצתה הייתה מתקבלת, לא היה ניתן פטור אוטומטי מפיקדון לבקבוקים הגדולים. אלא שהממונה על חוק הפיקדון במשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, לא קיבל את המלצתה וקבע את יעד האיסוף בסך כ-57%. הנימוק: דוח הביקורת עשה שימוש באומדנים סטטיסטיים שניתנים לחישוב בשיטות שונות. "אור זאת – לא יוחל מנגנון הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים בגין שנה זו. בעמידה ביעד האיסוף מעל 55%, החוק לא מקנה שיקול דעת לממונה על חוק הפיקדון או לשר להגנת הסביבה באשר להטלת הפיקדון", נמסר מהמשרד להגנת הסביבה.



כאן יש להזכיר כי השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, התנגד כבר בשנה שעברה להרחבת חוק הפיקדון. כפי שפורסם בפואנטה, בשנת 2016 היצרנים והיבואנים לא עמדו ביעד המיחזור, ולמרות זאת בחר השר אלקין שלא להטיל פיקדון על הבקבוקים הגדולים. הנימוק היה שזה יפגע בשכבות החלשות. עם זאת, הוטלו על היבואנים והיצרנים קנסות בגובה 50 מיליון שקל. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי הקנסות עשו את שלהם, וכי הם עמדו ביעדי האיסוף לשנת 2017.

לפי החוק – חובה לאסוף רק כמחצית מהבקבוקים

חלק מהיצרנים והיבואנים של מכלי המשקה מאוגדים תחת תאגיד המיחזור "אל"ה" (בעלי המניות של אל"ה הם יצרני המשקאות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יפאורה-תבורי ומעיינות עדן) – והוא העומד מאחורי הקמפיין שקשה לפספס בתקופה האחרונה, שבו מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה אומר שהוא תקוע בבונקר ולכן כבר 12 שנה לא ממחזר בקבוקים. מטרתו של הקמפיין היא כמובן לעודד את הצרכנים להפסיק להשמיע תירוצים ולהתחיל למחזר בקבוקים.

האם הקמפיין עובד? מצד אחד, אפשר להתגאות בעמידה ביעדי האיסוף, אך מצד שני – כדאי לבחון מהם בכלל אותם יעדים. ובכן, לפי היעדים, שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2016, על יצרן או יבואן לאסוף 55% לפחות מסך מכלי המשקה הגדולים ששיווק באותה שנה. כלומר, כמעט מחצית מהבקבוקים שמגיעים אל הצרכנים בכל שנה – לא חייבים להיאסף ע"י אל"ה, ומן הסתם מושלכים להם לפחים, מסתובבים בנחלים או בים ומזהמים את הסביבה.
הסנקציה על אי עמידה ביעד, אגב, היא קנס על היצרן או היבואן בגובה 60 אגורות בשל כל מכל משקה גדול שלא אסף בהתאם ליעד.

ומה קורה אחרי האיסוף? כמה מגיע למיחזור?

המשרד להגנת הסביבה, כאמור, לא יטיל פיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים משום שנאספו מספיק בקבוקים – אבל ההחלטה הזאת נראית תמוהה כשמבינים שרק כמחצית מהבקבוקים בכלל הגיעו למיחזור. כלומר, במילים אחרות, רק כמחצית מהבקבוקים שהגיעו לשוק נאספו, ורק רבע מהבקבוקים שהגיעו לשוק מוחזרו. 3 מכל 4 בקבוקים נזרקים לפח במקרה הטוב, לים במקרה הפחות טוב, ומייצר זיהום פלסטיק שיישאר על כדור הארץ עוד אלפי שנים.

כדי לבדוק כמה בקבוקים באמת מגיעים למיחזור, תאגיד אל"ה צריך להציג תעודת שקילה המעידה על משקל הבקבוקים הריקים שנאספו והגיעו למתקני המיחזור. לפי הנתונים של אל"ה, נאספו 59% (מתוכם אושרו ע"י המשרד 57%), ו-100% מוחזרו. אלא שלאחר בדיקה, הכיר הממונה על חוק הפיקדון במשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, רק בכ-53% – במקום יעד של 90%. הפער נובע מחוסר באסמכתאות לייצוא הפלסטיק.

לפי החוק ניתן להטיל עיצום כספי על כל יצרן ויבואן בסך של כ-60 אלף שקל בגין אי-עמידה ביעד המיחזור, והמשרד בודק את נושא הטלת העיצומים. בתקופה הקרובה המשרד מתכוון להתחיל גם בביקורות על דיווחי שאר החברות וכן יצרנים ויבואנים המדווחים בעצמם, שלא דרך אל"ה.

ים של פלסטיק

כפי שדווח בפואנטה מספר פעמים, בעולם חלה עלייה משמעותית במודעות לבעיית הפלסטיק הנאגר ביבשה ובים בכמויות מדאיגות. במקומות רבים כבר נאסרה או שצפויה להיאסר הגשת משקאות עם קשיות מפלסטיק. גם חברות מסחריות נרתמות למאבק ההסברתי, ביניהן אדידס, אשר שיתפה פעולה עם ארגון parley וייצרה את נעל הריצה אדידס UltraBOOST Parley מפלסטיק שמוחזר מ-11 בקבוקי פלסטיק שנאספו מהאוקיינוס.

ומה כאן בארץ? במשרד להגנת הסביבה אומרים כי הם עובדים על תוכנית אסטרטגית לטיפול בבעיית הפלסטיק בדומה לשאר מדינות אירופה. בין היתר, נבחנת האופציה להעלאת יעדי איסוף ומיחזור לפלסטיק, וכן נבחנים שוב המנגנונים השונים לאיסוף פסולת הפלסטיק ובפרט מכלי השתייה.



דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות